טקסט1
בניגוד לכל כללי ההתנהגות בין יריבות עירוניות, חיפה שונה במשהו בכל הקשור להעברת שחקנים ממועדון למועדון. התופעה לא באה בקלות. אדרבא, במשך 30 שנים היו "טיפטופי העברות" אבל הסכר נפרץ בסוף שנות ה- 70 ואז נרשמה נדידת שחקנים , בעיקר מהמחנה הירוק אל השכנים באדום. אם היום מדברים על יריבות, כדאי לאוהדים להתעניין מה קרה לפני 45 שנים. הקבוצות דמו לערים במצור, אין יוצא ואין בא בשערי אחת מהן. רק שחקנים בודדים עברו מצד לצד וביניהם מגן הפועל, מרדכי מרטין, קשר מכבי, משה חביבי(היום אביבי), סמי קרמר מהתקפת מכבי להפועל וכמוהו סימון אלפסי. ה"תותח" היחיד שעבר בגדול היה החלוץ שלמה לוי, בעל בעיטת המספרת המפורסמת, וגם מעבר זה בא לו בקשיים רבים שאילצוהו לשבות ממלאכת ההבקעה קרוב לשנה. בשנות ה- 60 הייתה היריבות בשיאה. ה"מסתננים" היחידים היו שוער הפועל, מישל פורטל, שהוזעק בלית ברירה, כדי למלא את מקומו של השוער הקבוע , יחזקאל גרשוני, שהחליט לקחת חופשה של שנה ולהפוך לימאי, תופעה שכדורגלני ההווה לא חולמים עליה. לקראת סגירת העשור הזה, עבר להפועל חלוץ מכבי, גבי בליטי, שהחלים מפציעה קשה ברגלו ולא חזר לכושרו.
טקסט2
שנות ה- 70 מצאו את מכבי חיפה נושרת פעמיים לליגה השניה ובעקבות זאת חלק משחקניה ביקשו לעבור. בראש המצעד עמד השוער המצטיין בנימין (בומה) ויינברג שהגיע למכבי חיפה ממכבי שעריים, נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, שב לשחק ולא עזר לה להישאר ולבסוף ביקש שחרור להפועל חיפה. גם החלוצים יהודה כהן, יצחק אהרונוביץ וחיים פורטה מצאו עצמם לבושים באדום. מנגד, מכבי חיפה העדיפה לקלוט לשורותיה כדורגלנים מהפועל שעמדו על סף סיום הקריירה שלהם. כששיחקה עדיין בלאומית הגיעו החלוץ מתי שפירא והקשר טימור צוצושווילי. שפירא לא הגיע ישירות. הוא נכנס להסגר ממושך של שנתיים ורק אחריהן עטה ירוק. גם השוער, יוסף הדני(דהאן), הגיע על תקן של שוער משנה לויינברג אבל נוכח הנסיבות נכנס אל בין הקורות והופיע ב- 18 משחקי ליגה. מכבי ניסתה לשוב ללאומית בכל מחיר ולשם כך ניהלה מאבק עיקש להעברתם של יצחק אנגלנדר ויוחנן וולאך לשורותיה, על אף גילם המתקדם (32). הם לא עזרו לה. שנות ה- 80 מצאו יותר ויותר כדורגלנים עוברים, שוב , הרבה יותר ירוקים שנפלטו מקבוצתם עקב שינויים. המגן אילן לופט, והקשרים עודד בלוש וגבי אמסלם. היו עוד שלושה שחקני הגנה חשובים שלגביהם מדיניות זיג-זג קבעה היכן ישחקו. כולם בלמים. רפי אוסמו (הגדול) היה שותף עם מכבי לשתי האליפויות הראשונות שלה, אחר-כך לא הסתדר לו, עבר להפועל וחזר בתחילת שנות ה- 90 כדי להיות בחגיגת הדאבל. גם יוסי קרמר חגג אליפות עם מכבי, נדד להפועל חיפה ומכבי תל-אביב וחזר למכבי חיפה לנגן כינור בהגנת מכבי חיפה באליפות 1988/1989. השלישי, דוד לוי, הועבר להפועל חיפה בגיל צעיר כדי להתחשל וחזר כדי להיות שותף לאליפות השלישית של מכבי חיפה. גם החלוצים ראובן הלד ופטריסיו סייג, שזכו אף הם בתארים בשעה ששיחקו במכבי, עברו להפועל ולא הרשימו.למכבי הגיע אלי מיאלי שכבש במדי הפועל 18 שערים בעונה, כמות שמעולם חלוץ שלה לא הבקיע, עד שהגיע ראובן עטר והגביה את הרף ל- 21 שערים. סוף שנות ה- 80 מצאו את מכבי חיפה קולטת שני שחקנים מהפועל חיפה שעזרו לה לזכות בתארים רבים. בראש וראשונה, השוער גיורא אנטמן, כיום מאמן שוערי האגודה, שערך סבב הופעות במספר קבוצות בהן הפועל תל-אביב. אחרי שנתיים בהן לא שיחק בהפועל, נחת במכבי וגילה יכולת מעולה, כולל סגירה הרמטית של שערו למשך קרוב ל- 1000 דקות ברציפות. אתו, מכבי חיפה זכתה באליפות ב- 1988/89. אנטמן נשאר לשנתיים נוספות והיה שותף בכיר לדאבל ב- 1991 , למרות שבשלב מסויים הפך לשוער משנה בגלל הבאתו של הרוסי, ויקטור צ`אנוב.
