אם לסמוך על דברי קברניטי מכבי נתניה, משחקי הפליי-אוף הנוכחי מהווים מעין הופעות אחרונות בהחלט של הקבוצה במגרש המיתולוגי ומפתיחת העונה הבאה עלינו לטובה יבוא הקץ ל"קופסא" שפעם הייתה מעין גיהנום פרטי לקבוצות בליגה הבכירה ומי כמכבי חיפה יכולה להעיד על כך. לצד תבוסות קשות שהחמורה שבהן באותו יום שישי איום בנובמבר 1990 בו חיפה של שלמה שרף ניגפה 5:0 שלא הפריע לה לזכות ב"דאבל" ההיסטורי, לכל אחד מ-16 ניצחונותיה התלווה סיפור ובבוא הזמן מישהו יצטרך גם להיזכר בהם כי הם נושאים חלק מאבני היסוד של חיפה בדרך לתארים הרבים בהם זכתה. מי שלא ראה את ה-4:7 הגדול של חיפה ב"קופסא" (1961) הפסיד. לאוהדי חיפה כבר אי אפשר למכור יותר את הקלישאה "לא ראה מימיו" כי הם כבר ראו כבר הכל, אפילו כשמדובר בבני עשרה שהספיקו לשבת באולד-טראפורד ובאנפילד ולא כצופים אלא כאוהדים של היריבה למקומיים. ערב המשחק החשוב מאוד בין השתיים המתמודדות על כרטיס לאירופה, אם ידורגו בסיום העונה במקומות 2-3 (רק לחיפה אופציה להגיח גם מהגביע) בנתניה עדיין מלקקים את פצעי ההחמצה להעפיל לחצי הגמר ובחיפה ממשיכים להתייצב ולהשכיח ככל האפשר את רגעי אמצע העונה הנוכחיים. מעדיפים להתרכז בפתיחה שכמעט והביאה אותה לבית האלופות ובתקופה הנוכחית בה הקבוצה אוגרת נקודות, מדלגת קדימה ותוך כדי תנועה קולטת את בניה הפצועים השבים טיפין-טיפין. נטשו בכאב, חוזרים בדלת הראשית.
בניגוד לחיפנים להם עדיין קיימת חזית הגביע, נתניה תטיל מלוא יהבה על המשחק הזה ממנו אין לה חזרה, למקרה שלא תנצח. החיפנים מודעים לכך ומי ששם לב לנחישות של השחקנים בחודש האחרון, רואה שהשחקנים מבינים היטב שרק פיניש אימתני ישכיח במשהו את פצעי העונה. כפי שמגן מנצ'סטר יונייטד, פטריס אברה אמר לאחר הדחת קבוצתו מהליגה האירופית: "רק זכייה באליפות תשכיח את העונה הקטסטרופלית הזאת". עבור אברה האליפות היא מזור חלקי, עבור חיפה זה הגביע וכרטיס הופעות לליגה האירופית שהפכה פלסתר לצבועים: כולם לועגים לה אבל בספרד חוגגים ששלוש מארבע שתופענה בחצי הגמר ספרדיות... ואין כמו המגרש בנתניה שבו מכבי חיפה ערכה את הופעת הבתולין שלה בליגה הראשונה (3.6.49 עם הפסד 3:2) כדי לספר כמה פעמים חיפה הגיעה לחוצה וזקוקה לנקודות ויצאה ממנו מחוייכת ועליזה. ברגעי האמת, ה"קופסא" הפך לירוק, תרתי משמע. לראשונה ללא בעלת הבית, ב"משחק העונה" בין חיפה לבית"ר ירושלים בו צפו אלפים מ...חוץ לחומות כי הוא נערך ללא קהל עקב עונש שהושת על חיפה שניצחה 1:2 בדרכה לאליפות הראשונה (1984). אחר כך באותו יום שישי (לא, לא ספוג החמישייה) שכמעט והסתיים באסון נוסח הייסל הבלגי, כאשר למעלה מ-12 אלף חיפנים ונתנייתים התכנסו כסרדינים בקופסא (ללא המרכאות) ורק נס מנע הרוגים (כי פצועים היו). חיפה ניצחה 1:3 בדרך לאליפות השנייה. וכך גם באפריל 1989 ושוב ב"משחק העונה" בו חיפה של אמציה לבקוביץ ונתניה של יהושע פייגנבוים נאבקו על האליפות, האורחים מהכרמל ניצחו 0:2 משערים של ציון מרילי וזאהי ארמלי ואצו רצו לתואר השלישי.
