במכבי חיפה כבר לא לוקחים סיכון. תמו הזמנים שבהם סופרים, אפילו לא בחדרי חדרים, כמה נקודות ניתן לקחת מול יריבה כזאת או אחרת ואפילו לא משערים עד כמה הקלישאה שכל משחק מתחיל באפס-אפס ומשחקים עד השריקה האחרונה. המשחק הדרמטי מול מכבי תל-אביב הוכיח זאת שבעתיים. אפס-אפס היה שלוש דקות בלבד, לחובת אלישע לוי וקבוצתו, את השריקה האחרונה טאלב טואטחה ומכבי חיפה יזכרו כי בזכות המהפך הסתיימה בצורת בת חמישה מחזורים ללא ניצחון, תופעה שלא נראתה בעידן בו אלישע לוי מאמן כאן בארבע השנים האחרונות. מותר להתרגש ממהפך מספר 12 בתקופה בה אלישע לוי מאמן כאן והעניין הוא בכך שרק נגד בית"ר ירושלים הושגו שני מהפכים ועשרה מול עשר קבוצות שונות לא כולל הפועל תל-אביב, הפועל חיפה, מכבי פתח-תקווה, עירוני רמת השרון, בני-יהודה והפועל באר-שבע, כולן משחקות השנה בליגת העל. רק לשם השוואה, אצל גיורא שפיגל חיפה הפכה תוצאות ב-17 משחקים לאורך חמש שנים וחצי, אצל שלמה שרף בשש שנים 13 בלבד. מהפכים תמיד ניתן לקרוא הפוך. אם מביטים על חצי הכוס המלאה, חיפה לא נזקקה להפוך את הקערות על פיהן ותמיד כאשר הוליכה ניצחה או סיימה בתיקו ולהפך, כשהקבוצה השנייה מוליכה וחיפה נזקקת למאמץ כפול ומשולש, משהו חורק בשורותיה. ההתמודדות מול הפועל באר-שבע שייכת ל"חצי הכוס המלאה". כי האורחים מבירת הנגב לא הצליחו לנצח את מכבי חיפה בקריית-אליעזר מאז 15.3.1997 ואז לירון בסיס כבש את השער היחיד לרשתו של ניר דוידוביץ, המוהיקני האחרון בהרכב חיפה מהתקופה ההיא. השוער אבי פרץ הפליא ביכולתו ובקבוצת הנגב שיחק גם זר קרואטי בשם ג'ובני רוסו. כל המוזכרים שיחקו בתקופה כזו או אחרת במכבי חיפה.
לחיפה אזל כל מלאי האשראי שניתן לקבוצה אלופה. ניצחון על מכבי תל-אביב, עם כל ההילולה סביבו, שווה השנה כמו ניצחון על הפועל פתח-תקווה, ראשון לציון, הפועל חיפה או הפועל באר-שבע. לא במקרה קבוצות אלו המאיישות את ארבעת המקומות האחרונים של מרתף הליגה, מוזכרות הפעם באותיות קידוש לבנה. מכבי חיפה איבדה מולן לא פחות מ-13 נקודות ליגה יקרות מפז. אין צורך לחטט בפצעי המשחקים מולן ולפנטז מה היה קורה לו חיפה הייתה זוכה בחמישים אחוז מהנקודות. חבל"ז. לסבתא של אפרים לא יהיו גלגלים ולמכבי חיפה הנקודות לא תחזורנה. נשטפו במי הגשמים ואינן עוד. כעת היא חייבת להילחם על כל אחת מ-24 הנקודות שנותרו עד סגירת שני חלקי ה"פליי-אוף". עד כדי כך חיפה שקועה במשחקים בחודשיים הקרובים, עד כדי כך היא פגועה מעזיבות ופציעות , כולל שני הסקוררים שלה, וויאם עמאשה וולדימיר דבאלישווילי שכבשו 20 מ-35 שערי הזכות של חיפה. מצב חסר תקדים בחיפה ובכלל שכולם שקועים במשימה הבאה ללא רצון להתמקד יתר על המידה בשני שחקני הרכש ה"יווניים", הבלם אדין צוצאליץ שיחסית להופעה ראשונה ישנה תקווה שההגנה תתייצב, והחלוץ הקרואטי דניאל צסארץ שנחת היום וכבר הספיק ליטול חלק באימון.
כאמור, כמו שחיפה "בנתה" על קריית-אליעזר שישמש מקום בטוח לנצח את מכבי תל-אביב אחרי שזו לא ניצחה כאן שמונה שנים, באר-שבע תגיע "רעבה" יותר כי היא לא רק שלא ניצחה את חיפה ב-15 השנים האחרונות, ניצחון הליגה האחרון שלה בכלל, בבית ובחוץ, הושג לפני תשע שנים (!)- 0:2 על הקבוצה המצוינת שהופיעה בצ'מפיונס-ליג ובאותה עונה גם 0:3 מדהים מול חיפה בחצי גמר הגביע. אם בעבר סנסציות כמו זו של מכבי עירוני אשדוד מול קבוצת הפאר ב-94' כשהיורדת ניצחה כאן 2:3 וקטעה לחיפה רצף של 46 משחקי ליגה ללא הפסד (שיא ישראלי) או אם כל הסנסציות, מכבי קריית-גת שהביסה את חיפה בביתה 0:4 וגם היא נשרה באותה עונה לליגה השנייה, היו מעין שושנה בשדה קוצים, השנה לחיפה ישנה בעיה עם קבוצות התחתית וקשה לה מולן. עד כה באר-שבע הגיעה לקריית אליעזר 35 פעמים ונוצחה ב-21 מהמשחקים, הצליחה למרות תקופת הבצורת האחרונה לנצח כאן ב-6 משחקים ושמונה משחקים סיימה בתיקו, האחרון שבהם אשתקד (2:2). לפחות שלושה שערים מובקעים בממוצע בכל משחק בין השתיים בחיפה. בסך הכל השתיים נפגשו 74 פעמים בליגת העל והליגה הארצית ולחיפה יתרון- 32 ניצחונות, 21 ניצחונות ל"שועלי הנגב" וכמספר הזה תוצאות תיקו. הפרש השערים 82-107 לחיפה.
