קבוצת נערים א' של מכבי חיפה, מכבי "יואל" נאלצה לחרוק שיניים, להתעלם מאווירה קשה סביב משחק הגביע מול בית"ר ירושלים ולבסוף שבה צפונה שמחה ועליזה והחשוב מכל, עם כרטיס ההעפלה לחצי הגמר בו יהיה עליה לפגוש את אחת מהיריבות הבאות, בני יהודה, הפועל פתח תקווה או בני סכנין. השתיים האחרונות מוכרות לה ממשחקי הליגה. כבר בהוודע היריבה בהגרלה היה ברור למאמן חיפה, גילי לבנדה ( מנהל: מנשה זלמן) שלפניו ניצבת משוכה גבוהה ביותר. הוא לא התייחס למיקומה בליגה הארצית (דרום) שם היא מדורגת שביעית והיה ברור לו שהירושלמים יקבעו את המגרש הסינטטי בבית וגן כתפאורה למשחק.
בחיפה העריכו שהמארחים יבקשו לבטל את יתרונם הטכני, לא חשבו שהצופים הירושלמים שהסתודדו מאחורי הגדרות יוסיפו נופך מיוחד למשחק, כאילו שמידות המגרש לא היו מספיקות. במגרש התפתח משחק דו-צדדי כאשר הירושלמים, בעידודו של מאמנם סמי מלכה (זוכרים אותו ?) ניווט אותם, בעיקר כאשר לרשותו שני שחקני כנף מצטיינים שניסו להביך את הגנת חיפה. אולם בחיפה לא עובדים פראיירים. ערכו "שיעורי בית" למופת וזיהו את חולשת ההגנה הירושלמית ממנה נעדר הבלם המצטיין בגין חמישה כרטיסים צהובים. כך גם התפתח השער הראשון: הבלם עדן גנדלר (30) שלח כדור עומק גבוה לעברו של רועי עטר שהחליק בראשו לעבר שובל גוזלן והסקורר הירוק הקשית מעל השוער לרשת- 0:1 לחיפה.
ירושלים לא ויתרה על המשחק, נכנסה לטירוף ועשר דקות בתוך המחצית השנייה כבשה שער שוויון ואף איימה לממש את המומנטום בו נמצאה. בחיפה דאגו בראש וראשונה לא לספוג כדי שלא יצטרכו לרדוף אחרי המארחים המתלהבים ובדקה ה-70 הגיעה ה"עקיצה": התקפה מתפרצת אותה הניע אורי צעדון שהכניס כדור לגוזלן שנמצא על קו הקרן, לא התבלבל מהזווית הקשה , העביר לרגל השנייה ובעט באמנות כדור מסובב שנחת ברשת- 1:2 לחיפה. השופט הוסיף שש דקות שנראו כנצח, ואיש לא הבין מדוע תוספת הזמן הארוכה כל כך, אך עם שריקת הסיום המחנה החיפני צהל ושמח מעצם ההעפלה לחצי הגמר. הרכב "יואל": רז בז'רנו, יובל יוסיפוביץ, ואסים הלון, עדן גנדלר, שגיא אלנברג (הוחלף עקב פציעה בדקה ה-44 על ידי מיכה לאוטה שהוחלף אף הוא בדקה ה-77 ע"י מור זיו), רועי שחר, מייקל סממה, אורי צעדון, איסמעיל ריאן, רועי עטר, שובל גוזלן.
