image/jpeg

הכינו את הדמיון: ה"משוגעת" של חצאי הגמר חוזרת לרמת-גן, אלישע ראה אותה מטווח אפס

חדשות
הכינו את הדמיון: ה"משוגעת" של חצאי הגמר חוזרת לרמת-גן, אלישע ראה אותה מטווח אפס
26 פעמים בחצי הגמר ואף הופעה לא דומה לקודמתה. מתוכם 8 הארכות ו-6 הכרעות בפנדלים. פעם עשירית מול מכבי נתניה (1:8 לחיפה). אצטדיון "מפוצץ". בצילום: המאמן ג'וני הרדי על הכתפיים
10/05/2011 10:04

אם ללכת לפי המשוואה שהפועל תל-אביב הגיעה עימה לקריית-אליעזר לפני שבועיים, מכבי חיפה (שוב) תהיה האנדרדוג במשחק חצי הגמר מול מכבי נתניה. כי האחרונה ניצחה אותה בהופעה האחרונה בליגה 1:2 ושבוע לפני כן סחטה ממנה תיקו 1:1 ב"קופסא". גם המאזן הקטלני, לזכות ה"ירוקים" במפגשי הגביע מול שחקני עיר היהלומים, משני. השתיים נפגשו לא פחות מתשע פעמים וחיפה מוליכה 1:8. יותר משמעותי מזה ? חכו להמשך ותבינו שאין משמעות לסטטיסטיקות כשמדובר במכבי חיפה. לו ניצב מגדל פעמונים בקרבת האצטדיון הלאומי, פעמוניו היו מחזקים את צלצולם כמבשרים: "המשוגעת" מגיעה, נא להכין כרטיסים ומהר. אין תסריט ואין בימוי, כל מהלך בלתי מתוכנן, בניגוד להופעות המסודרות בליגה.



למען הסדר הטוב, וכדי לא להסתכסך עם ה"מחותנת"- חיפה מול נתניה בקרב הרביעי העונה, האחרון בהחלט. זה החל ב- 1957 ( היו גם שני משחקים לפני קום המדינה ונתניה ניצחה במשחק הכפול) כשחיפה הביסה את נתניה כבר בשלב הראשון 1:4. שלושער מרגלי אשר עלמני המאמן כיום את ילדי מכבי חיפה ושער נוסף של ג'וני הרדי, לעומת שער כבוד של יצחק כספי, העבירו את החיפנים לשלב הבא. ב-1960 קפיצת מדרגה, השתיין נפגשו ברבע הגמר ב"קופסא" ושער של הקיצוני יצחק שפירא הספיק להגיע למעמד הנוכחי. שנה לאחר מכן, שוב נתניה לא מהווה מכשול וחיפה מדלגת מעליה בדרך לרבע הגמר. שוב יצחק שפירא, חבריו דני שמולביץ-רום ואברהם מנצ'ל לא טמנו רגלם בצלחת ולנתניה כבש דרור סטצקי, קיצוני סופה באותם ימים. המפגש הרביעי היה כפול. היום יש קיזוז, אז החליטו על צמד משחקים בתוך שבוע. בראשון, בחיפה הספיק שער של...כן,כן, מאמן נתניה בהווה, ראובן עטר להכניע בפנדל את יעקב בלדב (77), כיום, מנכ"ל המועדון שלו וכעבור שבעה ימים עוד 0:1 קטן, הפעם מרגלי איל ברקוביץ (80).



שני הפגישות הבאות כאבו לנתניה. ב-1998 הגיעה כקבוצה מהליגה השנייה וספגה מפלה בקריית- אליעזר 5:0 כאשר על מלאכת כיבוש השערים אמונים איציק זוהר (2), ולדימיר נידרגראוס, אלון מזרחי וחזי שירזי. גם ב-2002 ושוב בקריית אליעזר (שמינית גמר) חמישייה נוספת. ג'ובני רוסו ויעקובו איגביני כבשו צמדי שערים, ואליד באדיר שלח "טיל מונחה" וארז מסיקה האורח המתיק במשהו את המפלה. שוב חלפה שנה, הפעם הלך לחיפה קשה יותר (שלב ראשון) אבל מיכאל זנדברג ויניב קטן (הולך לו בנתניה) דאגן להרגיע את הרוחות המקומיות שחיפשו הפתעה מול האלופה שבדרך. ואז, לפני שלוש שנים, נתניה צהלה ושמחה , לראשונה במשחקי הגביע. מאז גם השתנה המומנטום והיא "כבר לא חוששת". בשמינית הגמר חיפה שיחקה מצוין, את השער בשמינית הגמר כבש דווקא איתי שכטר שהדיח את חיפה. ואת הדייט האחרון, לפני שנתיים כולם זוכרים. חיפה הוליכה משער של איל משומר, נקוסי סיאבונגה ניצל חוסר עירנות בהגנת חיפה ובדקת הסיום גרר את הקבוצות להארכה ופנדלים. חיפה ניצחה 4:5 אחרי שניר דוידוביץ הדף את הבעיטות של לואיס מרין וטל מעבי.



