חלום עליהם

עוזי חיטמן , המלחין-זמר שכתב את שיר האליפות החדש של מכבי חיפה , נודע בעבר בתכנית הטלוויזיה שהגשימה חלומות של ילדים. ספק גדול , אם היה מסוגל לממש את שאיפת שחקני מכבי חיפה שלכל אחד מהם חסר "חלום" במשבצת הפרטית. השנה הם השלימו אותה בגדול. ניר דוידוביץ - אחרי שלקח את גביע המדינה (98) , הגיע למעמד רבע גמר גביע אירופה ו"התנחל" בשער הנבחרת הלאומית חסר לו רק תואר האליפות. והוא הגיע. דוידוביץ שמחזיק בשיא יסוד של מכבי חיפה בהדיפת פנדלים במשחקי ליגה (6) הצליח סוף-סוף לזכות בהכרה נוספת. הוא ספג את מספר השערים הנמוך בליגה (28) ובכך הצטרף לשורה קצרה של שוערים במכבי חיפה שהקדימו אותו: יחזקאל גרשוני ז"ל ספג 43 שערים בליגה שהשתרעה על שתי עונות (1966/68) , אבי רן ז"ל עשה זאת פעמיים ( 20 שערים בעונת 84/85 וכעבור שנה ספג רק 18 שערים). גם מאמנו האישי של דוידוביץ, גיורא אנטמן שותף בעונת 1988/89 למספר השערים הנמוך ביותר בליגה כשספג במדי מכבי חיפה רק 19 שערים. האחרון היה רפי כהן שספג 27 שערים בעונה בת 39 מחזורים. אבי פרץ - השחקן היחיד שזכה עם שתי הקבוצות החיפניות באליפות. למרות שלא שותף העונה במשחקים, אסור לשכוח שערך פרמיירה עולמית במשחקי גביע אירופה. הוא ניצב בשער מכבי במשחק הראשון מול מוז`יר בלארוס. אלון חרזי - אחד השחקנים שלא חסר לו כלום ב"שק". זו עבורו האליפות הרביעית (אחת במדי בית"ר ירושלים), שותף לדאבל, 3 גביעי מדינה, גביע הטוטו, הופעה בשמינית גמר ורבע גמר גביע אירופה. העונה התחזק מעמדו במצעד השחקנים הישראלים ששיחקו במפעלים האירופיים. הוא רשם עד כה 25 הופעות, הרבה מעבר לשחקנים אחרים בארץ. ומלבד זאת, לחרזי מספר ההופעות הגדול ביותר בנבחרת ישראל במדי מכבי חיפה (63) .

