נשיא מכבי חיפה, יעקב שחר, קיבל היום פרס למפעל חיים בטקס שנערך במשכן הכנסת בירושלים. הפרס ניתן על ידי ההתאחדות לספורט ותיקים בישראל בחסות הועד האולימפי, משרד התרבות והספורט ומשרד הגימלאים ואת הארוע ארח יו"ר הכנסת רובי ריבלין שהעניק את הפרס לשחר. אין בכלל ספק שמאז כניסתו של שחר ב"שתי רגליים" לזירת הכדורגל הישראלי, התחוללו בו שינויים ותמורות מהפכניים שהקפיצו את מכבי חיפה בכלל ואת הכדורגל הישראלי בפרט לשיאים שבעבר הלא רחוק יכלו רק לפנטז עליהם. השיא כמובן, הופעות מכבי חיפה בבית האלופות (פעמיים) שהפכו אותה מקבוצה אלמונית לשגרירה האמיתית של הכדורגל הישראלי באירופה וזה כולל את 76 ההופעות בכל המסגרות וקידומם של שחקנים רבים לעבר היבשת והרשימה ארוכה ומכובדת.
שחר החל את פעילותו מאחרי הקלעים במכבי חיפה ב-1984 כאשר החליט לאמץ את המועדון. הלוגו VOLVO ומאוחר יותר HONDA המייצגים את "חברת מאיר למכוניות" שבבעלותו, יחד עם ישראל קז, הפכו לחלק מהנוף במגרשי הכדורגל והם גם היציבים ביותר, לעומת קבוצות אחרות שהעדיפו להחליף את הלוגו על חזית חולצתם כמעט מדי עונה. הנשיא היה מהתומכים במכירה של רוני רוזנטל לפ.צ. ברוז' ובכך נתן אות לשחקני הדורות הבאים שכל מי שיוכל וירצה להתקדם לאירופה, דרכו לא תחסם. העובדות בשטח מדברות בעד עצמן. איל ברקוביץ, חיים רביבו, סרגיי קנדאורוב, יוסי בניון ואחרים. בקיץ 1992 נפל דבר בכדורגל. במכבי חיפה. הנשיא שחר ביקש לרכוש את קבוצת הכדורגל ולהפוך לבעליה, מושג שמעולם לא נשמע במקומותינו. מכבי חיפה הייתה "על הקרשים" מבחינה כלכלית. חובותיה הסתכמו במיליוני שקלים ושחר, לא רק שכיסה אותם, הוא פרס תורה משלו שכולה חזון לעתיד טוב יותר. איש לא חלם שחיפה תגיע למעמדה הנוכחי.
וכדי להדגיש את קו מחשבתו, אנקדוטה קטנה. מיד כשנכנס לנעלי בעל הבית קבע שלא עוד התרוצצויות בשבתות במרדף אחרי כרטיסים, בעיקר לאורחים ולמוזמנים אלא השארת מעטפות לכל מי שנפשו חפצה לצפות במכבי חיפה. היום נראה שולי, אז דרך חיים בכדורגל הישראלי. משנתו הראשונית, וכך ביטא אותה בראיונות הראשונים, כאילו מדובר בימים אלה: "ביחס לרמה הנוכחית ובעקבות מספר הצופים הנמוך, השכר גבוה. נצטרך לדעת לווסת בין השכר לבין התוצאות שנראה במגרש" ( סוף ציטוט, קיץ 1992). לא במקרה שחר נותר בעל הבית היחיד המחזיק קבוצה קרוב לעשרים שנים. רבים וטובים שניסו לחקותו, הצליחו פה ושם לגרד איזו אליפות או הופעה באירופה- מכבי חיפה הפכה למותג גם מעבר לגבולות המדינה.
אחרי שסייע בשכנועו והבאתו של דניאל בריילובסקי, המהפכה הגדולה החלה כאשר כדורגלנים מצטיינים מקבוצות רבות בישראל כבר לא חשבו פעמיים אם להגיע לחיפה. היה ברור להם שמאחורי הקבוצה ניצב בעל בית שאצלו מילה זו מילה, גם ללא חוזה כתוב. בודדים הם השחקנים הטובים במדינה שלא שיחקו במכבי חיפה מאז ששחר הפך לבעליה. הרשימה ארוכה וכולם רשומים בדפי ההיסטוריה של מכבי חיפה בהנהגתו של נשיאה. עד היום בלתי אפשרי למצוא שחקן שלא מוכן לומר בפומבי ש"אין שחקן שלא מוכן לשחק במכבי חיפה". החזון, החריש העמוק בדפוסי החשיבה שהיו נהוגים עד 1992 והוליכו לשום מקום ובעיקר המחשבה שאין פתרונות אינסטנט, הוליכו את שחר להקים מתקני אימונים בכפר גלים וב"קצף" ברמה ובסטנדרטים הסוחטים התפעלות מכל מי שמבקר בהם, כולל אורחים מחו"ל המורגלים לכאלה. ולצד חלון הראווה, הקבוצה הבוגרת, שחר משקיע מיליוני ש"ח מדי שנה במחלקת הנוער המפוארת, ולא במקרה מכבי חיפה היא כיום קבוצת הצמרת היחידה בישראל המשלבת בהרכבה מדי משחק 5-6 שחקנים מבוגרי הנוער.
מאז ששחר נכנס למועדון, היה שותף לשלוש אליפויות, אחת מהן משולבת ב"דאבל" וכבעל הקבוצה בשבע אליפויות, שלושה גביעים וארבעה גביעי טוטו. בסך הכל 598 משחקי ליגה, 351 ניצחונות, 141 תוצאות תיקו ו-106 הפסדים. חיפה בבעלותו צברה 1189 נקודות והפרש השערים שלה 550:1143 המעיד ששחר תמיד דגל במשחק התקפי וקבוצות אטרקטיביות. אך כאמור גולת הכותרת מעבר לים התיכון- אירופה. פעמיים הופעה בבית האלופות ובעטיה של דקה אומללה מול רוזנבורג נמנעה מחיפה הופעה שלישית, רבע גמר גביע אירופה למחזיקות גביע, הופעה בשמינית גמר גביע אופ"א אחרי שחלפה את שלב הבתים ושלב הביניים ועוד הופעה בשמינית גמר למחזיקות בשנה הראשונה לפעילותו הישירה בקבוצה. הרבה כבוד לכדורגל הישראלי ובעיקר למכבי חיפה והעיר אותה היא מייצגת. הפרס שניתן לו היום מהווה הכרת תודה לנשיא המועדון שלא נרתע ובמהלך קרוב ל-19 שנים הולך בדרכו שלו המוליכה להצלחות. וזה עוד עם שתי אליפויות ש"ברחו" בגלל הפרש שערים...
