הייתם מאמינים שכך תסתיים לה העונה המשונה הזאת ? כמו פחית השמן בימי המכבים, כמו מעט החרובים בהם הסתפק ר' שמעון בר-יוחאי בשבתו בגליל, הנה מכבי חיפה מוצאת עצמה, שלא כמתוכנן בעוד "משחק עונה" מול הפועל תל-אביב. ככל הנראה השתיים "תכננו" לשמור על המסורת, בנוסח שונה. בשבת בשעה 17.00 שריקת פתיחה בקריית אליעזר למשחק טרום גמר שכולו מאבק ללא פשרות על הכרטיס לליגה האירופית. תרחיש א': מכבי חיפה מנצחת ומבטיחה כרטיס ללא קשר למשחק הגמר. תוכל לבוא לגמר כדי לנצח ולזכות בגביע ואז הפועל תל אביב בצרות. תרחיש ב': מכבי חיפה מנצחת וגם מכבי נתניה ואז השתיים באירופה ושוב הפועל תל אביב בצרות ותצטרך לנצח בגמר. תרחיש ג': תיקו בין ה"ירוקים" ל"אדומים" ונתניה מנצחת, כאב הראש עובר לחיפה שתסיים חמישית ואז תהיה מוכרחה לנצח בגביע, תרתיי משמע. תרחיש ד': נתניה מסיימת בתיקו ביתי מול בני סכנין או מפסידה ואז המשחק בין חיפה להפועל הופך ליוקרתי בלבד. תרחיש ה': נתניה מנצחת, חיפה מפסידה...אופס, תשכחו מהאופציה הזאת רחמנא ליצלן.
ה"סאמטוכה" נוצרה הרבה בזכות הפסד הפועל מול נתניה וניצחון חיפה על האלופה הטרייה, קריית שמונה שנוצחה בביתה פעמיים בלבד בידי מכבי נתניה ובני-יהודה, הראשונה שהבטיחה הערב מקומה בליגה האירופית עת התברגה במקום השני. לא הגיוני לנתח את משחקה של מכבי חיפה בתקופה הנוכחית. פחות משלושה ימים ממשחק למשחק סוחטים מהשחקנים את שארית הכוחות כך שכל מסירה, כל תיקול, כל ריצה של מטר, קשה שבעתיים. ואם הם מגיעים למחזור האחרון תשושים ו"רעבים" לצאת מהעונה הזאת עם משהו- שאפו גדול על הרצון העצום והמאמץ הבלתי נלאה שמבחוץ נראה אולי קל, בתוך המגרש כמוהו כ"קריעת תחת". ואם "תחת", כמה פעמים סבלתם מקלקול קיבה ורצתם לשירותים ואחרי הפעם הרביעית נאנחתם: "אוי, כבר אין לי כוח". מה יגידו השחקנים שנאלצו להתמודד בחירוק שיניים ולנצח במקום קשה ומול קבוצה שניצחה אותנו פעמיים "על האפס". חיפה ניצחה כי נותרו במחסן שלה מעט ממלאי המזל בו מצטיידות קבוצות גדולות לעת צרה. בקלות קריית שמונה יכלה לנצח בהפרש שניים-שלושה שערים מאותן הזדמנויות פנטסטיות של שמעון אבו-חצירא וברק בדש.
* דקה שנייה: טעות איומה של עלי עותמן שמסיט לאחור כדור בעוצמה אפס, בינו לדוידוביץ נותר רווח בו נמצא אבו-חצירא שבעט מול השוער שהרחיק. ר' ניר בעל הנס. * דקה 25: אבו-חצירא שולח כדור גבוה לעבר ברק בדש, צוצאליץ מאבד את החלוץ, דוידוביץ נזעק הרחק משערו, מניף את שתי ידיו ו...נוגח, הכדור פוגע בפדחתו ולא משנה כיוון, בדש נוגח מול שער חשוף, אולי מעשרה מטרים והכדור חומק ליד הקורה !! * דקה 78: הקרייה לוחצת קלות, טואטחה נרדם לרגע ולא מצליח למנוע מאלעד גבאי לקבל כדור ולמרכז, בדש מקרוב ותחת לחץ שוב בועט החוצה. אלה המצבים מהם חלוצים כובשים, למזלה של חיפה הוחטאו ואפשרו לה להמשיך ולשמור על יתרונה. בזכות משחק שקט ובטוח של השוער ניר דוידוביץ שנאלץ להישאר דרוך לאורך כל המשחק מאחר והגנתו לא הצליחה להסתדר עם בדש ואבו-חצירא. מזל ששלומי אזולאי "שלנו" היה רגוע ובלתי מורגש. אם להשתמש בלשון מקצועית, התנועה לעומק של בדש ואבו-חצירא הוותה מעין אימון לקראת המפגש מול חלוציה המהירים של הפועל תל-אביב, עומר דמארי וטוטו תמוז. צוצאליץ שיחק היטב, למרות שבשני מקרים נכנע לבדש המהיר ממנו. בכל הקשור לעבודת טאטוא ברחבה, יחד עם בוליאט השתלטו כראוי ובעיקר במצבים הנייחים.
