אלה שחקני מכבי חיפה בקבוצות הבוגרים והנוער שנפלו ב"מלחמת העצמאות" לפני 69 שנים. דווקא לאחר שסוף-סוף זכו לרגעי עדנה והצליחו להעפיל לראשונה לליגה הראשונה בישראל (שנים רבות שיחקו בליגה ב' וכשהצליחו לעלות מנעו מהם את כרטיס העלייה בטענות מגוחכות והקפיאו את העליות...), נאלצו שחקני חיפה להתגייס כמו שאר העם ולמצוא עצמם בחזיתות השונות בהם צה"ל לחם. רק משהסתיימה המלחמה נערכו בחיפה לחפש את שחקניהם והתוצאות הטראגיות הפכו לאבל.
- אהרן רוזנפלד הי"ד
- שלמה פוליקמן הי"ד
- הרי אדלמן הי"ד
- חיים גולדמן הי"ד
- ישראל וולהנדלר הי"ד
- מרדכי עדס הי"ד
- טננבאום הי"ד
האחרון ברשימה הנ"ל, טננבאום, היה שחקן בקבוצת הנוער ושימש כטייס, למרות גילו הצעיר, במטוס מסוג "פרימוס" שהופל והוא נספה. על שמו של שלמה פוליקמן נקראה קבוצת הנוער של שנות החמישים והשישים מכבי "שלמה" פוליקמן מתוכה יצאו טובי שחקני מכבי שהביאו לה את התהילה שלא הביאה תארים (מלבד גביע מדינה אחד) אך הפכה לקבוצה הטכנית במדינה.
אהרן רוזנפלד ז"ל (בתמונה)אמור היה להפוך לאחד השחקנים הטובים של הקבוצה. בשלהי 1945 הגיע למכבי חיפה אחרי ששב ארצה מאירופה שם התגייס לחטיבה היהודית הלוחמת במלחמת העולם השנייה ושרת במספר מדינות כנגד הצורר הגרמני. לשיאו כשחקן הגיע בחלוף מספר חודשים כשהפך ל"מלך השערים" של מכבי ששיחקה בליגה השנייה. בסך הכול כבש 18 שערים במשחקי הליגה, ביניהם שלושער מול הכח חיפה (1:9). רוזנפלד, שעלה עם הוריו מאוקראינה בגיל שלוש שהתיישבו בעיר הכרמל, הספיק בחייו הקצרים (24) לשחק גם בשלושה משחקים בליגה הלאומית בהם הבקיע פעמיים במשחק הבכורה מול מכבי ראשון לציון בניצחון 2:4 אבל המלחמה קטעה את חלומו.
כחצי שנה לפני שנרצח החל לעבוד בבתי הזיקוק, המפעל שהעסיק את מספר העובדים הגדול ביותר בחיפה והצפון. הוא נמנה על כ-400 פועלים יהודיים שנבלעו בין 2200 העובדים בכלל, ערבים מהכפרים הסמוכים. צחוק הגורל, על העובדים במפעל הופקדו לשמור יחידה של ה...לגיון הערבי תחת פיקוד בריטי ועוד מספר עשרות שומרים ערבים. זאת ועוד. בין העובדים היהודים היו כאלה שהשתייכו לארגון ה"הגנה" ועליהם נאסר לשאת נשק שהיה ברשותם למטרות הגנה.
חודש לאחר שבאו"ם קיבלו החלטה לחלק את ארץ ישראל, 30 בדצמבר 1947, החיים בבתי הזיקוק התנהלו בשלווה יחסית. בפתחו ישבו מדי יום מאות פועלים ערבים שהמתינו וקיוו שאולי תימצא להם עבודה. לפתע הגיחה מכונית ומתוכה נזרקו לעברם שתי פצצות מאולתרות שהורכבו מקופסאות שימורים ובתוכן חומר נפץ. כתוצאה מהפיצוץ האדיר נהרגו שישה ערבים ועשרות נפצעו. ארגון מחתרתי יהודי קיבל עליו את האחריות לפיצוץ, את המחיר שילמו הפועלים היהודים שבאותה עת שהו במקום.
בתוך זמן קצר הפך בית הזיקוק לזירת לחימה, תרתי משמע. מאות פורעים ערבים התנפלו על היהודים כשבידיהם סכינים, פטישים, גרזנים ו"כלי לחימה" אחרים. המותקפים נסוגו לעבר משרדי המפעל והסתתרו בתוכם. ברשותם היו רק כלי עבודה זמינים ומקלות ובאמצעותם ניסו להדוף את התוקפים. אלה לא ויתרו, גייסו לעזרתם טרקטורים של המפעל ופרצו את הדלתות שהגנו על היהודים.
המחיר היה כבד: 39 פועלים יהודים, בכללם אהרן רוזנפלד, נרצחו ועוד כחמישים נפצעו. בהמשך נערכה פעולת תגמול כאשר לוחמי הפלמ"ח וחיל השדה פשטו על הכפרים הערבים הסמוכים בהם התגוררו הרוצחים ונקמו את נקמת ההרוגים בבתי הזיקוק.
לזכרם של שחקני מכבי חיפה שנפלו במלחמת העצמאות