עד כאן, מחלקת ההיסטוריה. חד, ברור וחסר קשר למה שיקרה במוצאי רביעי. מדוע חסר קשר ? כי בחצי גמר בו חיפה משתתפת, אין דברים סגורים, לטוב או לרע. עבור אלישע לוי זאת תהיה הופעה שלישית במעמד המכובד הזה, לעתים תוסס ומלהיב יותר ממשחק הגמר, אבל פעם אחת הוא ראה את ה-משחק בה"א הידיעה, הטוב, המשוגע וההפכפך של חצאי הגמר שהתקיימו אי פעם בכדורגל הישראלי. 24.5.1983. מכבי חיפה, שהחליפה את מאמנה האנגלי ג'ק מנסל בג'וני הרדי (הראשון התפטר) מגיעה קטנה וצנועה לרמת גן. אלישע היה בסגל הקבוצה, אמנם איבד את מקומו בעקבות חילופי המאמנים, אבל היה "ירוק למשעי". בתחילת המשחק הכל הלך לפי התוכנית. משה שוויצר הבקיע בדקה השנייה, מוטי איווניר (32) הכפיל ובמחצית איש לא צפה את הצונאמי שבדרך. גם שער מצמק של משה סלקטר (50) לא ריגש אבל בחלוף ארבע דקות, כאשר הבלם ירון פרסלני השווה ל-2:2 האווירה התחממה.



מאמן תל-אביב, דוד שוייצר, בהברקה של רגע הבין שמקור הצרות שלו נמצא על קו שערו והחליף את השוער משה מרכוס בבוני גינצבורג. לא תמצאו חילופים כאלה. מנשה שמעונוב (59) החזיר את היתרון הצהוב אבל סלקטר זהר וכבש גם את הפנדל שנפסק לזכות חיפה (72). חכו. המשחק נכנס להארכה ורוני רוזנטל נשלח לפריצת עמוק, בוני גינצבורג יצא לקראתו (נסו להשיג את קלטת המשחק...) ו"בונייק" החיפני הקשית מעליו. הכדור התגלגל והתגלגל עד שנשק לרשת. צריך היה להיות שם, ברמת גן, כדי לחוש את אותן שניות. הלב נקרע מהתרגשות ומגאווה. 3:4 שכולם אפילו לא חלמו עליו. ואז רגע השפל. בדקה ה-118 אחרי איזה כדור קרן מצ'וקמק, בני טבק ה"איום" (מבחינת חיפה) דחק מקרוב וקבע 4:4. אלוהים, איפה הוא היה באותו רגע ? ואחר כך, זוכר אלישע ? רגלי 22 שחקנים רועדות מפחד וכמעט כולם ניסו לברוח מהפנדלים. זה היה מרחץ העצבים הכי מפורסם במזרח התיכון. חיפה כבר הוליכה 1:2 אחרי סדרת החטאות ונשאר לה פנדל אחד כדי לעלות לגמר. ראובן הלד לא רצה לבעוט. מרחוק ניתן היה לראות שפניו חוורות יותר מהקירות בגלריות. דחפו אותו לבעוט ומה שיצא מרגליו, דרדל'ה שבוני לקח עם האצבע הקטנה. אוי לעיניים שראו. ואחרי שארבעה מחיפה (אלי כהן, ראובן הלד, רוני רוזנטל וגבי אמסלם) החטיאו וגם שלושה מתל-אביב, שוב הגיח בני טבק ובבעיטה המכרעת שלח את השוער צדוק אברהמי ואותנו לקרשים.