לעלי עותמן ציפתה מלאכה קשה בבלימת פריצותיו של המגן השמאלי מאטוביץ, אלה הכריחו אותו להישאר כל הזמן מאחור ולמעט הטעות הקשה בפתיחה, משחקו סביר. גם לחברו, טאלב טואטחה המתין "תיק" בדמות המגן הימני המצטיין אלעד גבאי והשניים התעמתו חזיתית שברוב המקרים רגלו של המקומי על העליונה. בחוליית הקישור מותר להצדיע לסיידו ובוקולי. הראשון חשף עייפות גדולה במשחקו, פיזית ובעיקר מנטאלית עקב הטרגדיה המשפחתית, לעיתים התקשה להניע כדור למרחקים ארוכים והסתפק בפעילות על שטח מצומצם במרכז המגרש. בוקולי בן ה-34 פותח בכל משחק בפול-גז במחצית הראשונה ובהמשך נשאר מאחור כדי לפקח. קשה היה לצמד הזה לשמור את השליטה, עשו זאת בהצלחה כל עוד קריית-שמונה השתיתה את משחקה על כדורים ארוכים. כך בעשרים הדקות הראשונות ובעשר האחרונות. עידן ורד, בהיעדרו של יניב קטן, ודלה ימפולסקי שמצליח למלא דליים של זיעה (כמה ?כמה ?) החליפו ביניהם אגפים, ניהלו את המשחק כראות עיניהם, פעם הצליח להם, במקרים אחרים פחות. העיקר שרצו עד כלות הכוחות ובמשחק כזה כל מכשול רצוי. נשארנו עם הקרואטי צסארץ שסבל מהחום אך הספיק לנגוח ול"בשל" לתורג'מן את שער הניצחון. האחרון עמל קשות והוא סימל את מצבה של החוד החיפני במשחק בצפון הרחוק. בדקה ה-51 הודיע שאינו חש בטוב, במקומו הוכנס וויאם עמאשה הגוע במפשעתו. את מקומו של צ'סארץ העייף נקרא למלא מוחמד גדיר שאמור היה לנוח כדי לא לספוג כרטיס צהוב חמישי ולהיעדר ממשחק הגמר. עד כדי כך שמר על עצמו שנמנע מלבעוט לשערו של איתמר ניצן...
חיפה נתקלה באלופה גאה שלא נאלצה השנה לכלות כוחה בתריסר משחקים בגביע אירופה ובהגעה לשלב הגבוה של הגביע. הסתפקה במשחקי הליגה וזכייה בגביע הטוטו ועל כך מגיעות לה מחמאות מדן ועד אילת. יתרונה האיכותי בלט בדקות מסוימות, בעיקר כשחלוציה הביכו את הגנת חיפה. קשה לומר שחיפה התבטלה בפניה, בימים כתיקונם עם חלוצים בריאים ולא חוששים מ"צהבת", ניתן היה להפתיע פעם אחר פעם את הגנת הברזל של האלופה שהראתה פנים שונות מאשר בשאר ימות הליגה. השוער איתמר ניצן מנע שני שערים, על המגנים כבר דיברנו שהם החלק הטוב בקבוצה, הקישור לא הבריק והחלוצים החמיצו והחטיאו. את הדקה השנייה הכרתם דרך עותמן ואבו-חצירא, בדקה השמינית הצלה של דוידוביץ שזינק לפינה ומנע מנגיחה אחרי כדור קרן מראשו של גרזיצ'יץ לחדור ובדקה ה-11 תורג'מן העלה את הירוק על הלוח. דוידוביץ שחרר כדור ארוך, צסארץ שנמצא כ-30 מ' מהשער התרומם ונגח לאחור, לעברו של תורג'מן שרץ חמישה צעדים ושלח לפינה הנגדית- 0:1. כעבור שתי דקות מבצע נפלא מתוצרת חיפה. טואטחה הגביה מצד לצד, ימפולסקי קלט את הכדור והקפיץ מעל שיר צדק, חסר לו רק לבעוט ולכבוש, הסתפק בבעיטה מול ניצן היוצא שהציל שער ודאי.
את מזלה של חיפה בדקה ה-25 תקראו בפתיחה, מנגד ניתנה לעידן ורד הזדמנות להכפיל בפריצה וניסיון להקשית מעל ניצן שהדף (28). המחצית השנייה כולה בשליטת המארחת, חיפה נותרה לשמור על השער שכרגע מסתבר שווה מיליונים, ברק בדש שוב עזר לה כאשר צוצאליץ ובולייאט הסתבכו במרכז, החלוץ נותר בצד שמאל ומול דוידוביץ בעט החוצה (56) ובאופן שונה לא ניצל את מסירתו של גבאי. מה המיוחד בניצחון הזה מעבר לחשיבותו: בפעם הראשונה חיפה מנצחת כאשר הקפטן שלה יניב קטן אינו משחק...יאללה, שיחזור כמו שהוא אוהב לחזור מול הפועל תל-אביב. סידרו לאוהדים אחל'ה מחירים למשחק הקובע, תגיעו רק לגמר הגביע ? ברור שקריית אליעזר חייב להיות "מפוצץ". הרכב קריית שמונה: איתמר ניצן, אלעד גבאי, איתן טיבי (סאלח חסארמה/77), שיר צדק, דושאן מאטוביץ, בראיין גרזיצ'יץ, שלומי אזולאי (רביד גזל/71), אדריאן רוצ'ט, ויליאם נג'ובו (אחמד עבד/64), שמעון אבו-חצירא, ברק בדש.
