מאוד נעים להוסיף מדי שנה משחק במסגרת שמינית גמר הגביע. אף פעם לא משעמם לספור ולספר כיצד מכבי חיפה מעבה את שיאה הלאומי ותופיע בפעם ה-49 ברציפות בשלב הרביעי לפני הגמר או במילים פשוטות יותר: מאז 1966 ה"ירוקים" לא נופלים בסיבוב המשחקים הראשון כפי שקרה למספר קבוצות בעבר וגם השנה. הניצחון הדחוק על מכבי באר-שבע מחזק עוד יותר את משמעות ההשקעה והרצינות במשחקי הגביע. ואין להם שום קשר למשחקי הליגה מאחר ומדובר במאמץ חד-פעמי X חמש, עד למעמד הגמר. ואם כבר מגיעים זוכים ? לחיפה אי-אפשר למכור אטריות חמות. מאז 1998 היא מקררת מדי פעם את בקבוקי השמפניה וזוכה לשתות אותם במעמד ה...אליפות. קבוצה משונה, יותר קל לה לזכות בשבע אליפויות מאז הגביע האחרון מבגביע אחד. בדרך כלל, אין בעיה עם ה"העדפה" הזאת, השנה למסלול עד לנשיא שמעון פרס משמעות גדולה יותר. כי הקבוצה מטלטלת בים של אי יציבות כספינת אגוז בין הגלים, משנדמה היה שעלתה על דרך המלך שיחקה חלש מול ה"אדומים" מתל-אביב וחיפה וכעת היא חייבת משנה זהירות כי מצפה לה הפועל כפר-סבא מהליגה הלאומית.
על פניו, את המשחק הזה חיפה חייבת לעבור. לא בקלות ולא בלי מאמץ. תשאלו את מכבי תל-אביב שנכנעה להפועל ירושלים, את בית"ר ירושלים שנפלה בלוד ואת ראשון-לציון שלא שמעה על בית"ר כפר-סבא עד שזו עקצה אותה קשות. גם הפועל כפר-סבא מחפשת הפתעה. בפרט מאמנה, משה הרשקו שעבד שנים רבות במחלקת הנוער במכבי חיפה, גם שיחק בשעתו בנוער ולשיאו הגיע בעונת 2005/06 כשזכה עם קבוצת נערים א' מכבי "יואל" חיפה ב"דאבל" ובניצחון בגמר על מכבי תל-אביב 0:1. ה"ירוקים" מהשרון לא הצליחו עד היום לנצח את חיפה בגביע בחמשת המפגשים ביניהם. בעונת 1984/85 חיפה ניצחה אותם בחצי הגמר 0:1 משער של רוני רוזנטל. בעונת 1994/95 התפתחה סנסציה בקריית-אליעזר (רבע הגמר) שעה שולרי קורלצ'וק וניר סוחר העלו ליתרון 0:2 בחלוף עשר דקות בלבד, חיפה חזרה למשחק עם שני פנדלים מרגלי סרגיי קנדאורוב וחיים רביבו, רבע שעה מהסיום חילץ מאי-נעימות- 2:3. מיכאל זנדברג כבש את שער הניצחון בעונת 2002/03 כשלחיפה הייתה קבוצה פנטסטית ואימן אותה יצחק שום, גדול שחקני כפר-סבא בכל הזמנים (0:1), לפני שנתיים המשחק הקל ביותר כשחיפה הביסה את בני השרון 0:5 ואשתקד, באצטדיון לויטה 0:3 חיפני. מפגש שלישי ברציפות- אולי כדאי לוותר על ההגרלה ולהפגיש את השתיים תוך הבנה מראש.
במצבה כיום, כאשר למצבת הפצועים שלה מצטרפים מדי יום שחקנים נוספים, אחרים מאלה שחזרו ומשחקים עדיין כשהם אינם כשרים לחלוטין, אין למאמן אלישע לוי את הלוקסוס להביט לעבר ספסל המחליפים שלו ולבחור לעצמו את הטובים ביותר. בכפר-סבא ישחקו אלה שיכולים לשחק. רשימת הנעדרים מעוררת חלחלה ומזכירה את הרשימה המפורסמת והמדולדלת שבסופו של דבר עלתה לחיפנים באליפות לפני שנתיים. בקרוב "יתחולל מאבק" איזו קבוצה סבלה יותר. בשורה התחתונה הירוקים נפגעו. שמינית הגמר הוא שלב שחיפה אינה אוהבת, ככל שהדברים תלויים בה, שמפילים אותה פרקדן. זה קרה פעמיים בעבר. ב-1965 כשהפועל עכו מליגה א' הדיחה אותה 0:2 ופעם נוספת במרס 1990 כשהפועל תל-אביב מהליגה השנייה (אין כאן טעות דפוס...) סילקה את חיפה בזכות שערי חוץ. 0:0 בבלומפילד, 2:2 בחיפה. עד היום חיפה הופיעה ב-56 משחקי שמינית גמר מתוכם ניצחה ב-40 וב-16 אחרים הניפה דגל לבן. ניצחונה הגבוה ביותר בשלב הזה היה על אורתודוכסים חיפה 0:9 בשנת 1955 והשאלה: איפה לוקחים קבוצות דומות כעבור כשישים שנים ? אין ולכן כל הרכב שישחק אמור להשקיע ממיטב רצונו כדי לעבור לשלב הבא. מי יודע, אחרי שאיבדה חמישה "דאבלים" והפסידה במעמדי הגמר, אולי תצליח לשחזר את עונת 92/93 או 97/98 ולזכות בפרס השני בחשיבותו דווקא בעונות חלשות בליגה ?
