ב- 30 בדצמבר 1997 הופיע על משטח הדשא בקרית-אליעזר ילדון בשם יוסי בניון, אשר בקושי מלאו לו 16 שנה. קבוצתו, הפועל באר-שבע,נוצחה כצפוי על ידי מכבי חיפה 0:2 והילד לא האמין שיבוא יום והוא יהיה זה שישחק את תפקיד המארח בקבוצה של המדינה (אין צורך במרכאות). אם הייתם מספרים לו אז, שכל "פיפס" בקרסול או בברך יהפוך לכותרת ויעקבו אחרי החלמתו 24 שעות ביממה, ודאי היה מממן למתעניין טיפול אצל פסיכיאטר מפורסם. עובדה, זה קרה. ההפסד ההוא, האחרון של נציגת הנגב בחיפה, היה מאלה ש"סייע" להורידה לליגה השניה, אבל לא כדאי להסיק מסקנות חפוזות. ב"ש, מאז ומעולם היוותה אגוז קשה לפיצוח, עבור ה"ירוקים" מחיפה ומשחקים רבים הוכרעו בדקות הסיום. אגב, לא רק חיפה ניצחה. מתוך 26 משחקים בין השתיים בקרית-אליעזר, הצליחו המקומיים לנצח 13 משחקים, 7 הסתיימו בתיקו ואל תתפלאו, הדרומיים "שלפו" כאן לא פחות משישה נצחונות, אחד מהם כואב למקומיים עד דמעות. כבר בהופעת הבכורה של באר-שבע נפלה סנסציה. 28 בינואר 1967, מכבי חיפה אמנם עולה מליגה א`, אבל מי ספר את ב"ש. מזג האוויר הסוער הפך את המגרש לעיסת מים ובוץ. מסלול הריצה מסביב נראה כמו בריכה לכל דבר. חשבו שאם הדרום צחיח, חיפה נצחון תבטיח. הקיצוני השמאלי שלהם, יצחק גוזלן תקע מסמר ראשון(דקה 6), חברו שמואל אדמון(10) ביסס את ההפתעה אבל כשנתן הירש מחיפה צימק (40) ראו את ההתבהרות. אלא שאדמון, דקה לסיום, הפך את חיפה למעוננת ועתונות הספורט יצאה מכליה. עשר שנים לקח לבאר-שבע לנצח פעם שניה בעיר הכרמל. מכסימום סחטה תוצאות תיקו. למרות זאת, את רוב שעריה כבשה חיפה במחצית השניה. תופעה זו נמשכת לאורך כל המפגשים בין השתיים. פעמיים הצליחו האורחים להוליך וספגו שערי שוויון במחצית השניה. את ה- 14 במאי 1977 לא שוכחים בחיפה. אוהדי מכבי הצעירים שומעים היום את השם ברדה (אליניב), החלוץ הצעיר. ותיקי האוהדים לא כל כך אוהבים לשמוע על ברד (מאיר). מכבי חיפה ארחה את ב"ש ל"משחק העונה" בתחתית. המפסיד יורד לליגה השניה. הקשר של ב"ש הרס את חיפה בשער בדקה ה- 63 ושלח את האלופה שלנו לגלות בליגה הארצית שנמשכה ארבע שנים. גם כששבו ונפגשו, שמחה חיפה משער מוקדם של משה סלקטר (3) אלא ששלום אביטן, אביו של החלוץ, שרון,הישווה. כאן המקום להתעכב ולדבר רגע על שלום אביטן. שנים רבות התגאה שמכבי חיפה סבלה ממנו קשות. מסתבר ש"שוויץ" לחוד ואמת לחוד. בסך הכל כבש מולה 2 שערים במדי הפועל באר-שבע. הנה לכם סופה של אגדה.
