כך חולפת לה תהילת עולם. אתמול, נראה כאילו זה היה אתמול, ליתר דיוק ב-23 באוקטובר 1967 מכבי חיפה חנכה את האצטדיון החדש בפתח תקווה שהחליף מגרש ישן ומיתולוגי בו נותרו סיפורי אגדה אמיתיים והצגות שרק הצופים אז מסוגלים להיזכר בהם. ל"ירוקים" יכולות להיות הטענות הכי מוצדקות בעולם נגד הריסתו של המתקן אותו חנכו לפני 43 שנים. לא תמיד הוא היה ידידותי אבל בשורה התחתונה, המאזן החיפני באצטדיון ז"ל היה מצוין על 200 השערים שנכבשו בו במשחקיהם.
חיפה יכולה להסתמך ב"טיעוניה" על המערכון הנפלא של יוסי בנאי ז"ל ורבקה מיכאלי. שם, האישה נכנסת עם מכונית המשפחה בחנות ותיקה ובעלה למערכון שואל: "חנות עומדת 30 שנה, למה להזיז ?". באמת, למה להזיז אבל אותה שאלה תישאל, בלי נדר, גם כאשר יינעלו שעריו של אצטדיון קריית אליעזר וכל הזיכרונות ממנו יצופו. בינתיים סיכום אחרון בהחלט, לפני משחק הליגה ביום ראשון בין הפועל פתח תקווה לחיפה ב...רמת גן, ולא בגלל עונש רדיוס. סתם גלות שלא מרצון. מכבי חיפה קיימה באצטדיון המנוח מאז 13 באפריל 1968, 77 משחקי ליגה מול ארבע קבוצות. ה"כבשה השחורה" שלה הייתה בית"ר תל אביב חסרת הבית שהפכה אותו למבצרה הנייד והיא ניצחה את מכבי בכל ארבע המשחקים מולה (פעמיים 0:1, 1:2 , 1:3). מול מכבי יפו שיחקנו פעמיים (ניצחון 0:3 והפסד 2:0 בו חיפה החטיאה שני פנדלים) ונגד מכבי פתח תקווה 32 משחקים בהם חיפה ניצחה ב-15 משחקים, הפסידה בשמונה ותשעה סיימה בתיקו.
אבל גולת הכותרת הם כמובן המשחקים מול בעלת הבית האמיתית, הפועל פתח תקווה והם נושאים בחובם דרמות גדולות, שערים רבים ובעיקר שלוש תוצאות 0:0 ( כי לא היו יותר) שכל אחת היא סיפור בפני עצמו. הראשון ב-1986. מכבי חיפה דהרה לעבר אליפות שלישית ברציפות. המשחק מול הפועל פתח תקווה אמור היה להעניק לה את ה"פוש" האחרון אבל... בדקה ה-65 נפסק פנדל לטובתה ודווקא המומחה שלה לבעיטות האלה, ציון מרילי התרגש ואיפשר לשוער המקומי, אלי ג'רבי לקלוט בקלות. בסוף התואר ברח. השני ב-1991. קרב ענקים בין שתי הראשונות, חיפה והפועל פתח תקווה של אברהם גרנט. לחיפה הספיק תיקו כדי לשמור על המקום הראשון והיא השיגה אותו בזכות יכולת גבוהה של שוערה, ויקטור צ'אנוב. כעבור שלושה מחזורים חיפה תוכתר ברביעית.
הניצחון האחרון על פ"ת ברמת-גן ב-31 באוקטובר 1992
ולתוצאה השלישית באם המושבות לא הייתה משמעות בטבלה אבל אותה יזכרו בזכות השופט מאיר לוי. השבוע שפט את חיפה מול אשדוד ובמשחק לכבוד חנוכת מרכז הספורט בבית השאנטי בשדה-בוקר אותו תרם הנשיא יעקב שחר, אבל ב-1996 הצליחו שמונה חיפנים אמיצים לשלוף נקודה, כמובן 0:0, אחרי שהשלפן מבאר-שבע הרחיק בזה אחר זה את סרגיי קנדאורוב, חזי שירזי ורוני לוי. * כוכבית ראויה לציון: ב-20 השנים האחרונות חיפה לא סיימה ולו פעם אחת בתיקו 0:0 במשחקים שנערכו בחודשי אוקטובר. האחרון שבהם, ב-27.10.90 מול הפועל באר-שבע. חוזרים לזירת ה"אורווה" מול הפועל פתח תקווה. בהתחשב בעובדה שלאורך 15 שנים (1970-1985) חיפה לא ניצחה בו ולו פעם אחת, שנות התשעים והמילניום החדש יישרו עבורה את הקו. כעת, אין חזרה ולעולמי עד חיפה תישאר עם 16 הניצחונות, 13 ההפסדים ו-10 תוצאות התיקו כאשר גם הפרש השערים לזכותה- 56:71. לא חאראם לסגור סיפור הצלחה כזה ? כי בסיכום הסופי, הפעם האחרון, חיפה שיחקה 77 פעמים במגרש שנהרס, ניצחה ב-32 משחקים, הפסידה ב-26מוסיימה 19 ללא הכרעה. כאמור, כבשה 112 שערי זכות וספגה 88 כאשר ולדימיר דבאלישווילי "סגר את האורווה" בשער ניצחון מול מכבי פתח תקווה בשלהי העונה הקודמת.
