אוי, לדו, דווקא היום ? לא היה מתאים יותר מולדימיר דבאלישווילי לפתוח את בעיטות ההכרעה מול לאסלו קוטלס בסיום 120 הדקות מורטות העצבים. עם מאזן של 4 מ-4 עד כה, ברור היה שלא יתקשה לכבוש אבל "לדו" בעט למרכז השער, השוער ההונגרי הדף ברגליו והשאר היסטוריה. בדברי ימי מכבי חיפה, ההפסד לגנק יקוטלג באותה שורה עם זה של רוזנבורג. גם אז חיפה היתה טובה יותר, הגיע לה להגיע לבית האלופות והיא נשארה ב"ליגה הקטנה" של אירופה, לא הקלאסית. את ברצלונה ניאלץ לראות שוב בטלוויזיה.
כל כך הרבה "כמעט" עמדו בדרכה של חיפה לצ'מפיונס-ליג ובכולן כשלה. גם אם נשאיר בצד את ההופעה ברמת-גן בו אמורה הייתה לסיים את הסיפור, גם שער החוץ של אליניב ברדה לא היה בבחינת סוף פסוק. במהלך 75 דקות חיפה יכלה לנצח את הבלגים בביתם ואחרי הבעיטה של וויאם עמאשה לקורה (104) וההרחקה המצחיקה של איציק כהן, הפנדלים היו מוצא של כבוד שנשאר בידי הקבוצה הפחות טובה בצמד המשחקים. חיפה בחוץ-בפנים אירופה, גנק עם הכסף הגדול וההמנון הפלייליסט. יותר מאשר אלופת בלגיה ניצחה, חיפה הפסידה. היא מילאה את הציפיות שהיא "שווה שער" בכל משחק, בבית או בחוץ, אכזבה בכל הקשור למשחק הקבוצתי, משחק הלחץ והמחץ.
ניר דוידוביץ לדוגמא. את המשחק הזה חיפה צריכה הייתה לנצח עבורו. בשעה ששוער גנק נהנה מיובש חיפני בסמוך לשערו, הכתום של הירוקים ציין ערב פנטסטי נוסף. לא טעה ולו פעם אחת, השערים נבעו ממצבים שנוצרו בטעות והפגין מספר ביצועים שהפכו אותו כמעט לחומה בלתי עבירה. נפלא, ממש ערב גדול וכמובן עצוב. חברו מימין, אייל משומר התעלה לרמה גבוהה. יהיו שייחסו לו משחק פושר משהו במחצית הראשונה, נסו לשמור על אליניב ברדה הנמרץ, לייצב ולעזור למרכז ההגנה הבלתי מנוסה ולעזור להתקפה. אחרי שלמד את ברדה, חזר להיות משומר התוסס שנע לאורך שעתיים, הלוך וחוזר, בריצה כמובן.
ערב טוב גם לטאלב טואטחה. הבלגים ראו בו את אחד הברגים המרכזיים, הצמידו לו את קנדי נוואנגנגה כשומר אישי שמהר מאוד התייאש וראה רק את הספרה 13. הסיפור האישי שייך הערב לשני הבלמים. אמת, את צמד השערים חיפה ספגה ממרכז ההגנה אך נוצרה מעין אכסיומה. כי סארי פאלח שיחק מצוין, איש לא ייתן לו את הניסיון שנראה במגרש ויכולת מעולה גילה גם איציק כהן שנקלט נהדר, כאילו מעולם לא עזב. משחק ההגנה של חיפה מהווה כבר סיפור שונה. במחצית הראשונה יא יא סיידו וגוסטבו בוקולי אבדו במרחבי כר הדשר ב"קריסטל ארנה". לא רק שהתקשו לבלום את פעילותם של תומס בופאל ודניאל טוז'ר, כל המסירות שיצאו מרגליהם היו מרושלות וחסרות דיוק להחריד.
גם עידן ורד נתקע באגף הימני והרבה לכדרר ללא יעילות והיחיד שיוכל לצאת עם מצב רוח פחות קודר, אייל גולסה שהעניק לחיפה שער שוויון זמני שכולו ליקוק אצבעות בן ארבע דקות ויכולת מצוינת. הפנדל שהחטיא ? חבל אבל זה קרה גם לגדולים ממנו. חוסר אספקת הכדורים פגע מאוד במשחק ההתקפה החיפני שלא היה קיים. בשעה שדבאלישווילי ניסה, ללא הצלחה, להגיע מאחור ומהצדדים, עמאשה לא הורגש ולמרות הכל, אלמלא חוסר המזל שלו בדקות ההארכה, עשוי היה להפוך לגיבור המשחק. בזבז את כל התחמושת ב"קופסא". המכונה החיפנית התאוששה ממפגן החולשה במחצית הראשונה, עם כניסתם של ימפולסקי על חשבונו של בוקולי ושל יניב קטן במקומו של עידן ורד. השניים לא הלהיבו אך שינו את יחסי הכוחות, בעיקר קטן שחילק כדורי פז לשחקנים שהגיחו מהאגפים. כאמור, מפתיחת המחצית השנייה חיפה שיחקה טוב יותר, גם ביחס לבלגים שנסוגו לאחור מחשש שיספגו שער שני שיחסל את סיכוייהם.
