דוד ("לולו) ירון, מנהלה האדמינסטרטיבי של מועדון כדורגל מכבי חיפה שנפטר אמש בעת מהלך משחק הגמר, הובא לפנות ערב למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה. רבים ומוכרים שחקני הקבוצה ומנהליה, עובדי המועדון, שחקני עבר ומאמנים הלכו אחרי ארונו ובראשם נשיא המועדון, יעקב שחר שספד למנוח: "לולו יקירנו, כה קשה לעמוד כאן, לחשוב ולדבר עליך בלשון עבר. רק לפני ימים אחדים ביקרתי אותך בבית החולים ודיברנו על השינויים שעומדים לקרות במכבי חיפה, על מחנה האימונים ועל הגביע. נשמעת חיוני ויצאתי מעודד ואף אמרתי זאת למקורבים. "והנה אתמול, דקות לאחר שהחל המשחק, הגיעה הבשורה המרה. אנחנו שכל כך רצינו לזכות בגביע ולשמח אותך, נפלו פנינו והכל מסביב התגמד. "כשהגעתי לחיפה כמאמץ השנת 1984, היית מאנשי המועדון. מילאת תפקידים שונים וכשעבר המועדון לבעלותנו, היית אחראי לנושאים המנהלתיים אותם בצעת בדייקנות רבה. בכל מקום, בהתאחדות לכדורגל, במשרד הפנים ובקבוצות הליגה, כולם ידעו שמילה שלך או הבטחה שלך, הם טאבו. לא אחת ציינו זאת בפני ואני הייתי מלא גאווה שאתה אחד משלנו. "גיטה, הילדים והנכדים, בין לולו וביני היתה תחרות למי יש יותר נכדים. לולו אמר שבינתיים אני מנצח. לולו, היית איש משפחה למופת, למשפחתך ולמשפחת מכבי חיפה. נהוג לומר "נוח על משכבך בשלום" אבל מי שהכיר אותך לולו, יודע שאצלך אין מושג כזה ל"נוח". "אני בטוח שמלמעלה תמשיך לדאוג לכולם ותעזור לנו במכבי חיפה לקבל החלטות בכיוונים הנכונים להמשך ההישגים וההצלחות של הירוקים שכה אהבת. ואנחנו כולנו כאן נתנחם בזיכרונות היפים שהיו לנו איתך".
הספד המנכ"ל איתמר צ'יזיק
" גיטה, רז, חן ודר היקרים, לולו, לולו במלעיל ולא במלרע, חברי היקר. "הכנסת לנו, לא נתת לנו זמן, מהדקה ה-44 אתמול לא עניין אותנו כלום, העיניים לא ראו יותר, הדמעות לא נתנו. לפני יותר מ-18 שנים נכנסת למשרדי בתפקידי באתו"ס ואמרת "אני לולו ממכבי חיפה" ומאז לא נפרדו דרכנו. "אין אנשים רבים שיש לי איתם כל כך הרבה שעות ימים ושנים כפי שהיו לי איתך, למדנו להכיר אחד את השני ואת משפחתו, למדנו ששני קפריזיונרים כמונו יכולים לחיות באהבה. "חבר היית לי ורק עם חברים הרשנו לנהוג כפי שנהגנו, בא לי לצעוק ולגעור בך כפי שעשיתי בחודשים האחרונים אחרי שנחשפת למחלה הארורה, "לולו, אם לא תכניס את האוכל של רחל'ה לפיך, אני אכניס לך אותו בכוח" ובליבי ידעתי את הכאבים הקשים שאתה עובר. "לולו "מנקה השולחנות" חשבתי עליך, הכל מתוקתק, שולחן נקי, תיקיות לראווה, הכל מסודר מאלף עד תו. אנחנו מועדון על, הרבה בזכותך, ברישומים להתאחדות, הנסיעות לחו"ל, משרד הפנים, כשאתה שם ידעתי שהכל בסדר. "איפה הבעיה ? מחר כשאכנס בבוקר למשרד אתה איננו, גם תמונתך ומבטך שישקיף עלינו מלמעלה אינם תחליף הולם. אולם נשים טייפ שמידי פעם נשמע את קולך ונמשיך הלאה. יהיה קשה. יותר מ-22 שנים אתה מלווה את מכבי חיפה ללא הפסקה בנשימה אחת. "תסלח לי גיטה ויסלחו הילדים אבל הם יודעים כמוני שהמסירות שלך לקבוצה ושהנאמנות שלך לסמל הם בערך הגבוה ביותר שניתן להגדירו ואני יודע עד כמה אתה אוהב את גיטה והילדים. גם בנסיעותיך לסייאטל לבקר את הבן רז ומשפחתו, לא חדלת מידי יום לשאול ולדאוג מה קורה במכבי חיפה. גם בביקורי האחרון אצלך בבית החולים הרי ברור שכל שיחתנו התמקדה בקבוצה ולא בבריאותך. "מעולם לא הסגרנו את גילך. מי היה מאמין לכך שהאנרגיות האלו הן של בן 77. "גיטה היקרה והאהובה, אנחנו פה. היינו ונהייה איתך ועם הילדים לכל דבר ועניין"
