עוד בטרם נשרקה שריקת הפתיחה של השופט מנשה משיח, קפטן מכבי חיפה יכול להיות מרוצה למרות שנקודות ושערים לא יראה. קטן, עם שבע אליפויות ושתי הופעות בליגת האלופות, ואין יותר ממספר מצומצם של כדורגלנים ישראלים השייכים למועדון זה, יציין את הופעת הליגה ה-396 שלו וידביק את הקשר לשעבר ומאמן קבוצת נערים א' כיום, אברהם אבוקרט לו מספר דומה. סביר להניח שקטן יצליח לחלוף בחודש הקרוב גם על פניו של אריק בנאדו (399 הופעות במדים הירוקים) ויתייצב במקום השני ויהיה גם הכדורגלן השני שישבור את מחסום 400 ההופעות. אמנם הרחק מהסקאוט הנוכחי אלון חרזי (495) אולם מדובר במספר מדהים בגיל צעיר יחסית (31) כאשר חרזי "משך" עד גיל 38 פלוס. הפרט הפיקנטי לא יהיה גולת הכותרת של המשחק בין מוליכת הטבלה, הפועל קריית-שמונה לבין האלופה (לשעבר ?). אם מישהו זקוק עדיין לתזכורת מהיכן שאבה הקבוצה הצפונית ביותר בליגת העל את האומץ והתבונה לפרוץ קדימה במירוץ מטורף (21 משחקים ללא הפסד), כדאי להציץ לטבלה של המחזור השמיני. קבוצתו של רן בן-שמעון הגיעה לקריית-אליעזר כשהיא במקום החמישי, צמודה למכבי חיפה ורק הפרש נקודה חוצץ ביניהן, הביסה את בעלת הבית 0:3 עם ניצחון ראשון על מכבי בעיר הכרמל והשאר היסטוריה. חיפה נותרה הרחק מאחור, צברה 22 נקודות בלבד לעומת 39 של קריית-שמונה שסגרה פעמים וברחה לליגה. כיום כולם מנסים לפענח את הד.נ.א של קריית-שמונה, מנסים לתלות את ה"אשמה" בחולשת חיפה והפועל תל-אביב ולמעשה גורמים עוול למוליכה הסימפטית.
בשלב כזה של העונה כשחלפו 23 מחזורים ובקופה נותרו 42 נקודות, בתנאי שחיפה תיכלל בפליי-אוף העליון ויהיו לה שני מפגשים מול קריית-שמונה, ישנם כאלה המפנטזים שמה שהיה טוב לעונת 1983/84 יהיה טוב גם כעבור 28 שנים. רצוי להרגע גם בלי לשתות מים. פער בן 18 נקודות, ההפרש בין חיפה למארחתה ביום א' (20.50) עצום וכמעט בלתי ניתן לסגירה אלא אם המוליכה תתחפש ל"פראיירית" בית"ר ירושלים שבזכותה חגגנו את האליפות הראשונה. את העונה ההיא רק בודדים ניתחו שתי וערב. אצל המאמן דאז, שלמה שרף עדיין חקוק זיכרון שמכבי חיפה שלו סגרה את הפער עם ניצחונות שלכל אחד מהם הוענקו ...שתי נקודות. מנותק מהמציאות. אחרים בכלל לא שמים לב שהחל מהמחזור העשרים, חיפה סיימה חמישה משחקים בתוצאות תיקו ולמרות הכל זכתה באליפות כי בית"ר ירושלים הפסידה והפסידה. זאת הייתה עונה מטורפת שהתבססה על פחד ואימה ירושלמיים מזכייה ראשונה לעומת חלומות חיפניים שלבסוף התגשמו. אם מסתכלים על השבועיים האחרונים, ניתן לשאוב מעט עידוד ולו למען מצב הרוח. בשני משחקיה האחרונים, קריית-שמונה לא ניצחה- הספיק לה לזכות בגביע הטוטו ולשלוף נקודה מבלומפילד מול מכבי תל-אביב. לעומת זאת חיפה ניצחה בשני משחקי הבית שלה נגד ה"צהובים" ובאר-שבע.
בשתי הקבוצות יחסרו שחקנים מרכזיים. בקריית-שמונה אדריאן רוצ'ט המוצהב ודוד סולארי המורחק, בחיפה כבר לא שואלים מי חסר מזה תקופה ארוכה, משחקים עם אלה שהיוו חלק מהסגל המורחב, למרות חסרונו הבולט של וויאם עמאשה המושבת. נשמע מעט משעשע, זאת כנראה המציאות נכון לתקופה זו, חיפה לא מגיעה כפייבוריטית כמו בימים כתיקונם. לפני שנה ניצחה במגרש זה 0:1 ולפני שנתיים "שחתה" להפסד בשיעור דומה שגרע ממאזן הנקודות שלה בסיכום הקיזוז המטורף. לכל אחת משתי הקבוצות שני ניצחונות, שני הפסדים ושתי תוצאות תיקו במגרש בקריית-שמונה, בליגת העל ובליגה השנייה. בקריית-שמונה יעשו הכל כדי שחיפה לא תקטע להם את רצף ההישגים ולחיפה יש סיבה טובה לעשות זאת: היא מחזיקה בשיא הישראלי של רצף משחקים ללא הפסד- 45 משחקים בין השנים 1993 ל-1995. אלישע לוי, כך בארבעת המשחקים האחרונים בהם חיפה לא נוצחה, יחפש את ההרכב שלא רק שיצליח לעמוד במשימה לא להפסיד, אלא את הבחורים שינצחו את המשחק כדי להתקרב לשיפולי הצמרת הגבוהה המורכבת כעת רק מקריית-שמונה, הפועל תל-אביב ומ.ס. אשדוד. המקומות 2-3 הן משאת נפשה של האלופה כרגע.
