כמה סמלי הוא שדווקא וויאם עמאשה "רותק" ולא טס יחד עם הקבוצה למשחק הגומלין מול סטיאווה בוקרשט. גם ולדימיר דבאלישווילי ויא-יא סיידו נשארו לארח לו חברה עקב סיבות ביורוקרטיות עם אשרות הכניסה שלהם. בלי או עם אשרה, עמאשה שעושה חיל בליגה הישראלית ומוליך את דרוג הכובשים עם עשרה שערים ( עבר את סרגיי קלשצ'נקו שהבקיע תשעה שערים בעשרת המחזורים הראשונים בעונה הראשונה ומפגר רק בשער מאלון מזרחי), גורם לכאב ראש רציני למאמן הרומני שמבין כמו כל בר-דעת שעליו לשחק סופר-התקפי כדי לנצח את חיפה ולו בתוצאה 0:1. בליגה האירופית אין הפרשי שערים ושערי חוץ, פער ארבע הנקודות מאפשר לאלופה הישראלית (היחידה בבית י' שהיא אלופה אמיתית) לשחק על תיקו ומעלה שאמור להספיק לה למקרה שלא תתרחש הפתעה בשאלקה שתארח את סטיאווה.
חוזרים לעמאשה. עד כה החלוץ הסילוני כבש שישה שערים במסגרת אירופית ואם יכבוש שער נוסף, ישווה את שיא המועדון בו מחזיקים אלון מזרחי ואיגביני יעקובו שהבקיעו שבעה שערים בעונה אירופית אחת. ה"ילד הניגרי" עשה זאת בסיוע הצ'מפיונס-ליג. מי שיחגוג, גם ללא שמפניה, במשחק ברומניה הוא הקפטן יניב קטן שיציין 60 משחקים באירופה , שיא בו מחזיק יחד עימו אלון חרזי. לחרזי יותר הופעות בזירה האירופית בגלל שרותו בבית"ר ירושלים ומקדים אותם ואליד באדיר ששיחק גם בחיפה וגם בהפועל תל-אביב. רק שלושת אלה הופיעו פעמיים בבית האלופות. קטן (13 שערים) עשוי גם להיות זה שינשל את אלון מזרחי מפסגת הכובשים באירופה (15), אם יכבוש מול סטיאווה או בהמשך מול לארנקה (חוץ) ושאלקה (בית). גם דבאלישווילי, למרות שכרגע אינו משחק ברציפות נמצא בדרך הנכונה (11).
בכל מקרה, שאלת השאלות היא כמובן איך חיפה תשחק מול סטיאווה. יש בה את הביטחון לשחק פתוח בגלל רשת הביטחון של בת ארבע הנקודות אולם אלישע לוי יעדיף לנסות ולסיים את הסיפור בשלב הבתים כבר ביום חמישי בלילה. גם מול קבוצות גדולות מהרומנים, מכבי חיפה לא ירדה למגננה רבת משתתפים ("בונקר"). יצאה לערים מפורסמות ושבה עם תוצאות מכובדות שלוו בכדורגל שזכה לשבחים רבים. אין כאן עניין של הגנה טובה או גרועה. לדוגמא, למשחק מול ספורטינג ליסבון (1995) עם הגנה מאורגנת ומיומנת בראשות רומן פץ ואלון חרזי חיפה חשבה לנצח , כי בבסיס המועדון הזה לא חושבים אחרת, ואחרי עשר דקות המארחת הוליכה 0:2 וסגרה את הסיפור. בבוקרשט אלישע לוי לא יכול שלא להתייחס לעובדות המלוות את חיפה מתחילת העונה וקשורות לאיוש חולצות הבלמים. הטלטלה האוחזת בחלק זה של החולייה העורפית חסרת תקדים במועדון. כמעט ואין שני משחקים רצופים בהם שיחקו אותם שני בלמים. קחו את בוליאט, איציק כהן, סארי פאלח ואוראל דגני ושלבו צמדים. אפילו לתיבת נוח לא יכלו לבחור ביניהם כי מדי שבוע הם מתחלפים...
