כמה, כמה נגמר מאריבור נגד גלזגו רינג'רס ? כמה, כמה נגמר סיון משוויץ מול סלטיק ? קרה משהו חריג שלא פרסמו את התוצאות שלהן בזמן אמת ? סגרו את העיתונים ? אז איך הספיקו לפרט מה עשתה מכבי חיפה בגנק ? לא יעזור כלום. האכזבה מההדחה מול גנק עדיין צורבת. מעניין שבסיום הקמפיין לליגת האלופות, דווקא אלה שבחיים לא שילמו גרוש עבור כרטיס כניסה, דווקא הם ביכו את 50,60,70 המיליונים שלא נכנסו לקופת המועדון. צבועים כבר אמרנו ? עדיין לא אמרנו. כמה מקרי, בסוף השבוע הלך לעולמו יחיאל ארזי, ממקימי עיתונות הספורט בישראל. תמיד נהג לומר, וכך כתב, שאירוע גדול לא מסקרים מיד עם סיומו אלא בחלוף זמן, ואז גם חווים את עוצמתו האמיתית.
אצל ארזי, רוב אלה שמלהטטים כיום במקלדת, לא היו מתקבלים אפילו כמנקי המדרגות במערכת. כמה רוע וטיפשות נמהלו אחרי ולפני המשחק מול גנק ובכל כדי להסיח את הדעת מעובדה קטנה, פשוטה אך ברומו של הכדורגל הישראלי: מכבי היא האלופה והצלחתה נמדדה על חודו של פנדל. תשאלו את ג'ון טרי מצ'לסי. פנדל אחד, סנטימטרים ספורים, מנעו ממנו, מהקבוצה ומאברם גרנט גביע אירופי ראשון. זה חורבן של מצב רוח. בשורה התחתונה חיפה כשלה במשימה ולא בגלל שניצחה ברמת-גן רק 1:2. לסלטיק וריינג'רס, אתם קולטים, יהלומי הליגה הסקוטית הודחו ברגלי מאריבור, אותה קבוצה סלובנית שחיפה חלפה מעליה ביזע. לליגה הישראלית שלוש נציגות בליגה הלאומית של אירופה, לסקוטלנד כלום. תשכחו מפטה-מורגנה ?
מכירים את המערכון של הגשש החיוור: "למי נותנים יותר כבוד, לזה שעולה או לזה שיורד?". זה המצב גם כאן. מכבי לכאורה "ירדה" לליגה האירופית, ולא איכפת לאיש שבכלל הגיעה למצב שהבטיחה הופעתה בה עוד לפני המשחק מול גנק, בשעה ששתי קבוצות אחרות חוללו 'נסים ונפלאות' והעפילו לשלב הבתים. עניין של סמנטיקה ואהדה. הניצחון על הפועל פתח-תקווה לא מעמעם את תחושת ההחמצה. ההפסד בגנק לא יסדר את הדיסקט לאלה שטרם צמד המשחקים מול הבלגים הפכו אותם ל"גוליבר" ושניה אחרי סיומם, הגמדים קשרו את ה"מפלצת החיפנית" וריתקו אותה לקרקע. הרי הדבר הכי מפחיד את הפחדנים, שתציצו אל מה שקרה בפועל לפני המשחק. מיד עם הוודע תוצאות ההגרלה, כולם שיגרו "הודעות אבל" שחיפה קיבלה את הקבוצה הכי קשה בהגרלה וסיכוייה לחלוף על פניה נמוכים. בפועל זה קרה, ברור שלא בגלל עליונות מקצועית.
סיפרו לנו נסים ונפלאות על הבלגים החביבים, פה ושם הזכירו שני שחקנים שיחסרו להם, תוך התעלמות מכוונת מהיעדרם של שחקני הרכב במכבי (קטן, פיליאבסקי ובהמשך בוליאט), הפחידו שהקהל הבלגי, 24 אלף שהם מחצית מתושבי העיר גנק, ירעישו עולמות ושחקניה הצעירים של חיפה "יעשו במכנסיים" ובקיצור, למעט הצוות המקצועי והשחקנים של חיפה, כולם היו בטוחים שהקבוצה חסרת הניסיון תקרוס רק מאיזכור השם גנק. כאילו שמול אולימפיאקוס, בשני המשחקים בליגת האלופות, במסע הקסום הראשון, שררה אווירה של קונצרט. שלא לדבר על מגרשים אחרים. גרוע מזה, השוער הותיק ניר דוידוביץ הפך מטרה ללעג ולא שכחו להזכיר לו שלושה-ארבעה מ"חטאי העבר". פטר צ'ך של צ'לסי, קסיאס הספרדי או ואן-דן-סאר ההולנדי היו מתפוצצים מצחוק לו תירגמו להם. שלא לדבר על החשש ממרכז ההגנה. כמה מילים נשפכו אודותיו. אלישע לוי ודאי הגה רבות בהצלחה של הצמד איציק כהן-סארי פאלח לבלום את הז'לובים הבלגים. בכל זאת, קשה למצוא באירופה הגנה בה הבלם והמגן השמאלי בני פחות מ-20. ועוד עם איציק כהן שאירופה היתה רק יעד לטיולים בחופשות הקיץ.