הבעיה המרכזית של חיפה קשורה למנטאליות. כיצד תתפקד הקבוצה הנוכחית שעברה שינויים דרמטיים, כאשר שחקניה יודעים שאין להם נגיעה ישירה למאבק האליפות. אם להסתמך על השנים בהן הקבוצה נותרה מחוץ ל"משחקי העונה"- הבחורים של אלישע לוי יצטרכו להתאמץ ולהוכיח שהם שונים בתכלית השינוי. מאז ימי האליפות הראשונה העליזים, חיפה זכתה ב-12 אליפויות, בשבע עונות נוספות התמודדה על התואר וסיימה רק במקומות 2-3 , מהן פעמיים הפסידה אליפויות בהפרש שערים. רק בתשע עונות הביטה מלמטה למעלה בערגה, ניסתה בסך הכל לתקוע מקלות בגלגלי השועטות לכתר וההספק היה דל להחריד- 22 אחוזי הצלחה בלבד. מדהים אך מציאותי. באותן שנים שדופות חיפה ניצחה רק ארבע פעמים, הפסידה ב-15 משחקים ושלוש פעמים סיימה בתיקו. בשורה התחתונה: לא הפריעה לאלופות שבדרך... מישהו זוכר את ה-1:4 של הפועל תל-אביב על מכבי חיפה בבלומפילד אשתקד ? היום, עם הצלחת בארון הפרסים הגדוש, מצחיק לראות כיצד הספידו את חיפה והכתירו את ה"אדומים". ברור שהכותבים דאז, שמלהטטים במקלדתם גם היום, אינם בבונקר. לא בטוח שלא השמידו את יצירת כפיהם שהפכה מעטה לדגים בשוק ביפו. גם לחיפה היה שבוע כזה. זה קרה כאשר דרור קשטן אימן ...חיפה והפועל רצו לרוץ לאליפות. הירוקים הגיעו לבלומפילד במחזור התשיעי ללא ניצחון באמתחתם ושם הגיע ה"שוס"- 1:5 על הפועל שהחזירה לשורותיה את משה סיני מבלגיה.
גם את בני-יהודה חיפה ניצחה 0:1 בעונה בה לקחה את האליפות היחידה (89/90) ואפילו בית"ר ירושלים חשה את נחת זרועה של חיפה בעונת 92/93 כשהובסה בקריית-אליעזר , תבוסה שלא הפריעה לה לזכות באליפות עם שני ניצחונות מול חיפה בהמשך (2:3 בטדי ו-0:3 בחיפה) בשעה שחיפה סיימה במקום החמישי. אותה בית"ר נדהמה לראות את חיפה מנצחת אותה בירושלים 0:2 במחזור די קריטי (עונת 96/97) ולא מפריע לה לרוץ לתואר נוסף. שתי האלופות היחידות שליקטו מחיפה את מלוא הנקודות בעונה בה זכו בתארי האליפות הן בית"ר ירושלים (1:2,1:2) בעונה הרביעית של שלמה שרף בחיפה (86/87) ומכבי תל-אביב, שוב כאשר הפרשן/ מאמן לשעבר מאמן בחיפה. הפעם זה כאב יותר כי תל-אביב של אברהם גרנט הביסה את חיפה פעמיים בתוצאה זהה (1:5) בחיפה ובאשדוד שם נערך משחק הגומלין ובמשחק הראשון באותה עונה (91/92) 1:2. קריית-שמונה תרצה מן הסתם להשלים עונה היסטורית מבחינתה. אחרי שניצחה לראשונה בקריית-אליעזר, תבקש לעצמה ניצחון כפול על חיפה וגם זה צ'ופר תקדימי שיסייע לה להמשיך ולדהור בבדידות מזהרת. שאלת מיליון הדולרים: א. האם חיפה מסוגלת לעצור את קריית-שמונה ? ב. האם לעובדה שהמשחק ישוחק יממה לאחר שכל שאר המשחקים הושלמו, תלחיץ את המוליכה ? ג. האם הלחץ הכבד שחוליית הקישור החיפנית הפעילה על הפועל באר-שבע יסייע גם הפעם מול קבוצה שתשחק ללא רוצ'ט וסולארי ? ד. האם הגנת חיפה תמשיך לשמור על יציבות יחסית ? ה. האם חיפה תצליח להוכיח שגם כאשר אינה במירוץ על הכתר, היא מסוגלת לנצח ? עד כה, מול ארבע הראשונות טרם צברה את מלוא הנקודות. ים של שאלות ותשובה אחת: במוצאי יום ראשון. כל הליגה ממתינה לתשובה מוחצת.