אריק

אבישי ז`אנו - אלמלא הטרגדיה המשפחתית , ז`אנו היה משחרר את כל המעצורים ויורה פנינים. ערב משחק גמר הגביע 98` הצהיר כי ברגע שיניף אותו, הוא יקנה לבנותיו את כל המתנות בעולם. עכשיו, אחרי לידה קשה והמתנה אין סופית הוא אלוף רשמי. עם שני תארים והגעה עם מכבי חיפה לרבע גמר גביע אירופה , יש לו סיבה לחייך. בפרט שהשנה גם כבש שער ראשון בזירה האירופית, בפנדל מול ויטסה ארנהיים במשחק הגומלין. אנדריי אוסטרובסקי - הוא יודע מה זה אליפות בבלארוס. 3 פעמים נטל אותה במדי דינמו מינסק. אבל בישראל זו פעם ראשונה ואין במכבי חיפה יותר מדי שחקנים זרים שהיו שותפים לאליפות : רומן פץ , סרגיי קנדאורוב, איבן גצקו, ננאד פראליה, איגביני יעקובו, סרגיי קלשצ`נקו, רדוסלב מיכאלסקי, ריימונדס ז`וטאוטאס והוא. לרוע מזלו, כבר בעונתו הראשונה בישראל, נכנס כ"שותף" לשיא שלילי במכבי חיפה: הורחק 3 פעמים העונה והצטרף בכך למשה גלאם וסרגיי קנדאורוב שמחזיקים ב"שיא". אריק בנאדו - הבלם הבינלאומי כבר חווה טעמה של אליפות, לפני שבע שנים. ובכל זאת, עבורו קיים הבדל. הפעם שימש כקפטן. בנאדו גם יזכור את העונה הנוכחית בגלל העובדה שהוא הבלם הקדמי היחיד בליגה שלא ספג 5 כרטיסים צהובים, עובדה דרמטית גם כשמדובר בשומר האישי הטוב בישראל. מלבד דאבל, לא חסר לו כלום. גביע יש לו, ברבע גמר גביע אירופה הוא היה , בנבחרת הוא מופיע. בומבה של עונה. אדורם קייסי - גם הוא המתין חמש שנים לאליפות הראשונה בחייו. היה לו גביע, בגביע אירופה הופיע בגדול (זוכרים את שער הנגיחה מול פריס סן-ז`רמן) , בנבחרת עמדת המגן השמאלי שמורה לו. נשאר לו רק להשלים דאבל. ריימונדס ז`וטאוטאס - מעולם לא טעם מהי אליפות ישראלית. הגיע לכאן מליטא שם זכה בשתי אליפויות עם רומאר מאז`יקו (93) ואינקראס (96). תשאלו אותו, יאמר שהטעם הישראלי הוא בעל ארומה משובחת יותר.

פרלייה

ננאד פראליה - גם לו אליפות ישראלית היא משהו חדש. הוא מכיר היטב את טעם השמפניה , מהתקופה בה שיחק בקרואטיה וזכה שם פעמיים בתואר במדי היידוק ספליט. רדוסלאב מיכאלסקי - בדומה לאוסטרובסקי , הגיע מפולין עם רקורד עשיר מאד בנבחרת ובליגה בה זכה בשלושה תארי אליפות במדי לגיה ורשה וויידז`ב לודז`, שלא לדבר על הופעות מכובדות בגביעי אירופה. שערו היחיד העונה , השלישי מול מכבי תל אביב במחזור הסיום, ייזכר לעולם. אחריו הופסק המשחק והצופים נהרו למגרש בהיסטריה שהותירה פצועים רבים בשטח. עכשיו נכדיו יוכלו לשמוע על ההבדל בין אליפות פולנית לישראלית. ואליד באדיר - מלבד הזרים, הוא השחקן הישראלי היחיד במכבי חיפה שהופיע מחוץ לגבולות המדינה (וימבלדון האנגלית). היה כדאי לו לחזור, אחרת מי יודע אם היה זוכה אי פעם בתואר אליפות בישראל. כעת כבר יש לו תואר רשמי ראשון בכיס.

