אלירן עטר שב לסגל הקבוצה

הירוקים מגיעים למשחק לאחר הניצחון המרשים בשבוע שעבר על הפועל באר שבע. חניכיו של מרקו בלבול, ינסו להמשיך באותה המגמה כשהמטרה ברורה, להשיג את הכרטיס לאירופה. מכבי חיפה מדורגת כעת במקום החמישי במרחק נקודה מבית"ר ירושלים שמדורגת לפניה. לפיכך, הקבוצה מהכרמל אמנם אינה תלויה אך ורק בעצמה, אך במועדון מאמינים כי 6 נקודות בשתי המשחקים הקרובים עשויים להספיק ובסופו של דבר להוביל למקום שמוביל לאירופה. מאמן הקבוצה, מרקו בלבול, התייחס למשחק הקרוב נגד מכבי פתח תקווה כשאמר: "יוצאים למשחק חוץ קשה נגד מכבי פתח תקווה, אנו נגיע למשחק במטרה לעשות את העבודה שלנו. אנחנו צריכים להיות מאוד נחושים ומרוכזים במטרה על מנת המשיך להגיע למצבים ולשטוף את המגרש". כאמור, אברהם פאס סיים את העונה בעקבות פריקת הכתף במשחק נגד בית"ר ירושלים ולא יעמוד לרשות המאמן. מי שכן שב לסגל הוא חלוץ הקבוצה, אלירן עטר, שהחלים מהפציעה וינסה לסייע בחוד ההתקפה. המאמן, פרסם את הסגל המלא לקראת המשחק: ולדימיר סטויקוביץ', אוהד לויטה, אוראל דגני, דקל קינן, אייל משומר, אלעד גבאי, שמואל שיימן, מדו קמארה, אביחי ידין, מיצ'ל, יוסי בניון, חן עזרא, רובן ראיוס, עידן ורד, איתי שכטר, אלירן עטר, אלון תורג'מן ו-ויאם עמאשה.

