לא במקרה נבחר משחקה של מכבי חיפה מול הפועל באר-שבע למשחק המרכזי של המחזור השלישי בליגת העל. טמונה בו סקרנות רבה מצד כל מי שעוקב מקרוב אחרי ההתפתחויות בקרב הקבוצות והמהפכים בהרכביהן. אולי מכבי תל-אביב "גנבה" מאחותה הבכירה מעיר הכרמל את תשומת הלב בכל הקשור לרכישות בומבסטיות בקיץ הנוכחי, ה"ירוקים" עדיין מושכים אש ולא רק בגלל צבירת מלוא הנקודות במאה ושמונים הדקות הראשונות, שלוש מהן בבלומפילד מול...מכבי תל אביב. והיא גם היחידה שלא ספגה שער עד כה. טפו...טפו... עדיין לא נמצאה קבוצה ישראלית ש"איבדה" בקיץ אחד ארבעה משחקניה הבכירים (טאקשיירה, קינן, כיאל וארבייטמן) ושניים נוספים, לא סתם נוספים, מעמודי התווך (דוידוביץ וקטן) אמנם נשארו, אבל בבירת הנגב יצפו במשחק מהיציע. לוקסוס בלתי נסבל לאוהד הממוצע ובצידו אתגר בלתי רגיל. כנאמר, חיפה אפופה בסקרנות רבה.
שני משחקי הליגה הראשונים רק מגבירים את התיאבון לראות אם חיפה מסוגלת לשחזר את הופעתה המרעננת מהמשחק מול מכבי תל אביב או שתעשה מאמץ להשכיח את המשחק הירוד מול מכבי פתח תקווה. בשניהם ניצחה 0:1 משערים של מוחמד גדיר, רק ההבדל כמו בין יום ולילה, אור וחושך. "אנו באים לנצח בכל משחק" הצהיר אלישע לוי בשנה שעברה, זו שהסתיימה לקראת סוף השנה, וחידד עוד יותר את השאלה אם לקבוצתו כלים ראויים לשוב עם שלוש נקודות מהדרום מול קבוצה שתעשה את הכל כדי לא לספוג הפסד ביתי שני רצוף (נוצחה לפני שבועיים על ידי בני יהודה 1:0). הכלים קיימים. שני מגנים הכי טובים בארץ (עותמן ומסיללה בתוספת לאייל משומר שגם הוא לא טומן רגלו בצלחת), שני שחקני קישור הגנתי טובים מאד (קולמה וסילבה) ולא פחות חשוב, ה"ילדים" אייל גולסה, עידן ורד, מוחמד גדיר כאשר 'פאפא' רפאלוב (24) אמור לשתף פעולה ולשחזר את יכולתו הטובה ממשחק הנבחרת מול מלטה. כמה מסירות דוגמת ה"בישול" לשער הראשון של יוסי בניון וחיפה מסודרת...
ומי שחושב שה"אדומים" מבאר-שבע מתכוננים לוותר בקלות, לא מכיר את ניר קלינגר כאשר הוא מתמודד מול קבוצת נעוריו. הרבה טאקטיקה והתבססות על ניסיונות ל"גנוב" שערים. גם המאץ'-אפ בין ההגנה שלא ספגה (חיפה) להתקפה שכבשה שער אחד בלבד (בתוספת זמן מול מכבי פ"ת) יוסיף עניין. לכל משחק של חיפה מאז פתיחת העונה נוסף סימן שאלה עד כמה מתהדק שיתוף הפעולה בין איגנסיו קאנוטו לשי מימון, גם הפעם יעקבו אחריהם מקרוב. מאן דהוא ודאי לחש לקלינגר ודרכו לשחקני הקבוצה, רבים מהם חדשים, שמאז 2002 באר שבע לא ניצחה את מכבי חיפה בליגה. שעריהם של רמי אבו-לאבן ותומר חליבה הפכו אז לניצחון האחרון 0:2 ( מאוחר יותר ב"ש הביסה את חיפה בחצי גמר הגביע 0:3) ובעשרת המשחקים בשמונה השנים, שמונה ניצחונות ירוקים ושתי תוצאות תיקו. בסך הכל, האצטדיון רחב השוליים בבאר שבע ארח 30 מפגשי ליגה בין השתיים ובניגוד לבלומפילד, כאן ידה של חיפה על התחתונה. עשרה ניצחונות בלבד מול תריסר הפסדים ושמונה תוצאות תיקו. הפרש השערים (34:43 למקומיים) מלמד ששערים רבים לא מובקעים במשחקים הללו, למרות שרק פעמיים הושגה התוצאה 0:0 , האחרונה שבהן לפני 20 שנים.
אלא שחיפה כבר מזמן אינה מתרגשת ממשחקי חוץ, וצעיריה כבר התרגלו למשחקים מול 50 אלף צופים פלוס-מינוס. היא תגיע מרוכזת ומפוקסת כדי להגדיל את מספר ניצחונותיה מול המארחים בליגה והפעם לחיפה יתרון משמעותי. מתוך 71 המשחקים עד כה, ובאר-שבע העפילה לליגה הראשונה רק באמצע שנות ה-60, מכבי ניצחה ב-32 משחקים, הפסידה ב-21 וסיימה ב-18 ללא הכרעה. כאן הפרש השערים נוטה לזכות הצפונים (78-103), ממוצע של שלושה שערים למשחק.
ואיך אפשר לסיים בלי להזכיר את הסנסציה הענקית בספרד כאשר קבוצה עלומת שם, הרקולס, הגיעה לנואו-קאמפ והיכתה שוק על ירך את ברצלונה הנפלאה 0:2. הפתעות גדולות הפכו לאחרונה לאופנה בכדורגל האירופי וזה מה שהמתין גם למכבי חיפה ב-28 בינואר 1967 בקריית אליעזר. אמנם בחיפה אפילו לא חלמו לחשוב על אליפות, ומי שדיבר מצא עצמו לבוש בפיג'מה אי-שם, אבל ערב המפגש הראשון ביניהן איש לא נתן חצי אחוז של סיכוי ל"שועלי הנגב". שתי הקבוצות העפילו מספר חודשים לפני כן מהליגה השנייה, הדרומיים לראשונה וה"ירוקים" אחרי טיול בן שנה, אבל למשחק הזה (מחזור 16) חיפה הגיעה מהמקום הראשון. המגרש ושוליו היו ספוגים מים, רשתה של חיפה ספגה שלישייה (צמד מרגלי שמואל אדמון ויצחק גוזלן מול שער מצמק מראשו של נתן הירש) והסנסציה הפכה לשיחת היום ברחוב הספורטיבי. בשער באר-שבע ניצב שוער מצוין שמנע שוויון, יעקב (ג'קי) דהאן ולימים הפך בנו, מיקי, לשוער המשנה במכבי חיפה שזכתה באליפות 88/89. גם לאמיר אדרי, שוער המשנה דהיום, כבר תואר אחד בכיס.
אם ליאור אסולין ישחק בשורות באר שבע, חיפה תצטרך לשמור עליו בשבע עיניים כי החלוץ המהיר הפך לעושה צרות סדרתי במשחקים מולה. במדי בית"ר ירושלים ובני יהודה כבש צמדים ושער נוסף עם מכבי פתח תקווה. 5 שערים הם הגבול ששחקן כלשהו כבש במשחקים בין חיפה לבאר- שבע. לזכותם של ראובן עטר וסרגיי קנדאורוב כמות דומה ומנגד, חמישה שערים כבשו מול חיפה גם יצחק גוזלן ואברהם נומה.