כמות השערים הגבוהה ביותר הובקעה באפריל 1986 כאשר מכבי חיפה הביסה את אורחתה 1:5 , כאשר כבר במחצית חיפה הוליכה 0:4 מצמד של זאהי ארמלי, רוני רוזנטל והבלם רפי אוסמו(הגדול). בהמשך אפרים דוידי כבש שער כבוד ומשה סלקטר סיים את הקונצרט. לשוער ב"ש, מריו זוכוביצקי היתה "חוויה" מיוחדת במשחק זה. מאז הגיע לארץ מארגנטינה, זו הפעם הראשונה בה ספג חמישייה במשחק אחד. זוכרים את הנצחון האחרון של ב"ש בחיפה ? פעם ראשונה ב- 67, פעם שניה ב-77 ופעם שלישית, שוב כעבור עשר שנים. הפעם היה זה אבי חיון( דקה 82) שסחב את קבוצתו לניצחון שלישי בחיפה. מכאן כבר לא הלך לחיפה בקלות. היא אמנם ניצחה 0:3 באפריל 89` משערים של ניר קלינגר (68), ראובן עטר (87) וזאהי ארמלי (90) אבל נזקקה להרבה מזל, כי בדקה ה- 30 הצליח גיורא אנטמן, מאמן שועריה בהווה, לעצור בעיטת עונשין מהנקודה הלבנה אותה בעט יובל אוחנה (דקה 30). בכלל, החמצת פנדלים אינה דבר נדיר במשחקים בין חיפה לב"ש. מרילי (1984) החטיא מול זוכוביצקי, בריילובסקי החיפני (1986) הלך בדרכו, ויקטור מורוז מב"ש (1993) לא הכניע את רפי כהן שעצר, ואותו שוער הצליח כעבור שנתיים לזנק ולעצור גם את כדורו של גוסייב. פעם אחת נזקקה חיפה לסיוע חוץ, והמושיע היה בלם ב"ש, אלי אוזן(1991) ששערו בדקה ה-45 עזר לחיפה לא רק באיסוף הנקודות, אלא שהוא קבע שיא בן 8 נצחונות רצופים, שיא שחיפה "משכה" אחריה משנת 1957. המשחק הדרמטי ביותר בקרית אליעזר (כל הנתונים בכתבה זאת הם רק על המשחקים בחיפה) נערך באוקטובר 1991 כאשר חיפה כבשה שני שערים מרגלי יניב כהן(30) וראובן עטר (40) בפנדל. כשנדמה היה שהאורחים יכולים כבר במחצית לעלות על האוטובוס בדרך הביתה, באו אמיר אביגדור, שמעון ביטון ואבי חיון, הפכו את הקערה על פיה וגרמו טראומה לשוער הרוסי של חיפה, ויקטור צ`אנוב שלא ידע עד אז מה זה לספוג שלישייה בישראל. נתון נוסף מהמהפך : אחרי 15 שנה הפסידה חיפה אחרי שהוליכה ביתרון בן שני שערים. המשחק הסוער ביותר נערך בפברואר 1996 כאשר חיפה ניצחה בקושי 0:3 ואין כאן טעות. עד לדקה ה- 61 התוצאה נותרה מאופסת, אך השופט אייל צור הרחיק בתוך שלוש דקות את זלקו לייקוביץ ואורן סגרון, ומול תשעה שחקנים לא היתה לחיפה בעיה לכבוש מרגלי חיים רביבו (67), עופר שטרית(84) וסרגיי קנדאורוב (85). הנצחון האחרון של באר-שבע בחיפה הושג לפני ארבע שנים וחצי. לירון בסיס (35) כבש את השער היחיד ומאז החל "עידן בניון". הוא עצמו טרם הכניע שוער באר-שבעי. שוער חיפני דווקא כן, את ניר דוידוביץ , במשחק הסיום בעונת 1997/98 שבסופו באר-שבע צנחה לליגת המשנה ובניון עלה צפונה כדי לעבור חוויות אותן יוכל לספר לנכדיו בעתיד.
