שלושה שחקנים בלבד, זה מספר השחקנים שחסרים למכבי חיפה כדי להשלים את מספר שחקני הנבחרת שלה למספר שנות המדינה. 66 כדורגלנים ייצגו את מכבי חיפה במשחקי הנבחרת הלאומית בכל המסגרות: מונדיאל אחד, הופעה אולימפית אחת, אליפויות אסיה, קדם מונדיאלים, קדם אליפות אירופה ו"סתם" משחקי ידידות. והדגש הוא על נציגי מכבי חיפה כי ישנם שחקנים שהגיעו אליה לפני ואחרי. כאן הרגעים שייצגו את מכבי בזמן אמת.
" למכבי חיפה אין אף נציג בסגל הנבחרת"- נוהגים לציין ערב משחק כזה או אחר של הנבחרת. שוכחים שלמכבי חיפה יש לא פחות מארבעה שחקנים בסגל: תומר חמד, בירם כיאל, טאלב טוואטחה וליאור רפאלוב. מה רוצים, שיישארו בארץ הקודש ולא יתפתחו ? והם הרי בשר מבשרה הירוק של המועדון בירוק, עברו את כל שלבי מחלקת הנוער מטרום א' ועד הקבוצה הבוגרת. אם הגיעו לנבחרת הלאומית, זה בראש וראשונה כי שיחקו בשורות הקבוצה וממנה הוזמנו לנבחרת. שלא לדבר על ניידות שחקנים מקבוצה לקבוצה בליגה שלנו, כך שהכול עשוי להשתנות במהלך העונות.
בוגר מחלקת הנוער של מכבי חיפה. ליאור רפאלוב.
(צילום: באדיבות מערכת ONE, עמרי שטיין)
אבל יום חג למדינה ולמכבי חיפה שידעה ימים פחות יפים בהזמנות לנבחרת. הראשון ששבר את תקרת הזכוכית הוא אשר עלמני, עד לפני שנתיים מאמן במחלקת הנוער גם כאשר הגיע לגבורות. ב-1957 כבר לא יכלו להתעלם מיכולתה של הקבוצה הטכנית ביותר בישראל והזמינו אותו למשחק ידידות מול צרפת ב'. אט-אט החלו שחקני מכבי ל"התגנב" לשורות ההרכבים הפותחים והפכו לברגים חשובים. אהרן אמר הבלתי נשכח והלהטוטן הנפלא אברהם מנצ'ל שזכה להוקרה בטקס לפני משחק הליגה הביתי מול הפועל באר שבע, היו שותפים ובהרכב לאחד הניצחונות הגדולים של נבחרת ישראלית. במשחקים הקדם אולימפים ב-1960 יצאו להתארח אצל יוגוסלביה המפחידה ויחד עם חבריהם הדהימו בניצחון 1:2 על נבחרת שזכתה מאוחר יותר בתואר האולימפי ברומא.
או השתתפותם של שני בוגרי מחלקת הנוער, הבלם ישעיהו שווגר ז"ל ודניאל שמולביץ-רום שחוו את החוויה בה"א הידיעה כשנבחרת ישראל הופיעה בפעם הראשונה וביחידה במונדיאל 1970 במכסיקו. שווגר בכלל הוסט לעמדת המגן הימני ושיחק בהרכב הפותח מול אורוגוואי (2:0), שבדיה (1:1) ולשיאו הגיע נגד איטליה (0:0) כששיתק לחלוטין את אחד מגדולי החלוצים בעולם, לואיג'י ריבה. שמולביץ, שפרש מהנבחרת הוזמן שוב אחרי שהמאמן הלאומי עמנואל שפר ביקש שיחזור בו ושיתף אותו פעמיים, במשחק הפתיחה שיחק בהרכב הפותח.
לא פחות מ-29 שחקנים ייצאה מכבי חיפה לנבחרות ישראל ואל יקל עליכם הדבר. היו תקופות שהקבוצה הייתה חזקה ושחקניה לא הוזמנו לנבחרת כפי שמקובל לחשוב. רק כאשר זכתה באליפויות, שחקניה זכו לעדנה והזמנתם נראתה טבעית. משה סלקטר, זאהי ארמלי, ברוך ממן, רוני רוזנטל, ציון מרילי, איתן אהרוני ורפי אוסמו ה"גדול" (מנהל הקבוצה כיום) זכו לזימונים מפתים. בראש הרשימה השוער אבי רן ז"ל. מעולם לא היה קל לשוערי מכבי חיפה להתקבל לשער הנבחרת. חיפה תמיד שוועה לפרוץ את ההנחה ש"אין שוערים בחיפה", אבי רן המנוח וניר דוידוביץ יבדל"א נכנסו בדלת הראשית. אלמלא האסון בכינרת בה קיפד את חייו, ללא ספק שאבי רן היה מגיע רחוק יותר מתשע הופעותיו. וגם הוא היה מגיע מאירופה וגם אז היה נגרע ממצבת שחקני חיפה בסגל, כי לגיונר "לא נחשב" מן המניין.
