צריך היה לראות את ריקודי השמחה של שחקני קבוצת הנוער של הפועל חיפה, מאמנם מאיר בן-מרגי ושניים וחצי האוהדים שחגגו עימם, כדי להבין עד כמה חשוב היה ל"אדומים" להסיר את קללת משחקי הדרבי מעל גבם ועוד במגרש הביתי של מכבי ב"קצף" בו המארחת לא נוצחה לאורך 30 משחקים רצופים ודווקא הפועל חיפה השכילה לנצח במקום בו ניצחה לאחרונה בדרבי, לפני ארבע שנים. ייאמר מיד: ניצחונה של הפועל אינו מהווה הפתעה נוכח המשחק החלש של מכבי שלא השכילה לנצח את יתרונה הטכני "על הנייר" ונכנעה לשחקני הפועל שהגיעו נחושים יותר כדי לקטוע את רצף הההפסדים למכבי.
כך לדוגמא שוער הפועל, ניב אנטמן המתחיל להזכיר במבנה גופו את אביו, גיורא, מאמן השוערים במכבי שניצב בשער שני המועדונים. הוא לא שכח כיצד אשתקד נאלץ להתכופף ולהוציא מרשתו עשרה כדורים בצמד המשחקים והיום כמעט ולא הוטרד, למעט בדקות הסיום כאשר למכבי נוצרו שניים-שלושה מצבי הבקעה להשוות. השליטה האופטית של המכבים במרכז המגרש אכן שייכת לאופטיקאים. כי מה שווה שליטה כאשר שאדי שעבאן, בר אביטן, ערן מלכין, דור כוכב והייתם חלבי עשו את כל השגיאות האפשרויות ולא הצליחו להעביר את כובד המשחק לטריטוריה של היריבה האדומה.
בעוד קשרי מכבי מחפשים דרך לעקוף את הדרך המתוגברת שממול, לא התקשו בלמי הפועל בראשותם של אור לגריסי ועידן נשר ג'ונסטון להרחיק כל כדור לכל עבר או לבלום בקלות את אלה שנבעטו ללא כתובת לרחבה. עד כדי כך המשחק של מכבי היה חלש ולא מאורגן. הבולטים בשורות הירוקים, ואולי זאת עדות נוספת מדוע מכבי הפסידה, המגן השמאלי ארנון רבינוביץ והבלם גבריאל גרינר ולא בגלל עבודת ההגנה אלא בשאיפתם לעזור למשחק ההתקפה. רבינוביץ פרץ שוב ושוב על הקו השמאלי וגרינר ניסה לדחוף את חבריו קדימה, במחצית השנייה אף הועבר קדימה ואת מקומו נכנס למלא אמרי זייד.
המאמן גילי לבנדה, לו זה הפסד ראשון עם קבוצת הנוער בכלל והפסד ב"דרבי" ליגה בפרט, זיהה את חולשת חניכיו במחצית הראשונה וערך שינוי מיידי אחר ההפסקה כאשר הוציא את דור כוכב הבלתי יעיל והכניס את איסמעיל ריאן שלא התעלה. רק כניסתם של רועי עטר, ג'אבר עטטא ורז שטיין הפיחה רוח חיים מסוימת במשחק של המארחים שחיפשו דרך לפחות להשוות, כאמור הפועל סגרה לחלוטין את רחבתה ומפירורי המצבים לא נמצא הכובש הגואל. מי שסבל בעיקר מהחוד העקר, מלך השערים זידאן עמאר שלבד מקרחתו הבוהקת החדשה, כלל לא סיכן את שער היריב. לא כל כך באשמתו, אספקת הכדורים אליו שובשה לחלוטין ובמקרים אחרים, הקשרים העדיפו לכדרר ובכל המקרים הסתבכו ונבלמו.
להפועל חיפה יש את כל הסיבות בעולם לשמוח כפי שנראו בסיום. הם הנחילו למכבי הפסד ראשון אחרי שנתיים, הם קטעו רצף של שישה הפסדים רצופים במשחקי הדרבי, הם הפכו לקבוצה הראשונה של הפועל שמנצחת "ירוקים" אחרי 23 משחקים, מהבוגרים לטרום ב', ואחרי תקופה ארוכה הם לפני מכבי... חבילת "הכל כלול". אין להם קבוצה מבריקה, יש להם לפחות במשחק הזה קבוצה ממושמעת עם הגנה בצורה וחלוץ מטרה נייד, שחר הירש, לשעבר שחקן ילדים במכבי חיפה. דווקא הוא הכריע את המשחק בדקת הסיום של המחצית, אחרי שנשלח לתוך הרחבה והקשית מעל ידיו של השוער חגי ילון, הכדור נעצר רק ברשת הנגדית- 0:1 להפועל.
המחצית השנייה הייתה רובה ככולה בשליטת מכבי. רועי עטר (63) נשלח ימינה על ידי ערן מלכין ובעט בעוצמה בכדור שטס עם סימני שאלה החוצה, אוהדי מכבי לפתו את שערות ראשם כאשר זידאן עמאר הקפיץ כדור מעל אנטמן ג'וניור ומאור אושרי הרחיק מהקו, אלי אלבז של הפועל הפציץ מחוץ לרחבה סמוך לקורה והמצב הטוב ביותר (84) כאשר איסמעיל ריאן הגביה במדויק לראשו של עטר שנגח מקרוב החוצה. מעבר לכך, 600 הצופים שמילאו כל כיסא ביציע, לא נהנו מהדרבי של דור העתיד. רק בהפועל צהלו מסיבות ברורות. הרכב מכבי: חגי ילון, אכרם שריח, אמיר נסר א-דין, גבריאל גרינר, ארנון רבינוביץ, בר אביטן(רועי עטר/61), ערן מלכין (אמרי זייד/70), שאדי שעבאן (עטאא ג'אבר/61), דור כוכב( איסמעיל ריאן/46), הייתם חלבי (רז שטיין/72), זידאן עמאר.
