"ילדי מנצ'ל"

המלחמה הסתיימה. ערב פתיחת הליגה, המאמן אברהם מנצ'ל אמד את הנזקים: השוער בומה ויינברג נפצע קשה בקרבות בסיני, כאשר הטנק בו היה ספג פגיעה ישירה. "דרך הצריח הבוער", סיפר ויינברג, "נתתי את הזינוק הטוב ביותר של חיי. רק הודות להיותי שוער - ניצלתי". הוא אושפז לתקופה ארוכה בבית החולים, עם פגיעות ברגלו, בידו ובבטנו ועבר סדרת ניתוחים.

מוני אדלר נפצע אף הוא. מנהיג הקבוצה, ישעיהו שווגר, הוכרז כנעדר ובמשך כחודש לא ידעו היכן הוא על אף ששהה עם יחידתו ברמת הגולן. שחקני הקבוצה, שהיו בשירות סדיר, קורקעו ביחידותיהם ובקושי רב הצליחו להגיע למשחקים, שלא לדבר על האימונים.   

בעוד שמרבית הקבוצות בליגה הלאומית הפעילו קשרים ופרוטקציות בכדי לשחרר את שחקני המפתח שלהן, הרי שבחיפה לא הצליחו במשימה זאת. כל הקריאות הנואשות כלפי שלטונות הצבא לאפשר לשחקנים להגיע לאימונים ולמשחקים – עלו בתוהו. כך נאלץ מנצ'ל להתבסס על הרכבי טלאים, על שחקנים שמגיעים לאצטדיון במדי צה"ל דקות ספורות לפני שריקת הפתיחה ועל אימונים שכלל ארבעה או חמישה שחקנים בלבד.

התוצאות, או ליתר דיוק האין-תוצאות, מיהרו להגיע. בתום חצי עונה – חיפה תקועה עמוק במקום האחרון, מרחק שש נקודות ממקום מבטחים. בליגה בה זוכים לשתי נקודות על ניצחון ליגה – המשימה נראתה אבודה.

מנצ'ל והרדי מבינים שכך זה לא יכול להמשיך, שלא ניתן לאלתר הרכב בכל מחזור, כשאין להם מושג מי ישוחרר מהבסיס ומי יקורקע, מי יגיע בטרמפים ומי לא.

ובכך, בן לילה ממש, התבצעה מהפכה של ממש: עודד בלוש, יורם בר-תור, יעקב דרך, השוער מנו שוורץ – כולם בני 16 בלבד: אריה עפרוני, יוסי קרמר וברוך ממן – עדיין תלמידי תיכון – הוקפצו אל ההרכב הראשון. עם שבעה ילדים, חדורי מוטיבציה, יצאה חיפה למאבק הישרדות.

עם חבורת ילדים, החלה חיפה במסע התאוששות. בלוש הבקיע שער ניצחון במשחק הבכורה, הניצחון על מכבי נתניה מהצמרת הוכתר על ידי התקשורת כ"ניצחון הירואי" ושחקניה הצעירים של חיפה זכו לכינוי: "ילדי מנצ'ל".

במחזור ה-21, הפסד בית קריטי מול מכבי יפו. התמונה שהופיעה בכל אמצעי התקשורת, בה נראה השוער הצעיר שוורץ ממרר בבכי קורע-לב, כאשר הרדי מחבק אותו, ריגשה רבים. הרדי אמר לו: "אל תבכה ילד. הפסדים זה חלק מהספורט, תתחזק, תתחשל, אני מצטער שלא אפשרנו לך לצמוח כמו שצריך וזרקנו אותך למים הקרים". אחר כך פרש הרדי הצידה והזיל אף הוא דמעה.

"ילדי מנצ'ל" עשו דברים מופלאים באותה עונה. הקהל, גם אם קיטר ושרק בוז, הבין לבסוף: הילדים הללו לא שיחקו עבור כסף או תהילה. הם שיחקו רק עבור הסמל שהתנוסס על חזם".

בפוטו פיניש מופלא ובסדרת ניצחונות הרואית, כולל את הדרבי, "ילדי מנצ'ל" כמעט וסגרו את הפער הגדול אך לבסוף תש כוחם והם ירדו ליגה. אמנם זאת הייתה ירידה כואבת, אך עם הרבה גאוות מועדון.

ג'וני הרדי. 

שווגר. הבלם המצטיין הוכרז כנעדר.