לילה של פאדיחות. עצוב, שוב פעם עצוב היה לראות את האלופה הישראלית קורסת ומאבדת כרטיס בטוח שהיה לה ביד בדרך לשלב הבא. עזבו כרטיס, ממילא לא הגיע ל"ירוקים" להגיע לשלב הבא לאור שלושת ההפסדים הרצופים בליגה האירופית שלא לדבר על ים השערים הניתכים על שערה (פעם שלישית ברציפות שלישיות !!!). עזבו הפסדים ושלישיות, אם נראה היה שההופעה בדרבי במחצית השנייה היא המקום הכי נמוך שניתן לרדת אליו, בא ההרכב השני של שאלקה וסטר בעוצמה לאלופה הישראלית. ללא מאמץ, בקלילות, בהשקעה מקצוענית ומחויבות למאות האוהדים שהגיעו לחיפה למרות שקבוצתם כבר הבטיחה עלייתה לשלב הבא עוד לפני המשחק.
הלילה הזה כולו מרור, ערב חנוכה, בגלל ששחקני חיפה היו כל כך חלשים, נרפים ומבוהלים, כל כך חסרי יוזמה ותושיה ולא מצאו את הדרך להתגבר על קבוצה גרמנית שלא ויתרה ( מתי יש הנחות בכדורגל הגרמני ?), סגרה את כל שחקני חיפה בצורה הרמטית והוכיחה שהמאזן הכללי בין חיפה לקבוצות הגרמניות (0:6) אינו מקרי. למה ללכת רחוק ? די אם נציין שבמחצית השנייה, כאשר בבוקרשט התוצאה עדיין הייתה מאופסת וחיפה פיגרה "רק" בשער אחד, המארחת בעטה לשערו של טימו הילברנד בעיטה אחת בלבד (!!) וגם זה היה פנדל אותו החטיא הקפטן יניב קטן. ככה מנסים לחולל מהפך ? את התבוסה הביתית הקשה ביותר בגביע אירופה חיפה לא נחלה בגלל שערו העצמי של בלמה הקרואטי חסר המזל, יוריצה בוליאט. עבורו זה שער עצמי שני בתוך זמן קצר (הראשון מול בני-יהודה) וגם דקת הספיגה (7) אפשרה לחיפה לחזור לעצמה.
אולי, לעולם לא נדע, אם יניב קטן היה משווה בפנדל ניתן היה לעשות משהו, אולי. אחרי ההחטאה ה-9 שלו מתוך 24 שבעט לפחות ויכוח אחד הגיע לקיצו. האם היה צריך לבעוט מול גנק את הבעיטה הראשונה או האחרונה. גנק נראית כיום כמין חלום של עליסה בארץ הפלאות. רק לחשוב שחיפה אמורה הייתה לשחק במקומה בבית האלופות... הצרות של חיפה, גם הערב, זקוקות לטיפול מיידי. ארבעה הפסדים רצופים וספיגת כמות שערים סיטונית זכורים רק לזקני חיפה. זה קרה לפני 38 שנים בליגה. כשאלישע לוי יצפה בקלטת המשחק יהיה עליו לנסות ולהחזיר את הביטחון לשחקניו המרכזיים שצנח לקרשים. בעיקר צמד המגנים אייל משומר את טאלב טואטחה. משומר עם 9 מסירות/הגבהות גרועות ועמיתו הצעיר עם 6 לא שכחו לשחק כדורגל. הם מבוהלים, ממעטים להחזיק בכדור ואם משומר המנוסה ממלא את מחוייבותו ההגנתית, טואטחה מאפשר לחלוצי היריב לטייל. או שהוא מגיע באיחור, כמו בשער השני או שנוכחותו אינה משפיעה.
על פי הכללים, בלמים אמורים לסגור ולחסל סכנות כאשר חבריהם ביום רע, והיום המגנים היו ביום רע מאוד. אלא שבוליאט ופאלח לא נמצאים בכושר המתאים לכסות ולהציל. לא היה להם סיכוי ממשי להצליח לו היו בכושר טוב יותר כי הקישור האחורי בהנהגתם של יא-יא סיידו ואייל גולסה לא הורגש כלל. סיידו שב להרכב אחרי שבועיים והיה חלש, גולסה לא הווה גורם שהגרמנים התחשבו בו במיוחד. במצב דברים שכזה, לא היה מפתיע לראות שהגרמנים השתלטו על כל פיסת דשא חלקלק במרכז המגרש, הדפו בקלות את הניסיונות של חיפה לצאת קדימה ומיד הפכו את עשרות הכדורים האבודים להתקפות נגד מסוכנות. לרגע, במהלך כל המשחק חיפה לא לחצה ולא שלטה בכדור. פעולותיה לא צלחו בגלל מהירות הביצוע הקלוקלת. לא הצליחו לחבר שתי מסירות רצופות. גם לא היה מי שימסור כי מלבד החלק האחורי החלש שלא תמך, אלה שאמורים היו לחלק מסירות, נעלמו כלא היו.
