יותר מסובך ממסובך. כך נראה המשחק הביתי מול מכבי פתח-תקווה (יום ב', 20.00) ולא בגלל שלאורחת עם מאמנה החדש שלושה ניצחונות רצופים "על האפס" בליגה ובגביע. תוצאות המחזור האחרון לא היטיבו עם שאיפותיה של מכבי חיפה להתקרב לעבר המקומות 2-3 והיא קרובה יותר לסמוך על משחקי הגביע מאשר על התקרבות לסגנות ולשיפולי הצמרת הגבוהה. כל אלה שלפניה, הפועל תל-אביב, אשדוד, בני סכנין, בני-יהודה ורמת-השרון ניצחו והתרחקו בשלוש נקודות מהאלופה היוצאת. שחקניו של אלישע לוי יצטרכו להתאמץ מאוד כי נותרו שישה משחקים בלבד עד סיום הליגה הרגילה ועליהם להבטיח בראש וראשונה את ההופעה ב"פליי-אוף" העליון ורק אחר כך לבחון את המרחק מהכרטיס לאירופה. לחיפה אין את הלוקסוס להיתלות באילנות גבוהים כמו ברצלונה שגם היא זקוקה לטלסקופ כדי לראות את ריאל מדריד הבורחת לה. בספרד הסיפור פשוט בהרבה כי ישנן רק שתי קבוצות "גדולות" והשאר תפאורה. כאן ה"ירוקים" הפכו לעוד קבוצה והדרך היחידה להישאר איכשהו בכותרות היא לסיים בין שמונה הראשונות ואז, במאבקי "ראש בראש" לנסות ולהתקדם. המשימה קשה כי החיפנים איבדו את חוד המחץ. המאמן אלישע לוי מאלתר התקפה מוחצת יותר, כי ללא וויאם עמאשה המושבת, הסיפור קשה שבעתיים. מצבי הבקעה נוסח המשחק בגביע מול מכבי באר-שבע זוכים ל"ריבית" שונה במשחקי הליגה. אגב, כפי שהשנה נדירה בכל הקשור לפציעות קשות עם מגובסים רבים, כך ההיסטוריה רשמה העונה מפגשים ראשונים בליגה (רמת-השרון), בגביע (מכבי באר-שבע) ובגביע אירופה (מול קבוצות מבוסניה, בלגיה, רומניה וקפריסין).
ועובדה זו אינה נקודת הציון היחידה בעונה המיוחדת. כי במשחק מול מכבי באר-שבע "נשבר שיא" בעידן מאז רכש הנשיא יעקב שחר את המועדון. 31 כדורגלנים שותפו עד כה בכל המסגרות- באחד יותר מאשר שותפו אצל רוני לוי בעונת 2007/08 שגם היא אינה זכורה לטוב. הסגל המעובה שתוכנן למסגרת האירופית ואורך הליגה בישראל זכה לתגבורת, לעתים כפויה, עם שיתופם של אחדים משחקני קבוצת הנוער, שובל גוזלן, ערן רוזנבאום ודור כוכב. לא מדובר בשיא מועדון. זה שייך לעונת 1991/92 כששותפו לא פחות מ-35 שחקנים אך ראוי לציין ששחקנים אלמונים כנועם שורק, אורי צור, בארי עוז, יצחק מורנו, ירון אמסלם ואחרים, לא היו זוכים להיכלל ברשימת הכדורגלנים שהופיעו במשחק ליגה לולא "שביתה" (אז מזכיר ההסתדרות עופר עיני לא התערב...) שערכו שחקני הסגל הבוגר. הם לא רק השביתו פעילותם, הם גרמו שהנהלת המועדון נאלצה להזעיק את שחקני קבוצת הנוער למשחק מול הפועל פתח-תקווה (1:0) ולגרום לכך שהנוער לא יופיע למשחק...דרבי מול הפועל חיפה בקריית-חיים מה שהוליד הפסד טכני. הזוי. ללא שביתות, בעונת 1951/52 שותפו 34 שחקנים ובצד ההפוך, בעונת 1960/61 שותפו 17 שחקנים בלבד בעידן שבו לא הותרו חילופים. מי שנפצע- או שנותר כסטטיסט או שהשאיר את חבריו בנחיתות מספרית. אם נזכרים בפציעותיו של ניר דוידוביץ, גם אביו בנימין נהג לזנק לרגלי שחקנים והתמונה מדברת בעד עצמה.
ואם הזכרנו שביתה, חיבור נוסטלגי למשה סיני, מאמנה של מכבי פתח-תקווה. הוא היה שחקן בהפועל תל-אביב ששחקניה השביתו את פעילות הקבוצה הבוגרת שלא הופיעה למשחק הליגה בקריית-אליעזר מול מכבי חיפה בעונת 1988/89 והאחרונה זכתה בניצחון טכני שקידם אותה לתואר האליפות השלישי בתולדותיה. הפעם סיני יופיע בוודאות, גם מכבי פתח-תקווה שלא ניצחה בקריית אליעזר מזה חמש שנים. בעונה החמישית בה רוני לוי הדריך את חיפה (07/08) המלאבסים ניצחו כאן 0:1 . המאמן המנוצח עבר לאמן את מכבי פתח-תקווה וכבר במשחקו הראשון ניצח את אלישע לוי 0:2 שזה הפסדו הבודד ל"כחולים" בארבע השנים שהוא מאמן כאן. המאזן של מכבי חיפה עם אלישע לוי : חמישה ניצחונות רצופים, האחרון שבהם (1:4) באצטדיון רמת-גן עם וויאם עמאשה שכבש שלושער. בסך הכל שמונה משחקים, שישה ניצחונות, הפסד ותיקו אפס בעונה הראשונה. בעבר מכבי פתח-תקווה נחשבה ל"כבשה שחורה", בהווה העדר התרחב ויותר קבוצות יוצאות מקריית-אליעזר עם נקודות. בסך הכל נערכו באצטדיון החיפני 53 מפגשים מול פ"ת, חיפה ניצחה ב-25 מהם, הפסידה ב-11 וב-17 לא הושגה הכרעה. הפרש השערים 46:87 לזכות חיפה כאשר בארבע השנים האחרונות האורחים כבשו שער בודד. בסך הכל השתיים התעמתו 110 פעמים בליגה, חיפה ניצחה ב-48, הפסידה ב-29 וסיימה 33 בתיקו. 285 שערים נכבשו במפגשים הללו, חיפה נטלה 170 והשאירה לאורחתה 115. בשורה התחתונה: חיפה תתאמץ שבעתיים כדי לנצח כי אחרי שאיבדה נקודות יקרות לקבוצות התחתית, יהיה עליה לפגוש בחמשת המחזורים הבאים קבוצות שלכל אחת אינטרס ברור. בני-יהודה והפועל תל-אביב צמרת, בית"ר ירושלים ועכו (צמרת), בית"ר ירושלים והפועל חיפה (תחתית). אין רגע דל.
