הניסיונות שלוות למשחק החוץ של מכבי חיפה (השלישי בארבעת המחזורים הראשונים) מול בני-יהודה למעין "מסע נקמה", יזכה גם מילדים בתת-חובה במבטי רחמים. כי למכבי חיפה אין שום סיבה בעולם להתייחס למפגש מול ה"כתומים" כניסיון לסגור מעגל מסיום העונה הקודמת. ה"כתומים" לא הגיעו למשחק ההכתרה החיפני עם "רצח בעיניים", שיחקו משחק פתוח ואיתרע מזלם של ה"ירוקים" ששוער המשנה הג'ינג'י רן קדוש תפס יום פנטסטי. וגם כך, חניכיו של אלישע לוי היו חייבים לטרוף את הדשא ולא עשו זאת. אולי חששו מפרצלינה... זאת בניגוד לפעמיים קודמות בהן שחקני בני-יהודה כן הגיעו להפריע לחיפה, לחמו כאריות ו"גנבו" אליפות אחת. את זו של עונת 2002/03 בה סיימו בתיקו 2:2 בקריית אליעזר וסייעו למהפך בראש הטבלה אליה טיפסה מכבי תל-אביב.
ופעם נוספת, ב-1984 כאשר חיפה חיפשה דרך לצמצם את הפער מבית"ר ירושלים, ארחה את נציגת שכונת התקווה וסיימה בתיקו 1:1 שגרם למהומות מחוץ למגרש ואלה הסתיימו בעונש רדיוס לחיפה ב"משחק העונה" מול בית"ר שהועתק לנתניה ובלא קהל. שם היה מקום ל"נקמה ספורטיבית". ומי בכלל מחפש אותה ? גם לא כדאי להקיש ממשחקי גביע הטוטו בתחילת השבוע שהנה המארחים פייבוריטים וחיפה מגיעה כאנדרדוג. חיפה הסתבכה עם הפסד מוזר להפועל עכו, אחרי שכבר הוליכה 0:2 וקודם לכן, קבוצתו של דרור קשטן הייתה מעורבת במשחק דומה, רק בסדר הפוך. פיגרה 2:0 נגד הפועל פתח תקווה וחוללה מהפך בדרך לרבע הגמר. אין משמעות בפרט כאשר במשחק על הכתר, חיפה נהנתה גם מכך שבני-יהודה הגיע למשחק מולה "שבורה ורצוצה" בעקבות ההפסד בגמר הגביע להפועל תל-אביב. בדרך כלל, ובניגוד לאוסף קלישאות שמאמני קבוצות מפסידות מחוץ למכבי חיפה, נוהגים לשחרר, אין קשר ולו עקיף בין משחקי גביע הטוטו למשחקי הליגה. בישראל עדיין נוהגים בכבוד מסוים כלפי המפעל השלישי בחשיבותו, מה שאי אפשר לומר על מאמנה של צ'לסי, קרלו אנצ'לוטי שנותר המום אחרי הפסדה הביתי של קבוצתו לניוקסל בגביע הליגה (4:3) ואחרי יממה התעשת: "לא זה הגביע לו אנו מכוונים". שיהיה.
גם ה"הבטחות" שפורסמו, על דעתם של המפרסמים שהנה בקרן הרחובות בו הם ישובים, שאי-הצלחה בבלומפילד, תגרור 'רעידת אדמה' (רק שכחו לנקוב באיזו עוצמה בסולם ריכטר...), שוות כקליפת השום. בשבת יהיה מאבק נטו על נקודות. בליגה המשונה שנפתחה לפני כחודש פלוס, עדיין משחקים שבועיים ונחים שבוע וברור שקצב כזה מקשה להיכנס לכושר משחק. עם כל הכבוד לגביע הטוטו, עדיין אינו מלהיב אלא אם מדובר בגמר או חצי גמר. שאלת השאלות: האם שתי הקבוצות תצאנה סוף-סוף מבצורת השערים הבאה לכלל ביטוי בטבלה. לחיפה 3 שערים בלבד, שער בכל מחזור בשעה שלבני-יהודה רק שער זכות אחד, במגרש שבו חיפה איבדה את הנקודות הראשונות- בבאר שבע. כי המצב הנוכחי חורג לחלוטין מה"נורמה" שהרגילו אותנו במפגשים ביניהם. 0:0 לא יהיה כי לפחות חיפה לא מאמינה ב"חיפה מתייבשת".
כי ב-103 משחקי הליגה בין השתיים (צמד בליגה השנייה) חיפה כבשה 185 שערים וה"כתומים" 96. ה"ירוקים" יכולים לשאוב עידוד מכך שה"כתומים" הם הקבוצה שספגה את ממוצע השערים הגבוה מולם, למרות שהפועל פתח-תקווה ספגה יותר (216) אבל ב-121 משחקים לעומת 103 של בני-יהודה. את החשבון תעשו לבד. בסך הכל לחיפה 59 ניצחונות מול בני-יהודה במשחקי הליגה (9 מהם בבלומפילד), למארחים 22 ניצחונות על חיפה (5 בבלומפילד) וכמות זהה של תוצאות תיקו (2 בבלומפילד). אולי, אולי, במוצאי שבת ייפרצו הסכרים ושוב נראה כמות שערים רצינית. מוכרחים לציין לזכות מי אנו מבקשים אותם ?