כמה, כמה עשו מאריבו מול ריינג'רס ? כמה, כמה עשו סלטיק מול סיון השוויצרית ? לא חשוב, הולכים הלאה. יכול להיות שהתעלמו מהצדדים החיוביים שהתגלו במשחקיה של מכבי חיפה שודאי נמשיך לראות אותם גם בליגה האירופית ? א. הכושר הגופני- ללא ספק, בשלב הזה של העונה, חיפה הייתה עדיפה לאין שיעור על הבלגים. ראו את זה במחצית השנייה ברמת-גן ולמרבה ההפתעה בגומלין בבלגיה, ושם ירד גשם ביום המשחק. ה"מומחים" יכולים להסביר או שלא נעים לדבר על זה ? ב.השיפוט- חיפה קיבלה לשני המשחקים את צמד השופטים הכי-הכי שיכלה לחלום עליהם. וולפאנג שטארק הגרמני והווארד ווב האנגלי. מלמד שגם באופ"א מתייחסים ברצינות תהומית למכבי חיפה. הצל"ש מגיע דווקא, ולא בגלל שחל שינוי מהותי, לתקשורת שלא צלבה את ווב אחרי המופע הלא מרנין בגנק. בימים כתיקונם, אילו ווב היה מנהל בישראל משחק ומפגין מה שראינו, אוי ואבוי לסדר היום שלו. אגב, כך צריכים להתנהג לטעויות שיפוט. לאכול את הלב ולהמשיך הלאה. אבל כולנו יודעים מה יקרה אם בליגה שלנו תהיינה "תקלות" שכאלה.
ההרחקה של איציק כהן הייתה קריטית ולא בגלל שחיפה נותרה בעשרה שחקנים בדקות ההארכה. המומנטום השתנה לחלוטין. החל מהדקה ה-45 ועד לרגע ההרחקה, חיפה הסתערה וביקשה לכבוש, שער שוויון או שער ניצחון בהארכה. מרגע שנשלף האדום המצחיק, חיפה היא שציפתה לשריקת הסיום ולפנדלים. ג. והיה לה עבור מה לחכות. ההתעסקות המיותרת בפנדלים, חצתה את גבול הטעם הטוב ומכאן המסקנה שיחיאל ארזי ז"ל היה מעיף מהמדרגות, ולא מאפשר שינקו אותן, את אלה שהסתמכו על זיכרונות. התנהגו כמי שטעמו מפטריות מורעלות. מכבי חיפה כבר לא שם נרדף לפאשלונרית הנקודה הלבנה. בשנים שאלישע לוי מאמן כאן, המאזן חיובי. אמנם, ברבע גמר גביע הטוטו ב-2009 הפסידה להפועל תל אביב 4:3 אבל בגביע המדינה מול אותה קבוצה, כעבור חודשיים חיפה ניצחה 1:2 ומי החטיא את הבעיטה הראשונה ? כמה מקרי, יניב קטן. גם במשחק חצי הגמר באותה עונה, מול מכבי נתניה, חיפה ניצחה את מכבי נתניה בפנדלים 4:5 והפעם קטן כבש ראשון. להבדיל, כבר היו כאלה בגנק שרצו שליאור רפאלוב יירד מהיציע ויבעט אף הוא- טוב שלא, כי רפאלוב החטיא בשני משחקי הגביע בהם חיפה ניצחה...הא, איך זה ?
למזלה הרע של מכבי, הבלגים ניצחו בפנדלים. דבאלישווילי שכבש עד למשחק זה את כל הפנדלים בחיפה (4) נכשל, יניב קטן עם מאזן של 13 הצלחות מ-20 בעיטות לא בעט וכמובן, אחרי כישלון מחפשים את ה"יתום"... הפעם ניסו להמציא אותו בפרסום ידיעות מההפטרה, רחוקות מהמציאות. למזלה הגדול של מכבי, היא חיה את המציאות ולא את הכחש שיחזרו בכל פעם שתפסיד או תיכשל על המדרגה האחרונה. זה גורלה של קבוצה הכי מצליחה בישראל. היא תיקח שבע אליפויות בעשור פלוס, תפסיד עוד שני תארים בגלל הפרש שערים, תנחיל ים של כבוד באירופה, ואף קבוצה ישראלית אחרת לא מתקרבת להישגיה, לפחות לא במשחקי האלופות, תופיע בהרכבים שונים בגלל מכירת כוכביה לאירופה ותמיד יימצאו אלה שיחפשו על פניה את החצ'קונים. אל דאגה, גם מול שאלקה 04, סטיאווה בוקרשט ולרנקה תזכו למנה גדושה של הפחדות. ומן המוסכמות הוא שהמפחד מפחיד. מכבי לא קשורה לעסק. אגב, מה עשו מאריבור ה"חלשים" (כך סיפרו לנו) מול ריינג'רס ? וסיון השוויצרית מול סלטיק ?
