לא יודע מה איתכם, אני אוהב להקשיב לפרשני הכדורגל ובעיקר לדני נוימן, איל ברקוביץ, חיים רביבו ובוני גינצבורג. אילו ניתן היה, הייתי מוכן לשלם אגרה כפולה לערוץ הממלכתי. נוימן. איש בעל לב חם. מבית בית"רי, שחקן בית"רי מצוין, שדכן בין הקבוצה לספונסרים ובשעות הפנאי גם מביע דעתו אצלכם בסלון. מול בית"ר הוא ראה נבדל בשער הראשון של חיפה והתרעם. בסיום לא הבין מדוע אלישע לוי מחליף שוב את דבאלישווילי והסתבר שהמוחלף בכלל סינטאיהו סלליך. בקיצור, בוחן כליות ולב שמביע דעתו. מסיים שידור, מניח את הצ'ק בכיס וזהו. אין לו תוכניות לחנך את אוהדי הכדורגל. איל ברקוביץ. איך הוא אומר, איש אמיתי ? מאמין לו. הוא ראה שפיטר מסיללה מגן לא טוב וג'ורג' טאקסיירה בלם בינוני ולא הבין מדוע חיפה בכלל הנחיתה אותם בארץ . זאת דעתו. לחנך הוא לא יכול מסיבות ידועות. בא, דופק דאחקות על חשבון הציבור, שם את הצ'ק ונוסע הביתה.
חיים רביבו. מגיע, אומר את דברו, מאז פרישתו לא התלהב ממכבי חיפה עימה זכה בשני תארי מלכות השערים, זכה בגביע וזהו. מביע את דעתו הלא דעתנית. שבשבת של המרכז בבית-דגן, יציבה ליד דבריו על הכדורגל הישראלי. "אין שחקן ישראלי השווה מיליון דולר" אמר בהתייחסו לרכישת עידן ורד מבית"ר ושכח בכמה מכרו אותו לסלטה ויגו. אבל זאת דעתו. לא מחנך ולא מתיימר להשפיע על דעת הקהל. חולף עם השידור. בוני גינצבורג. מנחה מטאורי. מגיעות לו מחמאות ענק. אלמלא ההופעות ה"מלהיבות" שלו בחיפה כשוער פעיל באמצע שנות התשעים, ניר דוידוביץ לא היה שוער חיפה. גם דעתו לא חשובה ובעיקר לא מזיקה. מין כזה נחום-תקום. כל ההקדמה הארוכה הזאת והשבחים בתוכה, לאנשים שבאים לבדר ולהתבדר, נועדה להדגיש בפעם המי יודע כמה את "עלילת הדם" הנרקמת שנה אחר שנה ותמיד נגד השחקנים הזרים של מכבי חיפה. ושחס וחלילה לא יובן שמדובר בקטע של גזענות או בגלל הבדלי דת, גזע ומין.
אם החבר'ה מהערוץ הראשון מזכירים הגנה רעועה של ה"ירוקים"- הם יודעים על מה הם מדברים. מניסיון אישי כמובן. ברקוביץ ורביבו היו במשחק הגביע בנהריה מול ס.כ.נס -ציונה כשזו הוליכה 2:4 מול חיפה ורק בסיום כשלה ונגמר 4:6. לא מנצ'סטר, לא ברצלונה, הסקצייה שבה שיחק הנשיא שלנו בשנות השישים, מהליגה השנייה או השלישית. מי זוכר ? גם לא צריך, כי קורה לכולם. כשרביבו שיחק בחיפה, ואז היא הייתה גדולה, גדולה מאד לדברי אברם גרנט ממכבי תל אביב, חיפה ספגה בשתי עונות 7 שלישיות מול קבוצות נחותות ממנצ'סטר- אשדוד, בית"ר תל אביב, בית שאן של אלישע, הפועל פתח תקווה ועוד. החבר ברקוביץ לא "הסתפק" בשלישיות. אצלו עפו חמישיות, ולא בכוון הנכון. מכבי נתניה (5:0) ופעמיים 5:1 בעונה אחת מול מכבי תל-אביב (91/92). ואז איש לא התלונן שאין הגנה. לקחו בחשבון שקבוצה טובה נקלעת לעיתים למצוקות כאלה ואחרות.
