מישהו שכל לספר לשחקני קבוצת הנוער של הפועל רמת-גן שלא כל יום חיפה. בשבוע שעבר הצליחו לנצח את קבוצת התחתית הפועל חיפה בקריית-אליעזר 1:2 וכעבור שבעה ימים עשו שוב את מאה הקילומטרים והפעם כדי לספוג תבוסה ממוליכת הטבלה, מכבי חיפה. אלא שהניצחון הביתי ה-21 ברציפות של החיפנים (שיא מועדון ושיא ליגה) בליגה הלאומית הצליח, כמה מצחיק, להוריד אותם מהמקום הראשון כי ה- 0:3 היה מעט מדי מול ה- 0:4 של מכבי תל-אביב נגד בני-יהודה.
לשתי הקבוצות הפרש שערים זהה (פלוס 24), מספר נקודות, ניצחונות והפסד בודד ולא כדאי לזלזל, כי כבר קרה בעבר (2000/01) שמכבי תל-אביב זכתה באליפות על פני החיפנים בגלל הפרש בן שני שערים. אז היו לשתיים 62 נקודות, לת"א הפרש 32-61 ולחיפה 26-53. בנוער כמובן, בבוגרים מדובר בסיפור אחר. אבל אחרי תריסר מחזורים בלבד, הדרך ארוכה ורק הפתעה גדולה תמנע מהשתיים להתמודד על הכתר עד לסיום בחודש מאי.
סביר להניח שהרמת-גנים לא רצו לפתוח את השנה האזרחית החדשה דווקא ב"קצף". ולא בגלל 20 הניצחונות הביתיים של חיפה במבצרה. שחקני הנוער בהווה של האורחים היו רק בני 3-4 כאשר קבוצתם התארחה בפעם האחרונה במגרש זה ואז זה נגמר הרבה יותר גרוע. החיפנים ניצחו 3:9 ואם אתם מציצים לעבר מאזן הספיגה של חיפה אז והיום, תבינו שחיפה ספגה ב-12 משחקים עד היום 4 שערים בלבד ובעונת 95/96, רק בסיבוב הראשון 22 שערים. אגב, באותה עונה, את האליפות לקחה בהליכה מכבי תל-אביב אותה אימן שמוליק חנין, כיום מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער במכבי חיפה.
למען האמת, שחקני עיר הגנים היו אמורים לארח את חיפה ולא להפך. אלא שמגרשם בוינטר עבר שזרוע והם ביקשו לארח במגרש הסינטטי בקריית-שלום, לא פחות ולא יותר, מתחם האימונים של...מכבי תל אביב. הבעיה אותה לא לקחו בחשבון- ההתאחדות לכדורגל אינה מאפשרת קיום משחקי נוער על משטח סינטטי ובנוסף, רמת-גן לא הודיעה מראש שקריית-שלום הוא מגרשה הביתי. לפיכך, הכדור עבר לראשי מחלקת הנוער של חיפה שהתבקשו להחליף ביתיות. יאמרו לא ? יסרבו ? אמרו יאללה, בואו. בחיפה מתחילים להתרגל לנוסחא שבסיפור עם העגלון והסוס. מכירים ? מדי ערב החליט העגלון לקזז בכמות האוכל של בהמתו. ראה שהסוס אוכל פחות וממשיך לעבוד. עד שיום אחד מצא אותו מוטל מת באורווה.
להבדיל אלפי הבדלות, המאמן איתי מרדכי (מנהל: ערן לוין) ושחקני הסגל הקצר שלו מוציאים מים מהסלע. בניגוד לעגלון, בעל כורחם. אם לפני שבועיים המתין לראות אילו שחקנים משחרר לו אלישע לוי בימי שישי, עכשיו ברור לו שאת סינטאיהו סלליך (ניתוח בברך) ואת טאלב טואטחה (ממלא את מקומו של פיטר מסיללה שינותח אף הוא) יוכל לראות רק בתמונות. גם נירן רוטשטיין פצוע מזה חודש וחצי, ארבעה שחקנים בטירונות ואם לא די בכך, כמו במשחק בכפר-סבא בשבוע שעבר, גם את המשחק הבא (בבית) מול אשדוד ייאלץ לשחק ללא הבלם סארי פלאח שהורחק דקות ספורות אחרי שהבקיע את שערו הראשון בליגה. שחקן אחר שתפס את מקומו בהרכב, איסמעיל ריאן, קיבל צו 8 לקבוצת נערים א' ששיחקה בגביע (וגם ניצחה) מול מכבי תל-אביב שלא איבדה ולו נקודה עד עצם היום הזה.
כדורגל גדול לא נראה ב"קצף". חניכיו של מרדכי שבנה "קו מז'ינו" ולא כדי להתבצר, סמך על ההגנה שתעשה שוב את המיטב והעבודה שנותרה- להתקפה. בדקה ה-22 פוצח שער האורחים לראשונה: התקפה משולבת בה הכדור עבר מרגל לרגל, מבלי ששחקני ר"ג יצליחו לקטוע את מהלכיו, הגיע לזידאן עמאר שניצב על קו ה-16 כשגבו לשער, סבסב את שומרו ובעט לפינה השמאלית הנמוכה- 0:1. כעבור 13 דקות שער שני: שאדי שעבאן קלט כדור קרן, בעט ופגע בחברו עמאר, הכדור ניתז לעברו של ערן מלכין שבעט מקרוב וכבש את שערו הראשון בקבוצת הנוער- 0:2. לא רק שערן הצטרף לשורה לא ארוכה של כדורגלנים בנוער שהלכו בעקבות אביהם (דני, שכבש 5 שערים בשנות השמונים ואף שיחק עם מאמנו של ערן), מאד קל יהיה לו לזכור, גם בעוד 50 שנים, אם ישאלוהו מתי כבש את שער הבכורה בנוער. יותר קל מ-1.1.11 אין.
גם המחצית השנייה לא עוררה גלי התלהבות בקרב הצופים. רק סארי פאלח עורר אותם פעמיים. לראשונה (66) בשער ליגה ראשון שלו העונה, אחרי הגבהת כדור נייח וערבוביה מתוכה בעט לרשת (0:3) ומיד, בסמוך לשערו ספג כרטיס אדום. הוא נכנע ל"שיטה". האורחים נהגו למקם ארבעה משחקניהם ליד ועל השוער שטראוס בעת ביצוע בעיטות נייחות וקרנות, פאלח ניסה ל"עזור" והשופט החליט שהעזרה מיותרת ושלח אותו החוצה. בשבוע הבא חיפה נשארת למשחק ביתי נוסף (אשדוד) ותנסה שוב לנצח וגם לחזור למקומה הטבעי. הרכב חיפה: רם שטראוס, גיא ליפקה (אכרם שריח/85), סרי פאלח, גבריאל גרינר, אחמד שעבאן, ערן רוזנבאום (אמיר נסר א-דין/72), בר אביטן, שאדי שעבאן (מרואן אבו-סעדה/85), ערן מלכין (גל גרינדרפר/80), הייתם חלבי, זידאן עמאר (דור כוכב/68).
