השער האכזרי של משה גלאם על סף שריקת הסיום, מנע מחיפה לעלוז ולשוב למקום הראשון ממנו צנחה עד למקום השלישי. גם אובדן שתי הנקודות העיב על מצב הרוח, אבל מה לעשות וקבוצה זאת "אוהבת" לעשות צרות למכבי חיפה בכלל ולדודו אוואט בפרט. שני המקרים הבולטים בהם הדהימה : בעונת 1994/95 אחרי שמכבי חיפה זכתה באליפות הירואית שלעולם לא תשוחזר בידי קבוצה ישראלית אחרת, המשיכו החיפנים במסע לעבר תואר נוסף. עד למשחקם הביתי מול הקבוצה הצנועה מהדרום הצליחה האלופה לא להפסיד במהלך 46 משחקים רצופים (קולטים ? ארבעים ושישה !) ועירוני אשדוד נראתה עוד נקודת ציון שניתן לעבור אותה. בקושי, אבל לעבור. והנה הגיעה הסינדרלה ובמחזור החמישי קטעה לחיפה את שרשרת ההצלחות. יואל סוויסה כבש ראשון(19), עמיר תורג`מן העלה ל-0:2 בדקת הפתיחה למחצית השניה וויטאלי מינטנקו סיים בשער בדקה ה-83. חיפה רק הגיבה בצמד מרגלי אלון חרזי(67) ורוני לוי (88). גם גורלו של דודו אוואט לא שפרמול אשדוד. אמנם, זה קרה כאשר ניצב בשערה של הפועל חיפה אשר בעונת האליפות הראשונה והיחידה שלה (98/99) לא נוצחה לאורך 13 מחזורים. עד שהגיע לאשדוד במשחק אותו שפט דני קורן, מי ששרק גם היום. אלברטו נבאדה כבש שער ראשון לאשדוד בדקה ה-20 , גורן מילנקו(61) וג`ובאני רוסו(70) גררו מהפך ואז הגיע הסיוט של אוואט. עמיר תורג`מן עשה לו בדיוק מה שגלאם הצליח חלקית. בדקה ה-82 הישווה תורג`מן ובדקה ה-87 השלים צמד פרטי בפנדל ושלח את חיפה עם הפסד ראשון. גם הפעם אוואט סבל משניות הסיום, אם כי לזכותו ייאמר שכדורו של גלאם היה בלתי ניתן לעצירה.