מחווה נאה עשתה הנהלת מכבי חיפה שעה שהחליטה לצרף ארבעה ממאמני מחלקת הנוער, אבישי ז'אנו, יוסי צרפתי, משה שושן ויורם בסר למשלחת היוצאת למשחק הראשון מול שאלקה 04 במסגרת הליגה האירופית. לפחות הראשון, מגן מצטיין בקמפיין בית האלופות בו השתתפה קבוצה ישראלית, נטל חלק במחיקת הקלישאה ש"אין הווה ועתיד ללא עבר". היא מיותרת כאשר מדובר בהופעותיה של מכבי חיפה במסגרת אירופית כלשהי.
כאשר ז'אנו יישב יחד עם 60,000 הצופים באצטדיונה של שאלקה בגלזנקירכן, יצופו ויעלו בראשו זיכרונות מאותו מפגש בו חיפה נזקקה לתוצאת תיקו בלבד כדי להסתער על המקום השני בבית האלופות שכלל את מנצ'סטר יונייטד ואולימפיאקוס החזקה. אמנם, השער שכבש מרקו באביץ' על סף סיום המחצית הראשונה אותת שהנה, מפלה ישראלית נוספת בדרך, אבל שער שוויון מרגלי ננאד פראליה הפיח תקוות עד שג'ואן הרשית בשנית. מרגע ההבקעה (67) הירוקים הסתערו וניסו לכבוש בכל מחיר ומה שזוכרים מאותו מפגש, החטאה משני מטר של ג'יירמו ישראלביץ שמנעה שוויון מוצדק. תארו לכם קבוצה ישראלית בשמינית גביע האלופות. החלום היה קרוב למציאות. בסופו של דבר חיפה סיימה שלישית, כרטיס שהבטיח לה הופעה בגביע אופ"א . כבודה נשמר למרות ההפסד.
כך גם לפני שלוש שנים, בהופעה השנייה בבית האלופות. במשחק הראשון מול באיירן מינכן, החיפנים ניסו לפצח את ההגנה הגרמנית וכמעט הצליחו, אלמלא הצטיינות שוערם בות', בגומלין נוצחו "רק" 1:0 ובניגוד לישראליות אחרות שהתפרקו על אדמת גרמניה, מכבי תל-אביב מול ורדר ברמן (2:0) ובאיירן מינכן (5:1) והפועל תל-אביב מול שאלקה (4:2), חיפה שמרה על פאסון. ולא חיפשה את ההפסד בכבוד. דווקא חיפה אלרגית להופעה על אדמת גרמניה. היה לה את הכבוד המפוקפק לספוג את התבוסה האירופית הקשה ביותר בתולדות המועדון במשחק רשמי. שימו לב: האלופה הישראלית התפרקה לרסיסים באינטרטוטו מול ארמיניה בילפלד 8:2 !!
תגידו, ודאי הרכב מטולא. לא ולא, הנה הוא : אבי רן, איתן אהרוני, דוד לוי, רפי אוסמו, יוסי קרמר, ברוך ממן, אברהם אבוקרט, רפי אוסמו (הקטן), ניר קלינגר, רוני רוזנטל והמחליפים משה סלקטר וירון גבעול. השמנא והסלתא של האלופה שאומנה בידי שלמה שרף. זה הקוף שחיפה רצתה להוריד מהגב, למרות שרוב שחקניה הנוכחים טרם נולדו אז. שלא להזכיר את שתי התבוסות, שוב באינטרטוטו שהיה מפעל אירופי רשמי לכל דבר בזמנים שהשתתפות ישראל לא אושרה עדיין להופעות בגביעי אירופה האחרים. חיפה הובסה בקריית אליעזר בידי סארבריקן הגרמנית שויתרה על ביתיותה. בראשון 0:6 ובשני "רק" 1:5. גם הפעם שלמה שרף אימן בחיפה. עצות חיוביות, אלישע לוי לא יוכל לשאוב ממנו.
כמובן שאיש מהשחקנים והצופים אינו מתכוון לשבת על מדוכת העבר. בפרט לא בחיפה. על אף שתיאלץ לשחק בגרמניה ללא יניב קטן החולה, אייל משומר הפצוע ושני שחקני ספסל שלא הצטרפו לנסיעה, חן עזריאל וחיים מגרלשווילי, הקבוצה בנויה למצבי חירום. והפעם לא מדובר במצב כזה. אחרי העונה שעברה בה שחקנים "נפלו כזבובים" עקב פציעות, כיום כל עמדה מגובה. המילה רוטציה , בפרט אחרי ההופעה בסכנין, בומבסטית אך שינויים כאלה ואחרים יהיו לחם חוקה של חיפה עד סיום העונה. כרגע נראה שזאת תהיה גדולתה ואם הכל יילך כשורה, בינואר-פברואר היא תצוף ביתר שאת.
ידיעות מגרמניה מבשרות שגם אצלם יחסרו שחקנים, איש בחיפה לא מתרגש ולא מחכך ידיים. באחריות, שאלקה תופיע עם 11 שחקנים ולא אחד פחות. וגם אם על הקו יעמוד מאמנה החדש, הוב סטיבנס שחיפה ניצחה כאשר אימן את זלצבורג, אולי ראוי לצנן את הרוחות ולהזכיר שגם בגנק המאמן התפטר שבוע לפני המשחק מול מכבי חיפה... חיפה מתייחסת במלוא הרצינות לליגה האירופית. לא במקרה היא השגרירה הנאמנה ביותר של הכדורגל הישראלי. מצפים ממנה ליותר מאשר לאחרות, בזכות ההופעות המכובדות שלה מול אריות הכדורגל. לא ביישה את הפירמה. לא במקרה גם תפרה חליפות לשלוש הנסיעות לגרמניה, רומניה ואפילו קפריסין השכנה. הכל מתוקתק עד לעלייה לכר הדשא. שאלקה מסומנת כקבוצה הראשונה שתעלה לשלב הבא וחיפה לא תוותר על התענוג להצטרף אליה. כאשר אלישע לוי הצהיר היום שתוצאת תיקו בגרמניה תשביע את רצונו, לקח בחשבון את התוצאות של קבוצתו עד כה. כבשה בכל משחק אך גם ספגה. באיזה מצב רוח תתייצב הגנת חיפה למשחק הזה ? בונקר לא תראו כי לחיפה אין את הכלים לסוג כזה של משחק. לא בגלל האופי ולא בגלל הסגנון.
יהיו כאלה ש"יחשדו" שמא משחק הליגה המסקרן (אל דאגה, אחרי החג יהפכו אותו ל"משחק העונה"...) ביום שני בבלומפילד מול המוליכה מכבי תל-אביב, עלול לגרוע מההתלהבות וההשקעה החיפנית. לא דובים ולא יער. אין מצב ש-60 אלף צופים יתקבצו כדי לראות "גוף ירוק" מתנועע כאשר הראש במכבי תל-אביב. עברו הימים בהם שחקנים שמרו כוחות. אין לאלופה הישראלית את הצ'ופר לבחור לה את המשחקים ה"קשים" או ה"קלים". באשדוד וסכנין היה קל או קשה ? עיתוי המשחק מעט מפריע. ראש השנה הוא בדרך כלל חגם של אלה המברכים "תכלה שנה וקללותיה..." ומכבי חיפה לא יכולה להתלונן על שנת תשע"א בה זכתה באליפות נוספת. אולי נקודות ראשונות על אדמת גרמניה תהיינה משמעותיות ל"תחל שנה וברכותיה...".
