אמנם, רק "דרבי" בגביע הטוטו אבל בשתי הקבוצות נערכים למשחק החשוב שעשוי לקבוע מי מהשתיים תמשיך לרבע הגמר ומי תאלץ להיפרד מהמפעל השלישי בחשיבותו, שבוע אחרי שיצא לדרך. לכאורה, ראשם של שחקני מכבי חיפה טרוד במשחקי גביע אירופה בו נחלו הצלחה והפכו בכל מקרה את הופעתם ל"חורף חם", אם בגביע האלופות או בליגה האירופית, אבל במציאות של הכדורגל הישראלי שהליגות שלו יוצאות לדרך אחרי שאר הליגות באירופה (ואנחנו בכלל באסיה...), דווקא לגביע הטוטו משמעות גדולה בין אם מדובר בדרבי או בקבוצה אחרת.
אין למכבי חיפה מצע טוב יותר מאשר גביע הטוטו כדי לחדד עוד יותר את כושרם של שחקניה, וגם אם הם זוכים לשחק מחצית או פחות, המסגרת חשובה. סביר להניח שגם במוצ"ש (קריית אליעזר, 20.30) אלישע לוי יאפשר לחלק מחניכיו לנוח מהמאמץ העצום שהשקיעו במשחק מול מאריבור הסלובנית ביום רביעי האחרון. כמו במשחק ההפסד מול קריית-שמונה (2:1) בשבת החולפת, שחקני הספסל יזכו לפתוח בהרכב הראשון ובמכבי חיפה, למושג "ספסל" אין משמעות גדולה, כי מי שיושב עליו יכול בקלות לשחק בהרכב הראשון בכל קבוצה. והוא גם משחק מספיק דקות במכבי. בניגוד לשחקני הפועל חיפה ואוהדיהם המסתכלים על ה"דרבי" כמשחק החשוב ביותר בכל עונה, למכבי יש עוד כמה מטלות בדרך, חשובות לא פחות. דווקא הפעם מכבי חייבת לנצח כי בעקבות ההפסד בקריית שמונה והתיקו שהפועל חיפה סחטה בסכנין (1:1), כל תוצאה תשאיר את ה"ירוקים" מחוץ לתמונת העלייה לרבע הגמר.
המכבים, בכל הרכב שיופיעו, לא יכולים להרשות לעצמם הפסד שני בגביע הטוטו. מי שתנסה להפתיע ולגרור כותרות רגעיות היא היריבה העירונית שלא ניצחה את מכבי במסגרת זו מאז 1997 כאשר גברה עליה 1:2 משעריהם של ניר שטרית וטל בנין מול שער משווה זמני של משה גלאם. יתרה מזאת, באותן 14 שנים השתיים נפגשו שש פעמים ובכל המשחקים מכבי ניצחה וספגה שער אחד בלבד (!) מול תריסר שכבשה. ערן לוי, מיוצאי מחלקת הנוער של מכבי חיפה שכבש מקום של כבוד בהרכב הפועל, היה שותף לשניים מהמשחקים הללו (2002) ובשניהם הבקיע את שערי הניצחון. בראשון 0:1 ובשני ממש עם שריקת הסיום (1:2). המאזן הכללי בין היריבות בעיר הכרמל מאז גביע הטוטו יצא לדרכו לפני 26 שנים: מתוך 12 משחקים מכבי ניצחה בשמונה, הפסידה בשלושה ורק משחק אחד הסתיים ללא הכרעה. מהפרש השערים (8-17 למכבי) ניתן ללמוד ששערים רבים לא מובקעים.