הבלגים, כך נראה בבירור, התבססו על פריצות פתע ואולי מישהו גילה את אוזנם שכדאי ורצוי להגיע למעמד הפנדלים כי בדרך כלל חיפה מפסידה בהן. בשורות ה"כחולים" שנהנו מקהל מעודד ידידותי ולא מפחיד כפי שהכינו את שחקני חיפה, מופיעים מספר שחקנים טובים ובראשם אליניב ברדה. השאר לא מבריקים, חבל שדווקא הם יופיעו במעמד השיא ולא צעירי חיפה. הויכוח אם הכדורגל הישראלי או הבלגי עדיפים, אינו רלוונטי כי את התהילה והכסף הבלגים יספרו. אחרי שגביע הטוטו וגביע אירופה הלכו, בנק המטרות החיפני הצטמצם. כוכבית ליד השופט האנגלי הכי מפורסם, הווארד ווב: אדום ושישה צהובים לחיפה, אפס למארחים- אלי חכמון היה מספיק.
ראו על החיפנים שהמשחק ישב על גבם כקוף גדול. התוצאה השבירה מרמת-גן הביאה מתח ועניין למשחק כמו גם הציפיות המוקדמות שהבלגים יחפשו שער מיידי. כמעט ועלה ברגלם לו ברדה (2) היה מצליח להגיע לכדור רוחב ששלח לעברו קנדי ואלמלא הצלה כפולה נהדרת של דוידוביץ שהתעופף פעם אחר פעם ובהתקפה אחת (11) מנע הבקעות בטוחות. משומר (17) הציל את חיפה ממוראו של ברדה כשדחק כדור רוחב לקרן, מתחת לאפו של החלוץ החיפני לשעבר. ממנו גם התפתחה סכנה נוספת (18) כשהוברט נגח בעוצמה וניר קלט. הבלגים לא ויתרו. בדקה ה-30 פודיל הגביה, ווסן הז'לוב דחף בשתי ידיו את טואטחה והמשיך בנגיחה החוצה ממצב קורץ. דוידוביץ נפגע כעבור שתי דקות בזינוק נוסף.
שלוש דקות חלפו, שמחה וששון בגנק: ברדה הקפיץ כדור מעל ההגנה, קנדי בעט אך איציק כהן הרחיק, לא מספיק מדויק כי ווסן עט על המציאה ובעט ללא הפרעה- 0:1 שאמור היה להספיק. חלפו רק שתי דקות ושער ענק לגולסה. ורד מסר לו, מרחק 18 מ' מהשוער שניצב מחוץ לשערו, הקשר סובב כדור באמנות וזה חדר לרשת כדי להעניק לחיפה את שער החוץ שחיפשה- 1:1. השוויון הזמני לא החזיק מעמד זמן רב. פריצה של בופאל הסתיימה בדחיפת בלם חיפני, בידי חברו, והבלגי לא השתהה והחזיר לקבוצתו את היתרון שבשלב זה משמעותו הייתה הארכה. מי חשב אז על פנדלים ? דבאלישווילי התעורר לקראת סיום המחצית ופעמיים הפציץ את שער גנק, אילץ את קוטלס להיות עירני ולהציל.
אחרי שטוז'ר שלח כדור חופשי אדיר ממרחק, חיפה חזרה לשחק. עדיין לא לסכן. בדקה ה-71 נראתה הבעיה שלה בחריפותה. ורד נסגר בפינה כששלושה בלגים סוגרים עליו, אחרי שנטלו ממנו את הכדור הניף ידיו וקרא לעבר חבריו: "בואו, בואו לקבל כדור". הם לא באו כפי שציפה, מי שכן הגיעו אלה ווסן (74) שבעט ממצב נוח הצידה ואוג'ונגמי שלא שיחק במשחק הראשון ואילץ את דוידוביץ לזנק לרגליו (77). שש דקות לפני השריקה של ווב להארכה, דבאלישווילי שלח את עמאשה לרחבת היריב ובפעם הראשונה במשחק, בעט לפינה הרחוקה הריקה. אם הרשת מזדעזעת- שער העונה. היא לא. ווסן (92) ניסה לנצל מתפרצת בנגיחה מקרוב, קטן המשיך לפטם את חבריו בכדורים שלא הפכו לכלום ואז (104) פריצה סוחפת של טואטחה, מסירה לעמאשה שנותר בעמדה פנטסטית מול השער- הבעיטה הלכה לקורה השמאלית !!
טוז'ר המשיך להפציץ, דוידוביץ הציל וזינק בשנית לקלוט, כך גם דבאלישווילי (107). דקה לאחר מכן, כמעט רגע גדול לאיציק כהן. עלה נפלא לכדור קרן, נגח מצוין והשוער קלט ממש על הקו. ה"פרס" לבלם החיפני- כרטיס אדום. לא בגלל ההחטאה. בגלל שום דבר. אפילו לא עבר עבירה, הבעיה שווב חשב שראה כזאת והניף לעברו את הכרטיס האדום. עכשיו חיפה התחילה להתפלל שהזמן יחלוף. חלף לאט. פודיל אילץ את שוער חיפה לזנק ולהציל פעם נוספת (116) ווסן כמעט והרס את תוכנית המתח, חיפה ניצלה מנגיחתו שחלפה מעבר למשקוף. סיפור הפנדלים, קצר ולעניין. ווסן קבע 0:1, דבאלישווילי החטיא, הוברט כבש וגם אייל גולסה הפך את קוטלס לגיבור הערב. טוז'ר לא השאיר סיכוי, טואטחה רק צימק בהצלחה ואת הפלומבה נעל פודיל- 1:4 לגנק.
