מישהו מאוהדי הכדורגל בישראל היה מאמין לו סיפרו לו לאחר מחזור הפתיחה בו מכבי חיפה "עמאשה" חיפה הביסה את מכבי נתניה בקופסא 1:4, שהירוקים ייאבקו על מקומם בפליי-אוף העליון? אפילו לא אחד, כולל הפיינשמעקרים שמנתחים כיום מה קרה בקבוצה. לא די להם במשפטים הקצרים מפי הנשיא יעקב שחר והמאמן אלישע לוי שקבעו חד-משמעית: הסיבוב הראשון נחשב לכישלון. לא חוסר מזל, לא שופטים, לא בטיח ולא נעליים. ערב המשחק הביתי מול מכבי נתניה ואחרי ארבעה הפסדים רצופים בליגה ובליגה האירופית, המצב בטבלה צפוף וכל אחת מעשר הראשונות רואה עצמה חברה במחזור ה-30 בשמינייה העליונה. מטבע הדברים, תשומת הלב העיקרית מופנית לעבר משחק ההגנה של חיפה. שחקנים בודדים, יהא שמם מפורסם או פחות אינם מייצבים הגנה. כבר שפכו על הנושא הזה טונות של מילים וטרם נראה שיפור כלשהו.
רק למען הקוריוז, אחרי שבימים האחרונים מקשקשים כאן רבים עצמם לדעת, כאשר מבקשים להביא לנו נתון שהאחרונה בטבלה, הפועל פתח-תקווה, ספגה פחות ממכבי חיפה. סו וואט ? לעתים מתחולל ויכוח, כאשר לתקשורת נגמרו הגימיקים, אם הקבוצה של 1993/94 טובה יותר מזו של 2002/03, הקבוצה שהביאה לחיפה ולישראל את הכבוד הראשון להופיע בבית האלופות. ולא סתם להופיע, לכבוש תריסר שערים ולעלות מהמקום השלישי לגביע אופ"א. תחזיקו חזק. אמנם אין קשר בין הקבוצה של יצחק שום לנוכחית, מאיזה כיוון שלא תסתכלו, ולמרות הכל הקבוצה ההיא ספגה בליגה יותר שערים מהקבוצה הנוכחית !!! עם דודו אוואט בשער, עם אלון חרזי ואדורם קייסי כמגנים, עם אריק בנאדו כבלם, אריק אג'יפור לידו, עם ריימונדס ז'וטאוטאס ווליד באדיר כקשרים- עם כל הכבודה הזאת מכבי חיפה ספגה 22 שערים בחלוף 15 מחזורים. עובדה. ההבדל הגדול שהביא לחיפה את התהילה וחסר כרגע, היכולת במגרש, הכדורגל המלהיב ומהלכי הכדורגל מעוררי הגעגועים. איש לא שם לב אז לשער פה, שער שם. ספגו 22 אז החזירו כפול.
האנקדוטה הזאת אינה יחידה. גם בעונה המצוינת של 1994/95 אותה מכנה אברהם גרנט כ"עונת המחדל של מכבי חיפה", והוא בכלל אימן במכבי תל-אביב שזכתה באליפות (אלישע לוי היה אז בבית שאן והפיק את "סרט מלחמה"...), ההגנה הרגה לחיפה את האליפות. כי איל ברקוביץ, חיים רביבו, אלון חזן ורוני לוי וכמובן האחרים שחלקם הוזכר מליגת האלופות, לא היו מסוגלים למנוע מהגנת חיפה לספוג 20 שערים בחצי עונה (15 משחקים). היום קל להם יותר לדבר על ההגנה כי מי יאשים אותם ? בפעםהאחרונה שחיפה ספגה 21 שערים זה נגמר עם כרטיס ירידה לליגה השנייה (1973/74). כך גם כעבור שלוש שנים (22 שערים) בעונת 1976/77. כמובן ששחקני ההווה לא יכולים להתרפק על מחדלי הגנות העבר. מכבי נתניה כבר הספיקה לעשות צרות צרורות השנה ומאזן נקודותיה (23) לא מאפשר גם לה להניח לחיפה לנצחה בקלות כמו בסיבוב הראשון. אגב, מי שזוכר את המחצית הראשונה, המארחת היתה קרובה יותר להגדיל את יתרונה מאשר חיפה להשוות. הרביעייה של עמאשה שינתה את המומנטום.
המשחק המרכזי של המחזור נושא בחובו מעט חגיגיות. זה יהיה המשחק ה-50 בין השתיים בקריית אליעזר. חיפה ניצחה בו 29 פעמים, הפסידה ב-11 ו-9 הסתיימו ללא הכרעה. ים של שערים נכבשו והפרש השערים 43-84 מעיד על כך. גם במכלול המשחקים בין השתיים מאז קום המדינה ניתן לראות פיקנטיות לשמה. חיפה טרם סיימה העונה בתיקו ללא שערים וגם הפעם תוצאה כזאת לא נראית באופק. השתיים נפגשו עד כה 112 פעמים, כולן בליגת העל, כשחיפה מנצחת ב-50 מהן, מפסידה ב-35 ומסיימת בתיקו ב-27 משחקים. הפרש השערים 143-180 לחיפנים, ממוצע של קרוב לשלושה שערים למשחק גורר ציפיות למאבק מלהיב. בעיקר כאשר במכבי חיפה מכירים ביכולותיו של השוער אמיר אדרי שהושאל במהלך העונה למכבי נתניה.