זה היה שיא השיאים. מבלי לזלזל בקודמים. חצי הגמר הכי קל עבור חיפה שכלל לא תכננה להגיע לגמר, ב-1942 מול קבוצת הצבא היווני החזקה. חזקה על הנייר. כי ערב המשחק, היווונים קיבלו הוראה לעזוב את תחומי ארץ ישראל וחיפה נותרה עם הכרטיס לגמר ביד. ב-1955 לא היה ספק שתובס בידי מכבי תל-אביב 5:0 וגם האלופה הפועל פתח-תקווה (1959) לא ריחמה וניצחה אותה 2:4. הפועל תל-אביב (1960) ניצחה אף היא את חיפה בחצי הגמר 0:1. ..ואז, אם לא ראיתם כדורגל משובח כפי שהפגינה מכבי חיפה בחצי הגמר של 1962, לא ראיתם כלום. אין דברים כאלה. הפועל פתח תקווה הייתה האלופה הגאה, חיפה ככה-ככה ובאצטדיון המכביה התקבצו 12,000 צופים כדי לראות הופעה מדליקה של חיפה שהביסה את האלופה 1:5 משלושער של דני שמולביץ, הרדי ואברהם מנצ'ל. משחק גרנדיוזי שהוסיף לחיפה ים של אוהדים מחוץ לפריפריה (אז היינו).



גם ב-63' שתי הקבוצות נפגשו בחצי הגמר ונזקקו לשני משחקים. בראשון תיקו 1:1 ובשני שער של אשר עלמני הדיח בשנית את האלופה שזכתה בתואר החמישי שלה. את חצי הגמר של 1964 זוכר היטב פנחס שיטהולץ. לא מכירים ? זהו פיני שרון, הפיזיוטרפיסט היחיד בישראל שזכה בכל התארים שיש למכבי חיפה מאז ועד עתה. אז שיחק כקשר ימני במדי מכבי חיפה שהפסידה 3:1 למכבי תל-אביב ואת האשמה לקח על עצמו מיכאל (מישל) פורטל, שוער חיפה שהתחנן לעלות ולשחק כשאצבעות ידו פצועות. ב-1966 הפסד כואב ב"דרבי" להפועל. מכבי ששיחקה בליגה א' והבטיחה חזרתה, ויתרה על הזכות לערוך את המשחק בקריית אליעזר (פחד במה), בבלומפילד נכנעה 1:0 לשער של יהושע פלגי ואף החטיאה פנדל סמוך לסיום. דיברנו על שיא השיאים בארבע-ארבע. קדם לו המשחק מול בית"ר ירושלים בבלומפילד. חיפה הוציאה מהנפטלין שניים משחקניה שפרשו מפעילות, השוער יחזקאל גרשוני והמגן דניאל שמולביץ-רום. חזרו לעזור ל"מולדת". גם שלמה בנאדו היה שם. יצחק ג'אנו מבית"ר העלה ל-0:1 ויואב לוי החיפני השיב לו (80). בתוך שלוש דקות בדקות ההארכה חרב עולמה של חיפה. ויקטור סרוסי קבע 1:3 לירושלים ומי האמין שישעיהו שווגר ז"ל (104) ודני שמולביץ (115) מסוגלים להשוות. הלכנו לפנדלים ואז השיטה- כל קבוצה בעטה את מכסת חמש הבעיטות. ירושלים הובילה 0:4 וחיפה לא נכשלה ועמדה בלחץ- 4:5 כאשר שחקניה מיהרו להתחבק עוד לפני שה"מומחה" יואב לוי יבצע את הבעיטה האחרונה. אחל'ה ביטחון בבועט.