עם ההרכב , ולא חשוב איזה, לאלישע לוי לא תהיה בעיה. בפרט שיש לו התקפה יוצאת מהכלל. היא יכולה לא לבעוט ולו פעם אחת לשער קריית-שמונה, אולם בתשעת המשחקים עד כה כבשה לפחות שער בכל משחק, בבית ובעיקר מחוץ לקריית-אליעזר. וכשמזכירים את משחקי החוץ, אי אפשר ואסור להתעלם מהרקורד הלא סימפטי של הקבוצה לדורותיה. גם השנה טרם ניצחה במשחק חוץ, מאריבור, בוראץ', גנק ושאלקה- אף לא ניצחון אחד ואלה מצטרפים למה שקרה בעבר בקבוצות מעולות של מכבי חיפה שהלהיבו והעפילו לשלבים גבוהים ביותר, את רשימת ההפסדים בחוץ לא שיפרו. לא בעונת הצ'מפיונס הראשונה בה הסתפקו בניצחון חוץ על בלשינה מבלארוס 0:1 ולא ניצחו בגראץ (3:3), מנצ'סטר (5:2) באייר לברקוזן (2:1) ואולימפיאקוס (3:3), בהמשך גם הפסידו 4:0 לא.א.ק אתונה בגביע אופ"א. וגם לא בעונת 98/99 עת הגיעו למדרגה הגבוהה ביותר (רבע גמר) מבלי לנצח את פריס סן-ז'רמן (1:1) ריד האוסטרית (2:1) ולוקומוטיב מוסקבה (3:0).
אלא שחיפה ידעה לנצח בפארמה (0:1), בזלצבורג (1:2) ולסחוט תוצאות מכבודות בולנסיה (0:0) ובמקומות נוספים. מכאן ניתן לשאוב את התקווה שנכונים דבריהם של אלה המצביעים על חיפה כ"שווה שער בכל משחק". לאור אירועי המשחק הראשון מול סטיאווה (0:5) אין עוררין שתרצה בראש וראשונה לנצח ויחד עם זה ל"נקום". בסדר הזה, אחרת חיפה מסוגלת לעקוץ ולעוף לשלב 1/32 בו כבר שיחקה לפני ארבע שנים והצליחה לחלוף גם על פניו, בדרך לשמינית הגמר (סיימה בתיקו חוץ מול צסק"א מוסקבה 0:0 וניצחה בבלומפילד בגומלין 0:1 משער של רוברטו קולאוטי). מאזן החוץ של האלופה הישראלית והשגרירה הטובה ביותר שלה ביבשת עומד על 43 משחקים ורק 9 ניצחונות לעומת 24 הפסדים ו-10 תוצאות תיקו. חיפה כבשה לא מעט (49) אבל כפי שהבנתם עד כאן, סך הספיגה שלה מחוץ לבית הגבוה מבין כל הקבוצות הישראליות (76). את הנתון הזה יצטרכו ניר דוידוביץ והגנתו לשפר ולו במעט. בו למעשה נתונה החידה אם חיפה תשמח כבר בחמישי או שיהיה עליה להמתין עד השריקה האחרונה מול שאלקה באמצע דצמבר.
ואם הכל יילך למישרין וחיפה אכן תעפיל לשלב הבא, זאת תהיה הפעם הראשונה בתולדות הכדורגל הישראלי שקבוצה תשחק בעונה אחת 14 משחקים. תמיד חיפה ראשונה בכל דבר, בשמינית גמר (1993), ברבע גמר (1999), בצ'מפיונס (2002), בשמינית הגמר אחרי שלב הבתים ו-1/32 (2007) ופעם שנייה בבית האלופות (2009)- לפחות סומכים עליה שתנפץ שיאים במקום שאחרות מתקשות.
