בכניסה למגרש ניצבה אישה בלונדית נאה, אסופת שיער וגערה בבתה: "את לא רואה כמה קשה לי עם המזג אויר. את והקבוצה שלך, לא יכלו לעשות את הטקס הזה באולם גדול, ממוזג ונוח?". הילדה הנבוכה, בחולצה ירוקה, אולי בת 10 השיבה בקוצר רוח: אמא, אבל כל הכיתה כאן.
אחרי דקה, כשנכנסו השתיים לאיצטדיון וראו את ההמולה הבינה גם האם המיוזעת שאי- אפשר להכניס פיל למכונית קטנה גם אם לפיל קוראים מכבי חיפה. התמונה הזאת משקפת נאמנה את ההיסטריה שאחזה באוהדי מכבי חיפה. להם אי אפשר למכור אטריות, הם באו לראות את שחקני השנה שעברה משתלבים עם שחקני הרכש החדשים. 14 אלף צופים, ספירה סופית, נוכח ההתכנסות והצפיפות בתוך היציעים הדחוסים, לימדו את מי שעדיין לא יודע, שחיפה נשארה ירוקה גם כאשר הכנרת מתרוקנת וסכנת שדפון מאיימת עלינו. לרגע לא היה משעמם הטקס שאירגנה מכבי חיפה. הכל "דפק" כמו שעון שוויצרי. קודם עלו הגיבורים שיצטרכו בעשרת החודשים הבאים להוכיח שהקהל הרב בא כדי לחמם את הקנה לקראת סוף מאי.
ראשון עלה השוער ניר דוידוביץ. כן ניתוח, לא ניתוח, היה לו את הכוח להריע לקהל שקיבל אותו בתשואות רמות. בכדורגל הזכרון קצר בדרך כלל, הפעם עבד על הכייפאק. אחריו הגיח ממנהרת השחקנים מכר ישן, ריימונדאס ז`וטאטאס.רובם לא הבינו מה פתאום הוא, אחרי ששמעו שהוא בכלל במכבי פתח- תקווה, אבל במכבי חיפה כמו במכבי חיפה, לא מפקירים פצועים, בפרט ששריריהם נפלו על מזבח המועדון. והגיח אלון חרזי ומיד בעקבותיו, אריק בנאדו שאיש לא ידע אם הרגל הימנית בישראל והשמאלית בווסטהאם האנגלי וזה לא הפריע לכולם לשאוג לעברו:"תישאר,תישאר". מיכאלסקי וקייסי, אלירן אלקיים וואסילי איבאנוב, רפי כהן וראובן עטר, מנור חסן וסרגיי קלשצ`נקו שזכה לתואר "מכונת ירייה", מרקו בלבול, הבן האובד ששב הביתה בגיל 33 , הבלם הרוסי החדש, אנדריי אוסטרובסקי, יוסי בניון ואבישי ז`אנו, יואב זיו וואליד בדיר שסוללת עיתונאים ומצלמות טלוויזיה מהמגזר הערבי דלקה בעקבותיו לכל מקום שהלך, גולן דרעי ויניב קטן, השוער אבי פרץ וחיים סילבס, כאמל ג`אברין ושי דהאן,עמי טאייר ודדי בן-חמו ואפילו היה אייגביני יעקובו הניגרי שודאי שאב עידוד לקראת ההופעה בסידני. אחרון חביב עלה למגרש מי שעד 11 בבוקר נחשב איטלקי ותוך ניצול פלאי הפקסימיליה הפך בן-רגע לישראלי. ננאד פראליה בחולצה מספר 24 . ואחריהם הצוות המקצועי. איזה כבוד קיבל המאמן אברהם גרנט. כמו נשיא שמגיע לכנסת. כל השחקנים שישבו על כסאות במרכז המגרש, קמו לכבודו. ובסך צעדו בתלבושת זהה, חולצות לבנות, מאמן הכושר,רן גולדינג,מאמן השוערים גיורא אנטמן, מנהל הקבוצה אריה בורנשטיין,העסיין מזה שלושים פלוס שנים, פיני שרון ועוזרו,רני ירושלמי, הדוקטורים,מיכאל בסר ועמי ברבר והמעסה אלכס רובינצ`וק. גם לצוות הלא מקצועי הייתה תלבושת אחידה, חולצות חומות. ואז הגיע הרגע הגדול של הנשיא האמיתי במדינת מכבי חיפה. 14 אלף אוהדים קמו כאיש אחד על רגליהם והריעו ממושכות למייסד האימפריה החדשה. כולם בחרו בשחר פה אחד. והוא החזיר קצר וקולע. טרם הספיק לסיים את המשפט הראשון וכבר הקהל שאג בהתלהבות:"רק אליפות, רק אליפות". שחר לא נשאר חייב וניהל דיאלוג:"גם אני רוצה". אחר כך המשיך ואמר:" רבים שואלים אותי מהיכן אני שואב את הכוח להמשיך ואתם היא התשובה. אתם, האלפים שמלווים אותנו בבית ובחוץ באלפים גורמים לי לתענוג וזאת ההזדמנות להודות לכם. עשינו השנה הכנות שקטות אך יסודיות, חיזקנו עצמנו בשחקנים מעולים אך בראש וראשונה בצוות מקצועי טוב מאד בראשות אברהם גרנט" כשגרנט הוזכר בשנית, שוב סערו היציעים והאזניים חטפו דציבלים כמו בחתונה רבת משתתפים. גם אוהדי מכבי ש"סבלו" מהמאמן הקשוח שהיה יריב מר בעשור האחרון מצידו השני של נהר התארים, לא יכלו הפעם להבליג. ומי שחשב שהשיא מאחוריו, צריך היה לראות כיצד התקבל השוער הפורש, יהודה בוארון. מי היה מאמין לפני שנה, שיבוא יום ושחר יוכל לחבק ולנשק את יהודה כשהוא ניצב על רגליו. הקהל שר "יהודה, יהודה", הנשיא העניק לו צלחת מהודרת והבטיח לשוער המתאושש ש"אתה נשאר שלנו ותמיד תהיה אורח רצוי אצלנו".
הפרק הבא גרר התרגשות לא רק אצל האוהדים. בשולי המגרש ניצבו ילדי גן ובית הספר "אופקים" המטופלים במיגבלות של פגועי מוח. המנכ"ל, חנן שפגט והדוברת, נירה אלון, הגו את רעיון שיתוף הפעולה וצריך היה לראות את התרגשות הילדים, אורחי מכבי חיפה, ברגע שכל 27 השחקנים רצו לעברם והעניקו להם תשורות למזכרת. בומבה של מבצע. והיה גם משחק. מכבי עכו לשעבר, היום עירוני קריית-אתא, שימשה תפאורה לים הירוקים. מנור חסן כבש מהנקודה הלבנה, קלשצ`נקו נגח אחרי טעות שוער היריב, דוידוביץ ספג פנדל, ז`אנו החמיץ פנדל ועל הריקושט השתלט הצעיר, יואב זיו וקבע .1:3 באדיר נפצע ויצא, חרזי פצוע ולא שיחק, בניון נכנס ברבע השעה האחרונה וגם פראליה שיחק 45 דקות ומתחיל להבין שבכל הקשור לקהל, כמו באיטליה, כשמכבי חיפה משחקת בביתה, כל המקומות תפוסים. הוא עוד ירגיש בבית.