סטטיסטיקה לקראת המשחק, מאת יצחק הברמן

נסו להישאר רציניים ולא לצחוק וכדאי שתשימו לב טוב-טוב לתאריכים המופיעים בשורות הבאות. יש להם משמעות עצומה בניסיון להבין כיצד התייחסו בעבר למכבי חיפה בכדורגל הישראלי. ב-26 בדצמבר 1953 נערך משחק שגרתי בליגה ובו גברה מכבי חיפה בביתה על מכבי פתח תקווה, אז קבוצה עדיפה בהרבה, בתוצאה מפתיעה 2:3. עבור חיפה אלה היו שתי נקודות חשובות (המעבר לשלוש נקודות התבצע רק בעונת 1982/83) ומלבד ההפתעה איש לא ייחס לתוצאה חשיבות. חלפו כחודשיים וחצי עד לסיום העונה (6 במרס 1954) ואז התברר שחיפה נשארה בליגה ומי שאמורה לרדת זאת בית"ר תל-אביב לה היו שתי נקודות פחות. האחרונים להם היה כוח רב בהתאחדות לכדורגל בגלל עסקנים קרובים לצלחת, הקימו קול זעקה וטענו שמהמשחק ב...דצמבר בין חיפה לפתח תקווה נודף ריח רע ולא ייתכן שהלבנים (אז צבעה של חיפה) ניצחו. התחיל מסע לחצים אדיר לפסול את תוצאת המשחק, לקבוע ניצחון טכני לפתח תקווה ולהוריד את חיפה לליגה השנייה. בחיפה לא ידעו אם לצחוק או לבכות. החליטו להמתין להחלטת ההתאחדות וזו קבעה על משחק חוזר מבלי לנמק מדוע ולמה !! המשחק החוזר, ואין כאן טעות, נערך כעבור 9 חודשים (במילים: תשעה חודשים) בפתיחת עונת 1954/55 וכל הליגה התרכזה אך ורק בו. ההתאחדות הרחיקה לכת ואסרה על חיפה לשוב ולארח במגרשה הביתי (גם לזה לא נתנה הסבר מניח את הדעת) וקבעה שהמשחק ייערך במגרש הפועל בכפר סבא. חיפה ניסתה להציל משהו מכבודה וסיכוייה והודיעה שהיא עומדת על כך שאם הכול חוזר לאחור, יש לאפשר לה לשתף שחקנים שהופיעו ב-2:3 שנפסל. למרבה ההפתעה בקשתה התקבלה בחיוב ושחקן מושאל דוגמת אברהם טוריקה ממכבי תל אביב שהספיק לעזוב את חיפה וחתם בקבוצה אחרת, חזר לשחק 90 דקות בחיפה. איפה תמצאו בדיחות כאלה היום ? בשורה התחתונה נדחסו 2500 צופים כאשר בתוך המגרש מסתובבים "משקיפים" מטעם ההתאחדות כדי לבדוק האם המשחק כשיר למהדרין. בחלוף דקה מפתיחת המשחק חיפה כבשה (ישעיהו הלד) אך בדקה ה-17 התעוררו אוהדי בית"ר כשמכבי פתח תקווה השוותה. ג'וני הרדי כבש פעמיים, הלד הכפיל את מאזנו וחיפה נשארה בליגה. 60 שנים אחרי הפארסה, לא רק שלמכבי חיפה "מותר" לנצח את מכבי פתח תקווה- היא חייבת לשלוף שלוש נקודות מהמושבה אם חפצת אירופה היא. היריב לא קל למרות שאפסו סיכוייו להגיע למקום הרביעי המוליך לאירופה. לא להאמין, דווקא רשתות הפועל רעננה ומכבי פתח תקווה לא טעמו העונה את נחת רגלם של חלוצי מכבי חיפה. לגבי רעננה העניין כבר אבוד, כי חיפה הצליחה ברגע האחרון לתפוס את מקומה בפלייאוף העליון, כך שנחמת קבוצתו של חיים סילבס מסתכמת בעובדה שלא ספגו מחיפה ואפילו גברו עליה פעמיים, בסמי עופר ובאצטדיון בנתניה. עם מכבי פתח תקווה, ממפתיעות העונה, עדיין קיימת תקווה לכבוש לרשתה אחרי 270 דקות בצורת. בפעם האחרונה שחיפה לא הצליחה לנצח את המלאבסים בשלושה משחקים בעונה אחת, בעונת 2007/08 בהדרכת המאמן רוני לוי שמונה השבוע מחדש למאמנה של חיפה והוא השביעי שעושה "סיבוב שני" במועדון הירוק. חיפה הפסידה אז בביתה 1:0 ופעמיים סיימה בתיקו (0:0 ו-1:1). לעומת זאת לחיפה יש רקורד של שלושה ניצחונות משלושה משחקים בעונה אחת וגם כאן רוני לוי אימן בעיר הכרמל- 2:3 ו-1:2 בקריית אליעזר, 1:3 ב"אורווה" באם המושבות. זה יהיה המפגש השני בין שתי הקבוצות במשחקי החלק העליון בליגת העל. אמנם, השתיים נאבקו על כתר האליפות בעונת 2004/05 ובשלב מסוים הפתח תקוואים פרשו נוכח היכולת האדירה של יריביהם שסיימו את העונה בפער 11 נקודות מסגניתם שגם אז הוכתרה כמפתיעת העונה. הפלייאוף היחיד בו כן שיחקו, היה בתחתון בעונת 1987/88 וכבר הזכרנו שהיו לחיפה שותפות ותיקות כמו מכבי תל אביב, בית"ר ירושלים ומכבי פתח תקווה שהפסידה לחיפנים 2:1. היכולת הטובה של חיפה בדקות רבות במשחקים האחרונים, בפרט מול הפועל באר שבע לפני שבוע, לא באה לכלל ביטוי על לוח התוצאות. מכבי פתח תקווה עם מאזן גרוע יותר ועדיין לא ניצחה בשמונת משחקי הפלייאוף העליון וכבשה בסך הכול שלושה שערים לעומת תשעה לחיפה חן עזרא (8) וויאם עמאשה (7), מלכי השערים של חיפה העונה, ינסו (אם ישחקו) להבקיע ראשונה את שער המלאבסים העונה ולשפר במעט את מאזן השערים האפרורי בין המועדונים שאינם מרבים לכבוש זה מול זה. המאזן הכללי בליגת העל והליגה השנייה מראה שמתוך 116 מפגשים מאז קום המדינה חיפה ניצחה ב-51 משחקים, הפסידה ב-31 ועוד 34 משחקים הסתיימו ללא הכרעה. מהפרש השערים שבו חיפה כבשה 178 שערים (שער וחצי למשחק, שישה מהם שערים עצמיים ששחקני פ"ת כבשו לרשתם הם) וספגה 118 (שער למשחק) ניתן ללמוד שהקבוצות יסתפקו בעוד 0:1 קטן ? מגמות המשחק הפוכות. חיפה רוצה לנצח ולכבוש אחרת החלום האירופי יהפוך למפח נפש לקבוצה שהשיגה את התוצאות הטובות ביותר ביבשת.. לפתח תקווה שאיפה לניצחון בכורה בחלק העליון. חיים קלים לא תעשה. ואל דאגה, לא יהיה משחק חוזר...