יניב קטן רחוק מכושרו בשבועות האחרונים , עידן ורד פתח בסערה אך כבר באמצע המחצית הראשונה הגרמנים "שמו עין" והבחינו שממנו עלולה לצמוח הרעה. ורד נסגר ו'חוסל' לאור הפרוז'טורים. נותרו רק דבאלישווילי ועמאשה. הראשון הרבה להיכנס לנבדלים, השני ששב אחרי פציעה לא סיכן ולו פעם אחת את השער הגרמני. איך יסכן אם לא הגיעו אליו כדורים ? גם כניסתם של ימפולסקי ועזריאל לא הועילה במיוחד. את המסע האירופי בעונת 2011/12 חיפה לא תשכח זמן רב. היא החמיצה בגלל פנדלים את העלייה לבית האלופות ועוד יותר, היו לה שלוש הזדמנויות נפלאות לעלות הלאה בליגה האירופית ובזבזה את כולן- גם הפסידה וגם שיחקה חלש. אי אפשר לסמוך יותר מדי על המזל. שחקני שאלקה שיחקו מצוין. הם לא באו לטייל, הם באו לשחק. אגב, חיפה "סבלה" השנה מ...חילופי מאמנים אצל יריבותיה ובכל המשחקים בהם ניצב על הקו מאמן מחליף, הפסידה. עוד סיבה לתסכול העמוק.
שימחו אותנו עם המידע שטימו הילברנד הוא שוער מליגת חובבים. חיפה השאירה אותו עם מעט מצבים ועם פנדל אותו הדף בזינוק פנתרי. לטואטחה לא היה סיכוי מול המגן היפני ממולו, אושידה שלא נתן לו לחלוף על פניו וגם ארגן מספר גיחות למעלה. לצמד הבלמים הקשוח הואדס ומצלדר לא היתה בעיה להוציא את העוקץ מעמאשה ודבאלישווילי חסרי האונים. הקישור בראשותו של חוראדו ומוריץ' ניווט ללא בעיות וללא מכשולים ובחוד, דרקסלר ומאריקה הפחידו בגיחותיהם הסילוניות. איש לא זכר שראול והונטאלר בכלל נשארו בקור הגרמני... בדקה השלישית עוד נדמה היה שחיפה תיהנה ממזל שעה שדרקסלר שלח כדור אדיר ששרק סמוך לחיבורי הקורות של שראנוב, היחיד בחיפה שמנע תבוסה כבדה יותר. למרות שספג 11 שערים בארבעה משחקים רצופים, למעט השער השני מול לרנקה, אי אפשר להאשימו בשאר.
כשהגיעה הדקה השביעית התעוררה תקווה כי קטן ירה מחוץ לרחבה והילברנד קלט ובהתקפה הנגדית אוי ואבוי גדול. דרקסלר ניצל את היעדרו של טואטחה, פרץ ומסר לרוחב, בוליאט ניסה להרחיק ושלח "טיל" לרשתו הוא- טרגדיה של בלם במשחק כה חשוב- 0:1 לשאלקה. השער לא ריסק את תקוות חיפה. קטן מסר לורד שעקף מגן ולא הצליח לשחרר כדור חזק. דרדל'ה מטווח קצר לידי השוער. למרות שליטתה, שאלקה בעטה את הכדור המדויק הראשון למסגרת כשבאומג'והן הפציץ לחיבורים התחתונים ושראנוב בזינוק כפול עצר. הדקה ה-30 מסמלת אולי יותר מכל את הבלבול בהגנת חיפה. כדור שהוגבה מצא את פאלח מתמהמה ולא מרחיק, בוליאט ושראנוב לא שמרו על קשר עין ולפני שחלוץ גרמני יקפוץ על המציאה ויכבוש, הקרואטי הרחיק. שראנוב הושיט יד (35) ומנע שער של דרקסלר שהגיח מולו ועד למחצית מאזן הבעיטות למסגרת עדיין היה לזכות חיפה. והכדור כמעט לא היה ברשותה.
את המחצית השנייה ציפינו לקראות נפתחת בסערה. כדורגל לא נראה על חוט השערה. רק שראנוב המשיך לבלום (52) ושוב דרקסלר הטרידו. שביב תקווה התעורר כאשר המחליף שחום העור סאבא נגע בכדור בידו ברחבה (72) והקפטן החיפני הקטין עוד יותר את אחוזי ההצלחה שלו מהנקודה הלבנה. הילברנד עצר נפלא. אותו סאבא כמעט וכיפר במגיחת כדור קרן (75) שחלף מעל למשקוף. מכאן החל מטווח גרמני, אחרי שחיפה הפקירה לחלוטין את משחק ההגנה שממילא לא מילא את תפקידו. הוכנסו שחקנים התקפיים , שראנוב הדף בעיטה של באומג'והן (81), כדור של חוראדו לא נכנס (82), כעבור שתי דקות נגמר המזל. מאריקה פרץ לבד מימין ושלח לפינה הנגדית (84) כדי לחסל לחלוטין את חיפה. הכובש שיגר "שפיץ" ושראנוב הציל ובתוספת הזמן כדור עומק נשלח קדימה, לאנגליץ' פרץ חופשי ומאושר ומסר לרוחב שוויגאל שנכנס חצי שעה לפני כן וזה השלים לחיפה תבוסה משולשת שלישית.
חיפה תחזור לאירופה בקיץ הבא, למחנה האימונים. כעת נותר לה לטפל בבעיות הבוערות באסיה. מצב חדש. הרכב שאלקה: טימו הילברנד, אטסוטו אושידה, בנדיקט הואדס (אלוויאן סאבא/58), כריסטוף מצלדר, סרחיו אסקודרו, מרקו הוגר, כריסטוף מוריץ', חוסה מנואל חוראדו (אלכסנדר לאנגליץ'/84), אלכסנדר באומג'והן, ג'וליאן דרקסלר (אנדריאס וויגאל/65), צ'יפריאן מאריקה.