לפני שבועיים הדעה הנחרצת הייתה שלחיפה אין מחץ בהתקפה. נכון ערב המשחק מול בני יהודה. בתוך פחות משבוע 6 שערים- טפו...טפו... זה היפה בכדורגל. אין דברים נחרצים, הכל נזיל ומיועד לשינויים תכופים. אז מול בית"ר ירושלים ההגנה לא הופיעה למשחק. בעיקר שי מימון וקאנוטו. עם כל האכזבה מאובדן הניצחון, ישנם גם ערבים כאלה. סלליך מצוין ? שלומי אזולאי קלף מנצח ? מדוע הם בצד ? כל יום מגיע שחקן נוער ושחקן מליגה נמוכה וכובש צמד ? מי שמחפש מורסות, ימצא אותם. עדיין אנו חיים במדינה שבה רוצים 3:3 עם הגנות מצטיינות. ואין דבר כזה. ישבטו את שלמה ארצי או יהודה פוליקר לפני שמישהו ימצא נוסחא לפיה הגנות מצוינות מסוגלות לתרום שישה שערים למשחק. אפילו אם מסי ומארדונה ישחקו יחד. אין חיה כזאת. אם ז'וז'ה מוריניו מדבר על הגנה- אז זאת הגנה. 8 ליד רחבת שוערו, מסתנן אחד למעלה ויאללה, יש 0:0. ודווקא לאלישע לוי הקפדן זה קורה השנה יותר. לא דרמטי, כי זאת הפעם השנייה בלבד מאז נטל את שרביט האימונים (עיזבו את באיירן מינכן, אקטובה ועכו בגביע הטוטו) שבמשחק ליגה חיפה סופגת שלישייה במשחק ועוד בבית. מול מכבי נתניה לפני שנתיים (3:2) והשבוע. בעונה שעברה הצליחה רק קבוצה אחת (בני סכנין) לכבוש מולה צמד. ב-14 משחקים ספגה שער אחד בלבד ובסך הכל 16 ב-35 משחקים. שיא ישראלי. הלוואי כל שנה אבל זאת פטה-מורגנה.
לכל ברבירב היה ברור שמי שתשלם את מחיר שבעת השינויים בהרכב החיפני (את הנמכרים הפסקנו לספור, נשארנו עם קטן, רפאלוב ובוקולי ששולב מעט) תהיה מערכת ההגנה המתחדשת. אפילו ברקוביץ יספר לכם שבעונתו הראשונה באנגליה, במדי סאותהמפטון, מנצ'סטר גמגמה בהגנה וספגה ממנו מפלה- 6:3. הייתם מאמינים לדבר הזה ? אם גוואדיולה אומר שליונל מסי שווה חצי קבוצה- ואלישע שותק ומצפה ליניב קטן, אין זה אומר שהקפטן שלו לא חסר. ועוד איך. חיפה יכלה לנצח בגלל שהוליכה, ויכלה גם לספוג הפסד ליגה ראשון. באחוזים דומים. לבוא למחרת ול"שחוט" שחיטה לא כשרה בפומבי ובמגמתיות זועקת לשמיים, את הבלם הארגנטינאי איגנסיו קאנוטו, זאת לא עלילת דם. זאת האמ-אמא של עלילות הדם. קאנוטו אכן היה חלש, שער המשווה רק הבליט את חולשתו, אך מכאן ועד לטפול עליו שקרים והמצאות , המרחק עצום. וזה מה שעשו לגוסטבו בוקולי, טאקסיירה, מסיללה ואפילו לגבי דבאלישווילי הועלה ספק. מה קרה ? איברהמוביץ בילה שנה שלמה בברצלונה, קאקה לא נכנס להרכב של ה"בלאנקוס" ממדריד, קאנוטו תפס משחק אחד לא טוב וכבר מכל עבר רוצחים את אופיו. גוסטבו, לפני שהיה תושב ארעי, שאל אותי פעם כאשר התעניינתי כיצד משפיעות עליו ידיעות נוסח "בינואר או בקיץ הוא יעזוב" וכמו יהודי זקן (והוא לא) וחייכן (הוא כן) ענה: "אצלכם כמו אצלנו בברזיל אומרים שכלבים נובחים לא עושים רע".
