רק רגע, גם אם מכבי חיפה בעטה בדלי החלב והעבירה אחר כבוד את כרטיס העלייה לליגה האירופית לסטיאווה בוקרשט, גם כאשר הבטן מקרקרת מחוסר נקודות ועודף תבוסות בשרשרת, מותר לאלופה הישראלית להתגאות בתופעה אשר בדרך כלל נראית בשדות זרים אירופאיים ואצלנו אפילו מתלהבים ומריעים מהנעשה שם. פחות כאן. מה שטוב לאלסנדרו דל-פיירו של יובנטוס, מאלדיני של ילאן, ואן דר-סאר של מנצ'סטר, בופון של יובנטוס, ריאן גיגס של מנצ'סטר וטוטי ברומא ובטוח שישנם עוד עשרות ברחבי היבשת, מתאים גם למכבי חיפה המאמצת מודלים ראויים לחיקוי. בשבת הקרובה, 17 בדצמבר, יחגוג השוער הבינלאומי ניר דוידוביץ 35 חורפים. אל שלל השיאים בהם הוא מחזיק מאז נכנס אל בין הקורות לפני 16 שנים, מצטרפת גם העובדה שהוא יהיה זקן השוערים שפרשו מחיפה. ולא חשוב תאריך הפרישה העתידי. אביו, בנימין פרש בגיל 33 ממכבי חיפה, בנימין (בומה) ויינברג בגיל 34 אחרי שהסכים לחזור מפרישתו ולשמש מנטור לאבי רן ז"ל. ברור שדוידוביץ ייחרת כגדול שוערי מכבי חיפה בכל הזמנים וגם כאשר קבוצתו נקלעה למשבר גדול בליגה שהשפיע גם על ההופעה בליגה האירופית, מכבי חיפה אינה מתחילה לחיות בדצמבר 2011. לא בכל מועדון מאפשרים ל"סניורים" להישאר על משבצת "פעיל". בדרך כלל, שחקנים יודעים מתי כוחותיהם אזלו והם מעדיפים להיות ראש לשועלים. הדוגמא הטובה ביותר, באמצע שנות השישים גיל הפרישה הממוצע עמד על 30. בודדים נותרו יותר ובראשם אשר עלמני, הקשר המלהטט של שנות החמישים והשישים שהתבקש להישאר ולסייע בקידום שחקני דור העתיד ב-1966 ומאז פרישתו (בגיל 33) ועד היום בגיל 78 הוא עדיין מאמן במחלקת הנוער.
עוד לפני שאותם בודדים נותרו ממש עד סיום הקריירה שלהם והכניסו לכיסם תואר נוסף (ציון מרילי, יוסי קרמר, מרקו בלבול), ובטרם פגה ההתלהבות מהתגייסותו המופלאה של כוכב העבר דניאל רום-שמולביץ שהסכים לשוב בגיל 33 ולעזור בתחילת שנות השבעים לחיפה שלו לא להסתבך במאבקי התחתית, איש לא שיער שיבוא יום וחיפה תשאיר את כוכבי העבר שלה לשנה-שנתיים נוספות. ולא לשם קישוט בלבד. למעשה, המילניום החדש קבע מספר תחנות ביניים חשובות בנופה של מכבי חיפה, ללא קשר למצבה בליגה. אחד הימים המדהימים קרה כאשר נשיא המועדון יעקב שחר קרא לצמד מגניו, אלון חרזי מימין ואדורם קייסי משמאל, הושיבם במסעדה הסמוכה למשרדיו ברחוב המסגר ובישר לשניים שנדהמו, כי החליט להאריך את חוזיהם בשנתיים נוספות למרות גילם המתקדם. חרזי לקח את הרעיון המבריק "רחוק יותר", לא רחוק מדי, ומשך עד גיל 39. גם הוא שיאן סיטונאי ובלתי אפשרי שבעתיד יקום שחקן נוסף שיתקרב לגילו המופלג בשורות חיפה. אריק בנאדו היה הכי קרוב אליו (37) וגם הוא כבר לא האמין שיחזור לכור מחצבתו. ועוד איך חזר, שותף פעיל לאליפות האחרונה. אלמלא הבעיות הבריאותיות, מי יכול לנחש מתי היה פורש.
גם שובו של ג'ובני רוסו ראוי למעקב. "במכבי חיפה הגעתי לרמות המשחק הכי גבוהות שלי בקריירה" הודה במספר ראיונות וכך גם סיפורו נראה. בבאר-שבע ובהפועל חיפה הצטיין אך לא הווה עזר כנגדם של שחקנים אחרים. במכבי חיפה חבר לצוות מקצועי כמעט מושלם, הבין שההרפתקאה בבית"ר ירושלים כמעט וחיסלה לו את העתיד ונתן ל"ירוקים" את הערך המוסף. רוסו עזב את מכבי בגיל 34 לעוד "מסע הזוי" במכבי תל-אביב, חסר לו רק אלון חזן שלא פירשן כפי שעשה בתחילת השנה (10.9.11) כשקבע "מה שרע בחיפה, טוב במכבי ת"א". הקרואטי-ישראלי תפס כבר אז שפרשני הגרוש, שחקני עבר במכבי חיפה, אינם מבינים על מה הם מדברים. כמו בנאדו, ביקש מהנשיא שחר לשוב למועדון הירוק, נענה ובגיל 36 אלישע לוי ויתר עליו. בשום קבוצה אחרת לא היה זוכה לקבלת פנים מחודשת. קודם עבר את "מסע הכומתה" של בנאדו. כיום הגיל הממוצע של מכבי הולך ויורד. מלבד דוידוביץ (35) וייניב קטן (30) רק גוסטבו בוקולי שבקרוב ימלאו לו 34 משחק. אפשר וזאת עוד סיבה קטנה בכישלון החיפני עד כה. אולי רק תירוץ לא מתקבל על הדעת. בכל מקרה, בוקולי יישאר עם השיא של שחקן זר-מתאזרח זו השנה השביעית. קשה יהיה לחיפה לאתר שחקן זר שיחזיק מעמד לאורך שבע שנים, שנים טובות.
ואם ה"קשישים" מודל לחיקוי, כמו אשר עלמני בשנות השישים, גם ראובן עטר במודליסטים. היו לו מספיק הצעות לשחק מחוץ למכבי חיפה אולם הוא העדיף להפוך לשחקן מחליף בשנתיים שאברהם גרנט אימן במכבי חיפה (2000-2002). מלבד שתי האליפויות שהוסיף לאמתחתו, שחקנים צעירים ראו שהשד אינו נורא. לא כל כך עזר ומאותו גרעין שריכז סביבו נותרו רק דוידוביץ וקטן. השאר התפזרו לכל רוח והפסידו שנים יפות. עטר בן ה-33 פרש באוניברסיטה הבכירה בארץ . אם צריך לבחור את "נבחרת הפנסיונרים" יכולה להתקבל קבוצה לא רעה. ספק גדול-גדול אם התופעה והמודל הללו חלפו עברו לבלי שוב. לפחות באופק אין איתותים.
ניר דוידוביץ (35), אבישי ז'אנו (34), אלון חרזי (39), אריק בנאדו (37), אדורם קייסי (35), אברהם אבוקרט (34), גוסטבו בוקולי (34), ג'ובני רוסו (36), ראובן עטר (33), אשר עלמני (33), דני רום-שמולביץ (33).