טקסט3
שנה מאוחר יותר נאלצה הפועל חיפה לשחרר שחקן נוער מצטיין שרצה ומכבי חיפה רצתה אותו. מדובר בטל בנין שבעונתו השניה, יחד עם ראובן עטר ואיל ברקוביץ היוו את המנוע לאותה זכיה בדאבל. אגב, עבור בנין, האליפות והגביע הם התארים היחידים בהם זכה. מכבי חיפה, אחרי עידן שרף, שיחררה מספר כדורגלנים שהיו שותפים לדאבל. ביניהם היו הבלם הצעיר, שגיא גונן, הקשרים דני מלכין, ירון גבעול, ליאור רוזנטל, לירון בסיס והחלוצים איתי מרדכי, משה אייזנברג . זאהי ארמלי, מלך השערים הגדול ביותר בתולדות מכבי חיפה, חזר מסיבוב הופעות כושל בהפועל ירושלים וצפרירים חולון ועזר להפועל לחזור ללאומית. אם הוזכר ששנות ה- 50 היו שדופות בהעברות, באו שנות ה- 90 וגרמו לשיטפון. שחקני מכבי חיפה שזכו באליפות יחודית בעונת 1993/1994 , אליפות שכללה 39 משחקים ללא הפסד, תוך הפגנת כדורגל מרשים, התפתו לעזוב את הבית. את ה"בומבה" העיקרית סיפק ראובן עטר, ללא ספק ההעברה הרועשת, הססגונית והיקרה בתולדות יחסי המועדונים. אליו הצטרף המגן איתן אהרוני, מלך התארים במכבי חיפה. מאוחר יותר נחת בהפועל השוער הבינלאומי, רפי כהן ובעקבותיו הגיעו גם שי הולצמן, נצר לאליפות האחרונה, עופר שטרית ונג`ואן גרייב שזכו עם מכבי בגביע המדינה ב- 1995. את הדרך ההפוכה עשה עמיר תורג`מן, היום מלך השערים של הפועל. לפני שלוש שנים, באמצע העונה, נטש את הפועל ו"חצה את הכביש". הוא שיחק דרבי אחד, מכבי ניצחה 0:2 ותורג`מן כבש את אחד השערים. שני חלוצים נוספים שהגיעו למכבי חיפה , רונן חרזי וויקטור פאצ`ה, זכו לחוויה של פעם בחיים, הופעה ברבע- גמר גביע אירופה, אחרי שאלון מזרחי נס לניס. חרזי הגיע דרך קבוצה טורקית ופאצ`ה, שמשחק היום בהפועל, הגיע מהפועל ירושלים. את זכות סגירת רשימת העוברים שומר לעצמו השוער אבי פרץ שהפגין אשתקד רמה גבוהה. בסך הכל עברו 32 שחקנים ששיחקו קודם במכבי , 18 מהם ילידי המועדון הירוק, בשעה שבמסלול האדום נעו 13 שחקנים, רק 3 מהם תוצרת מחלקת הנוער: יצחק אנגלנדר, גיורא אנטמן וטל בנין.
מי ``נדרס`` במעבר החציה?
את עיקר הנזק ספגו ה"ירוקים" ובראשם איתן אהרוני, זאהי ארמלי וראובן עטר. שלושתם לא הפסידו דרבי כששיחקו במכבי והכל התמוטט בצד השני. אהרוני שיחק ב- 10 משחקי דרבי, היה שותף ב- 8 ניצחונות ו- 2 תיקו, ואפילו כבש שער. כשעבר להפועל שיחק ב- 3 משחקים מול קבוצת האם שלו (כולל גמר גביע) הפסיד בכולם. כמוהו זאהי ארמלי. במכבי שיחק ב- 4 משחקים, ניצח ב- 3 ואחד סיים בתיקו כשהתבלין הוא 4 שערים . בהפועל הפסיד את כל שלושת הדרבים ולא כבש אפילו שער אחד. למעשה, במשחק ליגה ארמלי לא כבש מול מכבי חיפה. מאזנו של ראובן עטר במכבי כמעט מושלם: 7 משחקים , 6 ניצחונות , תיקו אחד וארבעה כיבושים. בהפועל הופיע בארבעה משחקים מול מכבי, בשלושה הפסיד ואחד ניצח. הניצחון הזה קטע רצף של 19 שנים בהן מכבי חיפה לא הפסידה במאבק עירוני. שחקנים נוספים שלא הפסידו במשחקי דרבי בעת שרותם במכבי חיפה : שלמה לוי, משה חביבי(לא הפסיד גם בהפועל), יוסף הדני (עיינו ערך חביבי), בנימין ויינברג ( לא הפסיד בשני המחנות), מתי שפירא, עודד בלוש, דוד לוי, ירון גבעול, ליאור רוזנטל, רפי אוסמו (הגדול), שי הולצמן (גם בהפועל לא נוצח), נג`ואן גרייב ( כמו הולצמן), עמיר תורג`מן, ויקטור פאצ`ה, רונן חרזי ואבי פרץ. הרשימה בהפועל קצרה יותר: כל אלה שהוזכרו ובנוסף השוער מישל פורטל.