שיבש החמוד את הפתגם, מותר לו. כי במקרה של קאנוטו, ה"כלבים" לא נושכים אבל מסיתים. ועוד משלמים להם עבור זה. ע"ע ג'ון קולמה. את כל העונה שעברה עבר תחת ביקורת אינטרסנטית חסרת מעצורים מצד "חבורה טובה" ששמה לה למטרה לבודד את השחקנים הזרים. מצליח טוב, לא מצליח- המשכורת ממשיכה לדפוק. אין דין ואין חשבון. הביקורת, במקרה הזה על קאנוטו, שללא ספק יידע להתאושש ולהתקדם, בפרט אחרי שבוקולי יסביר לו את סיפור הכלבים (כנראה שזה הולך טוב גם בארגנטינה...), אינה מסתיימת בד' אמותיה. פרחחים כאלה ואחרים עלולים לאמץ אותה, לחשוב שקאנוטו אכן הגיע לכאן לכייף ולא איכפת לו מהקבוצה (כך הוסתו היום האוהדים ) ומכאן ועד לקריאות גנאי נגדו המרחק קצר. ואז אלישע לוי, המנכ"ל איתמר צ'יזיק ובעיקר הנשיא יעקב שחר צריכים להתמודד עם סוגייה עליה לא חשבו בכלל. השלושה כבר ראו קבוצות גדולות ממכבי חיפה חוטפות יותר משלישיות. קולמה לדוגמא, לא הבין מה רוצים ממנו בעונה שעברה. מחד, השקיע את כולו בקבוצה ומאידך, באו אליו החברים וסיפרו לו שהוא מיועד להחלפה. באקראי פגש בנשיא המועדון שחייך ואמר לו: "חביבי, אתה תשחק ככה וככה, כמו שאתה יודע. תתייחס לכותרות כמוני. חולפות עם הרוח". שמעתם לאחרונה מילה טובה עליו מצד אלה ש"הפריע להם" ? נפוצו לכל עבר ועכשיו מצאו קורבן חדש.
אז סיכמנו: אם שחקן עבר במכבי חיפה מנסה לגרש את קאנוטו בגלל תיקו מול בית"ר ירושלים של אורי מלמיליאן, תנו לעברו חיוך, כזה של חתן בערב כלולותיו, ובנון-שאלנטיות תשאלו בעדינות, כי הוא רגיש: "איפה היית ב-28 במאי 1977 כאשר אורי מלמיליאן כבש בקריית אליעזר ארבעה שערים וירושלים הביסה את חיפה 1:6?". תשובה לא תקבלו. היא נמצאת בגוף השאלה. הוא היה גם היה בהרכב החיפני, היה שותף לביזיון (ההפסד הגבוה ביותר של מכבי חיפה בקריית אליעזר) והיום הפך למבין. אחל'ה "מבין" ואפילו העיתון של המדינה משתמש בשירותיו. ואם קריית אליעזר, ויש לכם מילה אצל ראש העיר יונה יהב, תבטיחו לו שתשכבו לפני הדחפורים שיגיעו להרוס את האצטדיון בן ה-55 (עד אז יזדקן עוד) עד שלא יבטיח שבפעם הבאה, כאשר התוצאה המתקבלת היא 3:3- שחיפה תהיה פעם בצד השמח. מה יש, הוא מספיק שנים אוהד את מכבי כדי שישתדל. מבקר המדינה אפילו לא יפשפש במעשיו. לא יעלה על הדעת שמתוך 8 פעמים בליגה ובגביע, הירוקים הצליחו רק פעם להשוות. בשאר המקרים, עשו זאת האורחות.