יוסי

יוסי בניון - אחרים יזכרו את העונה הנוכחית, הוא לא ישכח אותה. מבחינה אישית נוצר קונצנזוס לאומי וכל כלי תקשורת אפשרי הכתיר אותו ל"כדורגלן העונה". אחרי התמונה המפורסמת שלא נוטשת את עברו בבאר-שבע , באו השנה דמעות שמחה. ה"ילד" שחולל נסים ונפלאות לפני שנתיים בגביע אירופה (רבע גמר) , הגיע לנבחרת ישראל הבוגרת, זכה סוף-סוף בתואר אלוף. יותר לא יזכירו לו את העובדה שמעולם לא זכה באליפות. מבחינה אישית הייתה לו עונה פנטסטית. זו העונה השניה ברציפות שהוא מופיע בכל משחקי הליגה. עד כה שיחק ב- 82 משחקים ללא הפסקה ורק השוער המנוח, אבי רן ז"ל (102) מקדים אותו. בשלוש השנים שלו במכבי חיפה כבש 48 שערי ליגה וזה הקפיץ אותו עד למקום התשיעי ברשימת כובשי כל הזמנים במכבי חיפה. השנה עבר את אהרן אמר, משה אגמי, איל ברקוביץ, עופר מזרחי, רוני רוזנטל, אשר עלמני, מנשה מזרחי, סרגיי קנדאורוב, חיים רביבו, ברוך ממן ומשה אדלר. למעט רביבו, כולם שיחקו הרבה יותר ממנו. מי שייכנס לארכיון הכתבות באתר, יתקל בראיון עם גדול המבקיעים בליגה הישראלית, עודד מכנס שאמר במפורש שבניון הוא האיש שמסוגל לנפץ את שיאו (196 שערים). הוסיפו לשערי חיפה את 15 השערים מבאר-שבע ותקבלו 63 שערים בגיל 21 . ולא רק זאת. השנה הצליח להשלים את ה"אוסף" הפרטי שלו. במכבי חיפה לא כבש נגד אשדוד ובית"ר ירושלים. השנה הצליח וכעת כל הליגה טעמה את נחת רגלו. ראובן עטר - מי שירצה לנהל רישום מדויק של ה"מאסטרו" צריך להצטייד בתיק מיוחד. עבורו האליפות הזאת היא הרביעית במנין. אין יותר מדי שחקנים עם מאזן כזה. בראש המגן איתן אהרוני (5) ואחריו אברהם אבוקרט, מרקו בלבול וראובן. יש לו גם 2 גביעי מדינה, הופעה בשמינית גמר גביע אירופה ועשרות הופעות בנבחרת. ולמרות הכל, ראובן יזכור את האליפות הזאת. הוא "קפץ" עד למקום השלישי בדרוג כובשי השערים במכבי חיפה (71) תוך שהוא חולף על פניו של ג`וני הרדי האגדי. מי שהספיק לשכוח, עטר הוא "מלך חיפה" בכיבושים. אל 71 השערים שלו במכבי יש להוסיף 33 בהפועל ויחד 104 שערי ליגה , כולם בליגת העל. השנה התפרסם עטר בזכות יכולתו ורצונו לעלות מהספסל ולשנות. היכולת הזאת גררה אותו ל"שבור" את שיאו של שי הולצמן, חלוץ ששיחק יחד עם עטר בעונת האליפות הקודמת. אז, הולצמן עלה מהספסל 26 פעמים ואילו השנה , עטר הוזעק 30 פעמים. אות האזעקה גרם לו (וליניב קטן) לגנוב לצדוק מלכה שיא בן 13 שנים. חלוץ העבר החזיק בתואר הלא רשמי במועדון (50) וכעת עטר וקטן חלפו על פניו עם 53 עליות מהספסל. עטר שמחזיק גם בשיא הכיבושים של מכבי במשחקי גמר (4) הצליח השנה סוף-סוף להבקיע שער לרשת מ.ס.אשדוד. היחידה שלא ספגה ממנו במדים הירוקים היא עירוני ראשון לציון.

עטר

מנור חסן - הקשר המוכשר שאף לזכות בתואר ראשון בקריירה הקצרה שלו וקלע בינגו. אמנם, בשלהי העונה לא שותף, אבל אליפות מתחילה במחזור הראשון ובאזור ההוא חסן עשה חיל. הוא היה לשחקן הראשון בתולדות מכבי חיפה שכבש שער ליגה במחזור הראשון כבר בדקה הרביעית. מלבד זאת כבש 3 שערים חשובים במשחקים הראשונים, כשהקבוצה לא הייתה בכושר. לזכותו הופעות ראשונות בגביע אירופה. יניב קטן - מה רע להיות אלוף בגיל 20 ? מה רע להיות תקופה ארוכה בסגל הנבחרת הבוגרת וגם להבקיע שער לזכותה ( מול בוסניה) ? בהחלט עונה טובה למי שכבר הספיק להרשים גם בגביע אירופה לפני שנתיים. השנה אף הצליח לכבוש, בנוסף לנבחרת, שער אירופי ראשון (מול מוז`יר מבלארוס) במשחק החוץ. רפי כהן - 177 שחקנים כבשו שערי ליגה לזכות מכבי חיפה. רפי כהן שכבש בשתי העונות בהן הוא מופיע במכבי חיפה 31 שערים נמצא כבר במקום 22 וזה אומר הכל. הוא חלם לשחק במכבי חיפה ואפילו היה שותף לזכייה באליפות. רשם הופעות בגביע אירופה. סרגיי קלשצ`נקו - עבור החלוץ המולדבי מדובר באליפות ראשונה ולא רק בישראל. עדיין לא הצליחו (יצליחו ?) לשבור את שיא היסוד שקבע אשתקד שעה שהפך לשיאן מבין שחקני החוץ (22 שערים) בליגה הישראלית. השנה קפץ מדרגה. 7 השערים שהבקיע עזרו לו לדלג מעל איבן גצקו, הזר האוקראיני של מכבי חיפה (23 שערים) וכרגע הוא מדורג במקום 24 בין כובשי מכבי חיפה. כבש נגד כל קבוצות ליגת העל, מלבד מול צפרירים חולון שנשרה לליגה הלאומית.

