את משחק הנעילה או בשמו המוכר "משחק העונה" לא ישכחו שחקני מכבי חיפה ומכבי נתניה (ילדים ג') לעולם. אפילו שחקני הקבוצה הבוגרת של מכבי חיפה שהבטיחו לפני חמש שנים את תואר האליפות בהפרש עצום מהסגנית, לא העזו לעשות מה שנראה במגרש בנתניה, אחרי שמכבי נתניה גברה על מכבי חיפה 3:4 בדו-קרב שנראה אז כסופו של המאבק על הפסגה. הם היו בטוחים שהאליפות מונחת בכיסם, ערכו הקפת אליפות ואיש מבין הנוכחים, כולל החיפנים המאוכזבים, לא חשב שדהירת הנתנייתים, עד אז הקבוצה הטובה במחוז, תיבלם ולבסוף יחטפו את הנוק-אאוט ב"קצף".
שחקני חיפה חרקו שן, ידעו שאין מה לעשות נגד התמונות הללו והביטו על הטבלה. שם נראה הפרש בן חמש נקודות, אז הפרש עצום בהתחשב בכך שנתניה ניצחה בכל 20 המחזורים , כולל זה על "עודד". אלא שההיסטוריה עמוסה במהפכים בכדורגל ואחד כזה נוסף, קרם עור וגידים במהלך שבעת המחזורים שנותרו. קבוצתו של בני הרשקוביץ (מנהל: שוקי חקר) פתחה במירוץ ניצחונות מטורף ולא שלפני כן הפסידה מלבד שתי נקודות מול מכבי פתח-תקווה, נתניה נוצחה פעמיים והנה חיפה דילגה מעליה ומצאה עצמה במקום הראשון.
ובעיתוי הכי מושלם, ערב המשחק האחרון מול...מכבי נתניה ב"קצף" כאשר לחיפה מספיקה תוצאת תיקו בכדי להבטיח את התואר. לנתניה זה היה משחק של אליפות, יוקרה ובעיקר רצון עז ל"נקום" בחיפה שקלקלה להם את שמחת האליפות המוקדמת והמוזרה. בנוסף, זה היה הצ'אנס האחרון של קבוצה נתנייתית כלשהי לזכות העונה בתואר כלשהו בליגה וילדים ג' נותרה הזירה האחרונה. "תזכרו מה עשו לנו בנתניה ואל תשכחו שלא תהיינה לכם הזדמנויות רבות בחיים להגיע לסיום העונה ולהשתתף במשחק על האליפות. זה יותר מגמר גביע כי עבדתם עבור המשחק הזה כל השנה" הדגיש בני הרשקוביץ בפני חניכיו לפני עלותם למגרש הסינטטי.
חיפה יצאה למגרש כמו מלוע תותח. בתום "בליץ" מדהים הוליכה בפתיחה 0:3 ורק אחרי שנרגעה, נתניה צימקה ל-2:3 ואיימה גם להשוות. דקה למחצית שער חיפני נוסף הרגיע את הרוחות אך המשחק היה רחוק מהכרעה, למרות שחיפה לא נתנה למושכות להישמט מידיה. בפתיחת המחצית השנייה חיפה עלתה ל-2:5 והאורחים ההמומים כבשו. שער חיפני נוסף (3:6) זכה למענה מיידי אך הסיום כולו ירוק- 4:7 ואז בנתניה נפל האסימון והם "הבינו" שההקפות הראשונות היו רק מעין חזרה גנרלית ואת האמיתיות הם והוריהם יראו ממקור ראשון, כאשר החיפנים יערכו אותם. לא רק בסרטים הכפילים בלתי מזוהים.
זאת הייתה חגיגה גדולה, יותר מאשר התרגלנו. בגלל סגירת הפער, בגלל ה"נקמה הספורטיבית" ובעיקר בגלל ההוכחה שחיפה סיימה בקבוצה הטובה במחוז השרון. המאמן הרשקוביץ זכה למטר מים, השחקנים רצו לכל עבר ובעיקר הוריהם הרעישו עולמות. אפילו המשאית המשמשת את עובדי התחזוקה ב"קצף" שותפה לראשונה בתולדותיה בחגיגות האליפות. שחקני הקבוצה טיפסו עליה ורקדו דקות ארוכות. נחת רוח גדולה היתה לאורי גרופר, המנהל המקצועי של מחלקת הנוער חיפה/נהלל שבנו, דני הבקיע שלושער. עוד בן של, יניר צרפתי, שאביו יוסי זכה עם נערים ג' באליפות משלו, כבש צמד. עידן גולדברג ואלון דה-קסטרו השלימו את הניצחון ששמר על מאזן ביתי מושל-13 ניצחונות. לניצחון היו גם "מבשלים": עילאי טרוסט (2), כפיר פרץ, דני גרופר, אבי בו-סימון, רועי שרביט ודולב בורה.