בספטמבר 1972 הפסד סטנדרטי להפועל תל אביב 2:1 אבל ב-81' שוב חיפה לוהטת, בועטת ו...מפסידה בפנדלים. הגיעה לחצי הגמר מהליגה הארצית, אחרי שהבטיחה עלייתה ופגשה את בני יהודה אותה אימן שלמה שרף. אחרי 0:0 במחצית, דרמת ענק. משה יחיאל עם 0:1 לשכונה, משה סלקטר עם שער ממרחק 40 מ' שהכניעה את בנימין (בומה) ויינברג, אהוד בן-טובים החזיר ל"כתומים" את יתרונם ומנשה מזרחי (89) שלח את הקבוצות המסחררות להארכה ולפנדלים. התסריט כמעט קבוע: בני יהודה כבשה את כל חמש ההזדמנויות, ויינברג עצר את זו של ירון פרסלני מחיפה והגביע נותר במרכז. חיפה גברה על הפועל כפר סבא 0:1 (רוני רוזנטל) שלושה ימים אחרי שזו הכתירה אותה כאלופה (1985), חיפה העפילה לגמר בפנדלים (!!) על חשבון בית"ר תל-אביב (0:0 בסיום שעתיים) ו-2:4 בפנדלים (1987) וכעבור שנתיים שוב משחק כפול, הפעם נגד שמשון תל-אביב. בראשון 1:1 ובגומלין 1:3 מצמד של ראובן עטר ויוסי קרמר. שמשון לא עיכבה את חיפה גם ב-91' והפסידה לה 2:0 וב-92' מכבי תל אביב לא נבהלה משני שעריו של איתי מרדכי ומפיגור כפול כדי לנצח אותה 2:4. ב-1993 חיפה ניצחה את הפועל תל-אביב 0:1 משער של אלון חזן, ב-1995 היו אלה חיים רביבו ונג'ואן גרייב שכבשו מול בית"ר ירושלים והקפיצו את חיפה לגמר ממנו תחזור עם הגביע וכעבור שנה, מכבי תל-אביב הכניעה את חיפה (ניר קלינגר ואיציק זוהר) אחרי פיגור מוקדם (רביבו) שהחזיק מעמד תשע דקות.



את הניצחון הגבוה ביותר בחצי הגמר חיפה השיגה מול אשדוד (1998) כשהביסה אותה 0:5 מצמד שעריו של איברהים דורו, אדורם קייסי ואריק בנאדו שכבשו בתוך שלוש דקות בעשר הדקות הראשונות ואלון מזרחי. את הפסד הפנדלים הכי מוזר חיפה נחלה בשנת 2000, אחרי 0:0 מול הפועל תל-אביב. שביט אלימלך, שוער הפועל, עצר ארבעה (!!) פנדלים מרגלי שוקי נגר, וסילי איבאנוב, יוסי בניון וראובן עטר. גם שוער חיפה דאז, אבי פרץ עצר את בעיטותיהם של סלים טועמה, דניס אונישנקו והוא ודאי יכין את קרלוס אריאה, שוער נתניה למצב דומה כי פרץ משמש כיום מאמן השוערים ב...נתניה. את ההפסד הכואב ביותר חיפה נחלה אחרי שכבר זכתה באליפות 2001. כבר הוליכה 0:2 עד לדקה ה-86 משערים של יעקובו איגביני וננאד פראליה ואז הגיחו שי הולצמן ואיתן פריינטה (89) והשוו לפני שגיא יצחק (115) שלח את החיפנים הרוסים צפונה. ב-2002 יוסי בניון ניצח את בית"ר ירושלים 0:1 ושנהלאחר מכן, הלם במחנה החיפני. גיבורת הצ'מפיון ניגפה בחצי הגמר מול הפועל באר-שבע 3:0 לזכותה כבשו אלעד בונפלד, רמיק יז'רסקי ואופיר חיים. באר-שבע לא הייתה המפתיעה הגדולה. חיפה מודל 2006 הייתה קבוצה חזקה ולבני-יהודה איש לא נתן סיכוי לנצח. גם כאשר גררה את האלופים בפעם השלישית ברציפות להארכה. רוני גפני ואלי ביטון שברו את המוסכמות, כבשו שני שערים וחיפה הפסיקה לחלום על "דאבל" שני. כאילו שמישהו הבטיח לה ניצחון בגמר.



הנה לפניכם, 26 משחקי חצי גמר מבלי שתוכלו להעביר קו ישר ביניהם. זיגזג מארץ הזיגזגים. מכבי חיפה בלתי צפויה, עם תריסר ניצחונות ו-14 הפסדים, עם 8 הארכות ו-6 הכרעות המנקודה הלבנה. ה"משוגעת" מגיעה לרמת-גן, הכינו את הדמיון, את העצבים ואת הגרונות.

השותפים שלנו
VOLVO
ADIDAS.CO.IL
עמרם אברהםhertzauto centervariety
image cover