תחנת עצירה קלה בפרק כיבוש השערים. שלושה שחקנים כבשו כמות זהה של שערים במשחקי מכבי חיפה והפועל פתח-תקווה (11) בכל 121 מפגשי הליגה ביניהן (כולל הליגה הארצית). את חיפה מייצג שלומי ארבייטמן, היום בגנט, ששיחק גם במדי הפועל פתח תקווה- ממולו ניצבים בועז קופמן וזכריה רצאבי, מגדולי החלוצים בישראל בשנות החמישים והשישים, שהוליכו את קבוצתם לחמש אליפויות רצופות. חיפה הייתה קרובה להשוות מאזן זה אבל הפסד של...הפועל פתח תקווה למכבי תל אביב (2003) מנע זאת ממנה. הנחמה הקטנה של החיפנים- הגנת הפועל פתח תקווה ספגה את מספר השערים הגבוה ביותר ממכבי חיפה, כשמדובר בליגה הישראלית (216) לעומת 159 שספגה. חיפה ניצחה ב-59 משחקי ליגה, פתח תקווה ב-34 ו-28 משחקים לא הוכרעו. מספר השערים הגבוה ביותר שנכבש באצטדיון הישן (כמה קשה להיפרד ממנו...) היה שבעה וזה קרה פעמיים (2:5), פעם לזכות המארחים בליגה השנייה (1979) ופעם נוספת זכורה גם לצעירים מבין האוהדים: אחרי פיגור 2:0 סרגיי קלשצ'נקו התעורר והבקיע רביעייה. שלומי ארבייטמן חיקה אותו כעבור שבע שנים.
וכמו שנהוג לומר, במעבר חד לעבר המשחק העתידי. מנוסטלגיה איש עדיין לא קיבל נקודות ליגה. היום (שישי) הגיעו לאימון הקבוצה נשיא המועדון, יעקב שחר, סגנו עוזי מור והמנכ"ל איתמר צ'יזיק. "פלונים ואלמונים" שתמיד ממהרים להספיד את מכבי חיפה, גם אם היא מפסידה במחזור הראשון, לא יאהבו את ששחר ומור אמרו לשחקנים. שחר: "כולם רוצים לראות את מכבי חיפה שכולם מכירים. יש לנו קבוצה טובה. תוכיחו מה אתם שווים, המשחק מול הפועל פתח תקווה לא פחות חשוב מהמשחק בשבוע הבא נגד הפועל תל אביב". מור שלעתים נדירות משמיע את דבריו בפומבי הוסיף: " כבר עשרים שנים אני פה ואני חייב לציין שזאת אחת הקבוצות הכישרוניות שהיו לנו. אני מסתכל על הטבלה ולא מבין על מה המהומה. אנחנו משפחה ונישאר כזו". ובאמת, במחשבה שנייה, על מה המהומה ? ברגע שכולם רואים וחושבים שחיפה לא מפגינה את הכדורגל המשובח שלה, ולזכותה מספיק סיבות אובייקטיביות (כל חוליית הקישור היצירתית שלה נעדרה בשבועות האחרונים !!), ה"שריפות היזומות" בתקשורת חסרות ערך. הפירומן המצית אותם ידוע למי שצריך...
החלק המסעיר ביותר במכבי חיפה השבוע- מתן זריקות חיסון נגד שפעת לשחקנים. בפציעןת אי אפשר להילחם, אלא אם השחקנים יהפכו לכתבים שעלולים להיפגע רחמנא ליצלן, מהמקלדת, אולי השפעת תחשוש להתקרב לכפר גלים. שמח יותר יהיה ברמת-גן מול הפועל פתח תקווה. ולו בגלל המאזן של חיפה באצטדיון הלאומי. כאן, בניגוד להצלחות בעירו של יואל משה סולומון, הכל שונה. ואף מילה על רוזנבורג. רק ליגה. 33 משחקי ליגה חיפה שיחקה ברמת גן. ניצחה בשמונה בלבד, הפסידה ב-13 ובתריסר סיימה בתיקו. גם מאזן השערים שלילי- 37:30 ןחמור מזה: את שער הליגה האחרון במגרש הזה, חיפה כבשה ב-8 בדצמבר 1999 מול מכבי תל אביב. מתוך שמונת המשחקים האחרונים שם, ניצחה באחד בלבד, במשחק בו כבשה את השער האחרון ואם תסתכלו על תאריך המשחק של המחזור השמיני, תגלו שבדיוק ב-31 באוקטובר 1992 מכבי חיפה ניצחה שם בפעם היחידה את הפועל פתח תקווה 0:2. וזה היה המשחק השני, כי בראשון (1990) הפסידה 2:1. כדי להישאר עם טעם מתוק בפה ולהעביר את זכרונות פ"ת לרמת גן, בואו נזכיר שאת משחקה הגדול ביותר ברמת גן הפגינה מכבי חיפה מול מכבי תל אביב (הכוונה למשחקי ליגה בלבד !!) שהובסה 3:0 ואחד השערים, הבומבה של חיים רביבו.
