"אבא עזב בארבע"

הדרבי החיפאי הוא הרבה יותר מעוד משחק. הוא נושא משקעים היסטוריים, הוא אמוציונאלי ובמובנים רבים הוא מספר את סיפורה של העיר חיפה. ד"ר חיים קאופמן, איש מכון וינגייט ומי שחקר את ראשית הכדורגל הישראלי, מספר שבשנות העשרים והשלושים היו מפגשי הדרבי החיפאי רוויים במתיחות גדולה, במעשי אלימות ובשנאה גדולה. קחו למשל את הליגה החיפאית. זו הוקמה בשנת 1925 ונטלו בה תשע קבוצות, ביניהן שתי הקבוצות החיפאיות, עובדי הרכבת, קבוצה גרמנית. הליגה לא הגיעה לסיומה לאחר שמשחקי הדרבי היו אלימים ולא מעט משחקים פוצצו. באוגוסט 1927 הגיעה האיבה העירונית לשיא חדש, כאשר דרבי נוסף פוצץ. וסיפור שהיה כך היה: אחותו של כדורגלן מכבי חיפה נכנסה אל תחומי המגרש והיכתה את שחקן הפועל במטריה. האחות, שבסך הכל ביקשה להחזיר לשחקן הפועל על שפגע קשות באחיה, הביאה למהומה גדולה. קרב אגרופים הופסק רק על-ידי המשטרה ומספר שחקנים ואוהדים מצאו עצמם במעצר. אלא שאז ההתאחדות לכדורגל הקימה את הליגה הישראלית, שתי החיפאיות פגשו זו את זו וברוב המקרים היה ידה של הפועל על העליונה. מכבי החלה לדשדש, נשרה ליגה ועוד ליגה. הפועל, לעומת זאת, היתה בשיאה. רק עם קום המדינה הצליחה מכבי חיפה להעפיל לליגה הראשונה והפועל שמחה על כל מפגש דרבי. לא פלא. מכבי ספגה תבוסות קשות. עד שהגיע ה-24 בספטמבר 1955. באותו היום נחנך אצטדיון קרית-אליעזר במשחק ליגה. ולא היה זה סתם משחק, אלא דרבי בין מכבי והפועל במסגרת המחזור ה-23 של הליגה הלאומית. 6,000 צופים, בראשם ראש העירייה הכל-יכול ובעיקר האדום ? הלא הוא אבא חושי, הגיעו לראות כיצד הפועל חיפה שומרת על המקום הראשון בטבלה. העיתונאי יוסי גלזר מספר שהעיר חיפה היתה אז טריטוריה אדומה, מפא"יניקית וכונתה "חושיסטאן". חושי ויו"ר מועצת הפועלים, יוסף אלמוגי, דאגו להפועל חיפה בכל היבט אפשרי. אנשי מפא"י שלטו בנמל חיפה ובררו מבין אוניות העולים את מי שהצהיר שהוא שחקן כדורגל. אותו עולה חדש נלקח אל אימון הפועל חיפה. למכבי חיפה לא היה שום סיכוי להניח ידיה על שחקן כדורגל שזה עתה בשערי נמל חיפה. בהתאם למסורת מאז קום המדינה, הכל הגיעו לראות ניצחון ודאי ומוחץ של הפועל: עד אז, בין השנים 1949 ועד 1955, בשמונה מפגשי ליגה הצליחה מכבי לנצח רק באחד ולרדת מובסת בכל שבעת המשחקים האחרים. אלא שבאותה עונה עברה מכבי חיפה שינוי מהותי מקצה לקצה. המאמן-שחקן, אלי פוקס, הצליח להחדיר בשחקנים את האמונה שהם יכולים לנצח את הקבוצות "הגדולות" בליגה. חודשים ספורים קודם לכן הוביל פוקס את שחקניו לניצחון הירואי וראשון בתולדותיה על מכבי תל-אביב. בקבוצה שיחקו אז אברהם מנצ'ל, ג'וני הרדי, סאבא ג'ורג'יוס ובן-צבי. בדקה ה-24 אבא חושי שחרר חיוך ראשון. הפועל עלתה ליתרון 0:1. בינתיים, אצל הירוקים צרות-צרורות. סאבא ג'ורג'יוס (קוצ'ו) נפצע ויצא לקבל טיפול מחוץ לקווים ובהעדר אפשרות לחילוף, נאלצה מכבי לשחק בעשרה שחקנים. ריח של תבוסה נוספת עלה באוויר. אלא ששחקני מכבי העלו הילוך והחלו לתקוף את שער הפועל. סמוך להפסקה איזן ג'וני הרדי ל-1:1. במחצית השנייה מכבי החלה לאזור אומץ, השתלטה על מרכז השדה ובדקה ה-65 הדהים אלי פוקס את באי האצטדיון כאשר שיגר פצצה מ-35 מטרים וקבע 1:2. רחש לא נעים עבר ביציע הכבוד וגם אבא חושי לא יכול היה להסתיר את תדהמתו. שייע הלד כבש את השלישי לירוקים וכשטננבוים קבע 1:4, אבא חושי לא יכול היה לשאת את הבושה, קם ונטש את האצטדיון. הכותרת שניתנה ב"חדשות הספורט" ביום שלמחרת: "אבא עזב בארבע".