קטן

יעקובו איגביני - בן 18 ושבעה חודשים וברור שזאת האליפות הראשונה שלו. כמעט והייתה לו הזכות להיות צעיר האלופים במכבי חיפה, אבל הופעה אחת של הבלם שגיא גונן (בגיל 17 וארבעה חודשים) בעונת 90/91 מנעה זאת ממנו. מלבד האליפות החיפנית, הופיע במדי הנבחרת האולימפית של ניגריה באולימפיאדה בסידני וגם זומן לנבחרת הלאומית בארצו. אין ספק, שנה עמוסת חוויות לאיש הצעיר. מרקו בלבול - כמו יעקובו, גם לו רשום "פיספוס". הוא אמנם מחזיק בשיא ההופעות במשחקי גביע הטוטו של מכבי חיפה (64) אבל אבי גולדר, חלוץ מכבי חיפה בעונת האליפות 1988/89 "סחב" לו את תואר "זקן האלופים". גולדר זכה בגיל 34 ומרקו צעיר ממנו בשנה. למרות זאת, ייחשב כשחקן הראשון והיחיד שהוחזר למועדון האם שלו בגיל 33 , ואין לכך אח ורע. לבלבול זאת אליפות רביעית במדי מכבי חיפה. יש לו גם 2 גביע מדינה, הופעות באירופה, שותף לדאבל,למרות פציעה קשה במהלך העונה ובקיצור: יישארו לו ים זכרונות ממכבי חיפה. אלירן אלקיים - למרות ששיחק רק עשרות משחקים במכבי חיפה, המאזן שלו מרשים. אליפות ראשונה , הופעות בגביע אירופה לפני שנתיים והחמצת הופעה בגמר הגביע בשנת 1998. ערב המשחק הורחק בבאר-שבע בדקת הסיום (הדף בידו כדור שעשה דרכו לשער). בניון כבש אז והשניים חגגו בצפון אליפות ראשונה משותפת.

סיום

שי דהאן - אמנם, רק שתי הופעות קצרות, אבל בקבוצה עתירת כוכבים, גם זה משהו לשחקן שעלה מהנוער. אליפות ראשונה. יואב זיו - הופעה בודדת למספר דקות אבל נכנס לספרי ההסטוריה. גולן דרעי - גם בעונת 1993/94 הופיע במשחק אחד ועזב למכבי עכו. מכבי חיפה זכתה אז באליפות החמישית. השנה התמונה חזרה על עצמה. 90 דקות והעברה להפועל פתח-תקווה. הופיע בגביע אירופה (בלארוס) ויש לו גם את גביע המדינה משנת 1998. הספק מכסימלי למינימום הופעות. ואסילי איבאנוב - כל מי שהופיע דקה שותף. איבאנוב , לפני שעבר למכבי הרצליה, ממנה הגיע למכבי חיפה, הספיק להופיע בארבעה משחקי ליגה ובגביע אירופה. מעולם לא זכה באליפות כלשהי. עכשיו הוא מרגיש שותף.