חיפה והפועל פתח-תקווה סוגרות מעגל שנפתח לפני 44 שנים באם המושבות. ב-23 באוקטובר 1967 נחנך האצטדיון החדש באם המושבות, זה שלימים יכונה "אורווה" והנהלת הפועל פתח-תקווה לה היה שייך המתקן החדש בחרה דווקא במכבי חיפה כדי שזו תשמש לה אורחת. וחיפה בכלל לא היתה אז מושג למצוינות בכדורגל הישראלי. כנראה שמסורת המשחקים הנפלאים בין שתי הקבוצות, ללא קשר למיקומה של חיפה (המלאבסים זכו בשש אליפויות) הביאה את בעלי האצטדיון לבקש מחיפה להגיע ולשחק לעיני 4000 צופים בשיפוטו של מנחם אשכנזי ז"ל, תושב העיר. פתח-תקווה ניצחה 1:2 משערים של שאול חייק (37) וציון שרעבי (80) כאשר גבי בליטי (66) איזן זמנית בתווך. חיפה התייחסה במלוא הרצינות למשחק והופיעה בהרכבה החזק ביותר שכלל את גרשוני, רוטנר, לובצקי, חדנס, שווגר, בליטי, בוסטוני, גרשגורן, הירש, מינץ ושמואל ששון.
בשבת הקרובה, הפועל פתח-תקווה תשחק לראשונה באצטדיון ה"מושבה" ושוב מכבי חיפה תתייצב מולה. הפעם למשחק ליגה משמעותי מאוד. הרבה כתרים נקשרו למשחקים הללו ורק לסבר את העין והאוזן, זה יהיה המגרש התשיעי (!) בו השתיים נפגשות מאז קום המדינה. קדמו ל"מושבה" מגרשי מכבי והפועל חיפה בשנות החמישים, במקום בו ניצב כיום בית חולים הצבאי (10), קריית-אליעזר, קריית-חיים, מגרש הפועל פתח-תקווה הישן, ה"אורווה" שהחליף אותו, אצטדיון רמת-גן ואפילו בכפר-סבא (1992). לאלופה ישנן מספיק סיבות טובות להתגעגע לאצטדיון שפורק, למרות משטח הדשא הגרוע עליו שיחקה. היא שיחקה בו מול הפועל פתח-תקווה 40 משחקי ליגה, ניצחה ב-17 מהם, סיימה 13 בהפסדים ועוד 10 לא הוכרעו. הפרש השערים 55:71 לחיפה שתזכור את ה-0:4 האחרון. ה"הספד" על האצטדיון הקודם לא יועיל למכבי חיפה. יש לה 21 משחקי ליגה כדי לתקן את הרושם הלא טוב שהשאירה עד כה. אחוזי ההצלחה נמוכים והניצחון הביתי והדחוק על מכבי נתניה רק מעצים את גודל המשימה המוטלת על כתפי החיפנים.
חיפה אינה מסתכלת על הפועל פתח-תקווה כאחרונה בטבלה. למעשה היא אחרונה עם ארבע נקודות בלבד אולם קבוצתו של גילי לנדאו צברה 13 ורק העונש שספגה הפחית ממאזנה תשע נקודות יקרות. בכלל, חיפה היא ה"סנטה קלאוס" של קבוצות התחתית ולא רק העונה. מדובר במסורת ארוכה בדומה לחג החנוכה. שלוש אליפויות "ברחו" לה בגלל טוב ליבה. את המשחק הקודם מול הפועל פתח-תקווה קשה לשכוח. אפשר ובו טמונה חלק מהסוגיה מדוע ל"ירוקים" 25 נקודות בלבד. כבר הוליכה 0:2 וספגה צמד המהווה מעין נקודת ציון למשחק ההגנה הלא יציב לאורך כל העונה. להפועל באר-שבע חיפה השאירה נקודה, להפועל חיפה את כל השלוש ואפילו את ראשון לציון ניצחה במזל גדול בקריית אליעזר. העולה החדשה הוליכה, ספגה מראשו של הבלם איציק כהן ורק בדקות 89-90 חיפה שוב כבשה וניצחה. הנה לכם קשיים גדולים מול ארבע נועלות הטבלה.
הניצחון על מכבי נתניה, מלבד היכולת המשופרת במחצית השנייה, לא מבטיח לחיפה מאומה. ברור שמשפטים כמו "אם לא ננצח את פתח-תקווה, לא עשינו כלום" יצוצו, במקרה של מכבי חיפה אין לו משמעות כי הקבוצה חייבת להתחיל לצבור ניצחונות כפי שהרגילה אותנו. ניצחון פה, ניצחון שם אינם משרתים את המטרה העיקרית. חיפה חייבת להישאר בין קבוצות הצמרת, עדיין ללא מחשבות על אליפות נוספת. בשנים האחרונות, משחקים בין השתיים מולידים תוצאות עם שערים רבים. לאחרונה חיפה נוצחה במשחק חוץ מול הפועל פתח-תקווה לפני חמש שנים (3:1) ומאז זכתה בארבעה ניצחונות רצופים וספגה שער אחד בלבד לעומת תריסר שכבשה. המאזן ההיסטורי בין השתיים עתיק יומין וכלל גם משחקים בליגה השנייה. מול הפועל פתח-תקווה מכבי חיפה השיגה את מספר הניצחונות הגבוה ביותר מאשר מול כל קבוצה אחרת (61) וגם כבשה מולה את מספר השערים הגבוה (221). בסך הכל נערכו 124 משחקים, חיפה נוצחה ב-34 וסיימה 29 ללא הכרעה. הפרש השערים 161-221 רק ממחיש, כמו מול מכבי נתניה, שלא יהיה כאן 0:0 משמים. עם ממוצע של 3 שערים למשחק, צפוי משחק דו-צדדי כי תיקו כמוהו כהפסד עבור שתי הקבוצות.
