במסגרת משחקי גביע אופ"א, הגורלה מכבי חיפה למפגש כפול נגד ולנסיה הספרדית. כזכור, ולנסיה של אותם שנים הייתה בצמרת הכדורגל האירופאי עם שחקנים מרשימים כמו: פאבלו איימר, רובן בארחה, דויד אז'אלה ועוד. "העטלפים" הוליכו את טבלת הליגה הספרדית וכמעט וזכו בגביע אירופה לאלופות (פעמיים!) מספר שנים קודם. גם הירוקים מהכרמל הגיעו עם מוניטין לא מבוטל, עונה אחת בלבד לאחר המסע הראשון והמופלא בליגת האלופות. החניכים של רוני לוי הגיעו לאצטדיון המפואר בולנסיה ללא פחד ועמדו מול מעצמת הכדורגל מספרד במטרה לנצח את המשחק. אך רצונות לחוד ומציאות לחוד, ההתקפה של העטלפים לא הרפתה מההגנה הירוקה וגלי ההתקפות של הספרדים התנפצו פעם אחר פעם על החומה הנפלאה ושמה, דוידוביץ'. השוער הישראלי סיפק תצוגת שיא נדירה והשאיר את העטלפים מתוסכלים ב-"מאסטייה". בדרל ל-0:0 קטן ומרשים. בראיון שהעניק השוער לפני פרישתו סיפר: "שכולם חגגו בחדר ההלבשה בסיום רק אני לא השתתפתי, הייתי כל כך מותש בסיום שהיה לי אפילו קשה לשמוח, לא התרגשתי מכל הרעש מסביב כי ידעתי שמחכה לנו משחק גומלין מולם." על המשחק עצמו אמר דוידוביץ': "הרגשתי שהמשחק לא נגמר, כל דקה נראה כמו נצח והתקפה רדפה התקפה." בסיום המשחק, העניקו העיתונים לדוידוביץ' את הציון 10 ואף זיכו אותו בתואר "התמנון". התצוגה ההירואית של מכבי חיפה ושל דוידוביץ' ב-"מאסטייה" נחקקה בזיכרון הקולקטיבי הירוק שנים רבות. סיקור המשחק