אפילו בביקור השני בעונת ה"דאבל" אחרי הקטסטרופה עם החמישייה, חיפה שבה ל"קופסא" כדי לנצח 1:3 משערים של משה אייזנברג, ראובן עטר (כן, כן, האיש שיתייצב על הקווים נגד חיפה בשבת) ואיתי מרדכי. בסיום העונה נתניה הייתה שותפה ל-0:0 בקריית אליעזר שהוליך לחגיגות האליפות הרביעית. חכו, חכו, כל אלה כלום לעומת החגיגה הגדולה, קונצרט של ממש באפריל 2002 (הרבה דברים טובים קורים לירוקים בחודש האביב) כשחיפה של אברהם גרנט הגיעה ל"קופסא" וניצחה 2:6 (!) בראשותו של הקפטן בהווה יניב קטן שכבש שלושער, היחיד שלו בליגה ואם פוסלים לו את השלישייה מול האקה מפינלנד בגביע אירופה (כי פסלו לו...) בעקבות ה"פאשלה" עם הפקס, היחיד בקריירה. זאת הייתה תחנה חשובה בדרך לתואר נוסף. במשחק זה עטר הוכנס כמחליף... רגע שלילי נדיר שהשפיע על אובדן האליפות בעונת השיא באירופה (02/03) כשמכבי נתניה ניצחה בביתה 0:2 ובלמה את חיפה אולם הנחמה הגיעה במחזור הלפני אחרון של עונת 2008/09 כשאלישע לוי הוליך את קבוצתו החדשה לניצחון 0:2 שהעניק גושפנקא רשמית לאליפות האחת עשרה, הראשונה שלו לתואר.
. בשנתיים האחרונות, עונות הקיזוז ז"ל למכבי נתניה הייתה מעורבות ישירה למאבק הדו-ראשי בין חיפה להפועל תל-אביב. לפני שנתיים ניצחה ב"קופסא" 0:1 משער של שלו מנשה, האיש עם הנעל ביד, וגם מחוץ לעירה כמעט וגזלה מחיפה תואר נוסף. זוכרים ? בעונה שעברה בפתיחת הפליי-אוף הקצר בין חמישה משחקים חיפה הוליכה 0:1 משער של ליאור רפאלוב ונכנעה לצמד של אחמד סבע וסרגיי טרטיאק שהעלו את תל-אביב לראש הטבלה, שבוע לפני "משחק העונה" אחרי חיפה נלחמה כלביאה על גוריה ושבה לפסגה (0:2) ממנה לא נסוגה עד לרגע האחרון. הנה כי כן, פיקניק לא יהיה על כר הדשא בנתניה. כי בקרב בעלת הבית תחושה שאסור לתת לחיפה לברוח עוד יותר, אחרי שנדמה היה שהיא כבר לא תחזור לתמונת שיפולי הצמרת. חזרה למקומה הטבעי בסבלנות ובעבודה קשה, עדיין ללא כדורגל שכולם מצפים ממנה אבל על סף סיום העונה כשהצפיפות מהמקום השני עד השמיני מחניקה, לכל ניצחון משמעות גדולה. אל תחפשו טאקטיקה שחמטאית במשחק בו שני המאמנים דוגלים במשחק התקפי. החולייה הקדמית של חיפה תוקפנית מאוד בזמן האחרון (רק הפועל תל-אביב מקדימה אותה בשני שערים) וכולם, למעט הגנת נתניה, מצפים לאותו שער מיוחל מרגלי או מראשו של וויאם עמאשה שתמיד ייזכר כחלוץ הראשון בתולדות מכבי חיפה שכבש ארבעה שערים במשחק הבכורה שלו בליגה. ואיפה ? ב"קופסא". מאז זרמו מים רבים במדינה, רק אצל החלוץ המצוין שסוחב עימו מסכת כאבים במפשעה, אין הדברים כתמול שלשום. את שער הליגה האחרון הבקיע בפנדל בקריית-אליעזר בדצמבר החולף לרשת...מכבי נתניה והמשמעות ברורה: וויאם "מאוהב" בנתניה לרשתה הבזיק ימישה מ-13 שעריו. אלמלא אותם כאבים בלתי חולפים, אין ספק שאחמד סבע , הכובש המצטיין של נתניה היה רואה רק את גבו של עמאשה לו ניבאו בשעתו שהוא-הוא ינפץ את השיא המיתולוגי משנות החמישים, 30 שערי הליגה של נסים אלמליח מבית"ר תל-אביב. אולי בעונה הבאה.
326 שערים, 182 מהם ירוקים, הובקעו במפגשי הליגה הראשונה בין חיפה לנתניה. חיפה גם מוליכה במספר הניצחונות (51 לעומת 35 לנתניה) וב-27 משחקים לא הושגה הכרעה. מתוך 54 משחקים שנערכו ב"קופסא" רק שלושה מפגשים הסתיימו ללא שערים, רמז שגם הפעם יפלו שערים. לחיפה אין בעיה עם העובדה ששוער נתניה, אמיר אדרי ינסה לשמור על רשת נקייה. בנתניה מעדיפים שדלה ימפולסקי "יירגע" לפחות לתשעים דקות. הולך להיות סופר מעניין.