מספר כדורגלנים צעירים קיבלו את פלטפורמת מכבי כדי לקפוץ ממנה לשורות הנבחרת והם דווקא לא מ"מכונת הייצור" של מחלקת הנוער. הקשר טל בנין הושאל מהפועל חיפה לשלוש שנים וגם היום, 27 שנים אחרי, עדיין יסכים לשתף את כולם בחוויית הבכורה מול נבחרת ברית המועצות שהסתיימה בתוצאה 2:3 כאשר הצעיר שיגר כדור ניצחון לרשתו של ויקטור צ'אנוב. בהמשך שניהם ישתפו פעולה במכבי חיפה בעונת ה"דאבל". גם אלון חרזי הגיע מקבוצה אלמונית, הכח רמת גן (לא כל כך, בכל זאת זכתה פעמיים באליפויות אבל בתחילת שנות התשעים כוחה פג). חרזי ששיחק 19 עונות במכבי חיפה יחד עם אריק בנאדו, קבעו שיאי הופעה בנבחרות עד שהגיע יוסי בניון למכבי ב-1998 ותפס "שלוש ציפורים במכה אחת" כאשר הופיע במקביל בנבחרת הנוער, הנבחרת האולימפית והנבחרת הבוגרת והגדיל לעשות כשהיה לשחקן הירוק הראשון והיחיד שכבש שלושה שערים מול סן-מרינו (0:8).
בראש מצעד הכובשים בירוק-כחול- לבן ניצב אברהם מנצ'ל (7) לפני ואליד בדיר (6 כששיחק בחיפה), זאהי ארמלי ויוסי בניון ( 5 כ"א), אייל ברקוביץ, אלון מזרחי ,חיים רביבו ויניב קטן (4 כ"א), דניאל בריילובסקי, אלון חזן, אדורם קייסי, מיכאל זנדברג ועידן טל (3 כ"א), טל בנין, רוברטו קולאוטי ורונן חרזי (2 כ"א), משה סלקטר, ציון מרילי, ניר קלינגר וחן עזרא.
שי הולצמן, אייל ברקוביץ' ואלון מזרחי במדי הנבחרת.
משה גלאם (1 כ"א).
חסר לכם כובש אחד ? ודאי. בזכותו ישראל זכתה בניצחון פנטסטי שמנע מנבחרת צרפת להגיע למונדיאל 1994. המאמן הלאומי שלמה שרף החליט לקראת המשחק בפריס (1993) להתבסס על שלד השחקנים ממכבי חיפה. במשחק הראשון מול צרפת בישראל הנבחרת הובסה 4:0 כשבהרכבה שיחקו רק אלון חרזי, אלון חזן וראובן עטר. שמונה חודשים מאוחר יותר, אחרי שהדהימה את אירופה עם ניצחון 0:1 על אדמת איטליה מול פארמה הענקית שזכתה לאחר מכן בגביע אירופה למחזיקות גביע, קיבלו שישה שחקנים את חולצת הנבחרת: אלון חרזי, משה גלאם, רוני לוי, אלון חזן וראובן עטר כאשר אייל ברקוביץ הצטרף במחצית השנייה ואף כבש שער. בשער ניצב בוני גינזבורג שעשה שתי קדנציות בחיפה, גם רוני רוזנטל ה"חיפני" שנמכר לברוז' ולליברפול היה בהרכב. את ה- 2:3 ההרואי לא יזכרו בזכות קולו הנשנק של מאיר איינשטיין המנוח, כל הזכויות שייכות למאסטרו החיפני, ראובן עטר שבשער בדקת הסיום הימם את צרפת הגדולה ואת אירופה.
הימם את כל אירופה. ראובן עטר.
(צילום: מימל)
"ששת המוסקטרים" בצרפת לא היוו את מכסימום השגרירים שחיפה שלחה לנבחרת. לא פחות משמונה שחקנים ירוקים נטלו חלק פעיל במשחקים הידידותיים נגד רומניה (1:0), הונגריה (0:2) וארמניה (0:2).
ואלה לובשי הכחול-לבן: אשר עלמני, אהרן אמר, אברהם מנצ'ל, דני שמולביץ, מרדכי לובצקי, מוטי ברגר, ירון פרסלני, משה סלקטר, ברוך ממן, רוני רוזנטל, אבי רן, איתן אהרוני, רפי אוסמו ה"גדול", ניר קלינגר, ליאור רוזנטל, ראובן עטר, מרקו בלבול, עופר מזרחי, אייל ברקוביץ, ליאור רפאלוב, אריק בנאדו, ניר דוידוביץ, יניב קטן, דקל קינן, בירם כיאל, שי מימון, טאלב טוואטחה, תומר חמד, איציק כהן, נטע לביא, זאהי ארמלי, ציון מרילי, דניאל בריילובסקי, בוני גינזבורג, טל בנין, אלון חרזי, אלון חזן, רפי כהן (השוער), משה גלאם, אלון מזרחי, חיים רביבו, אבישי ז'אנו, יוסי בניון, אדורם קייסי, רונן חרזי, ואליד בדיר, דודו אוואט, מיכאל זנדברג, עידן טל, רביד גזל, אורי אוזן, קלמי סבן, שלומי ארבייטמן, רוברטו קולאוטי (אחרי שקיבל אזרחות ישראלית), רוני לוי, אייל משומר, אופיר קופל, עלי עותמן, אייל גולסה, תמיר כהן, חן עזרא, אביחי ידין, אוראל דגני, אלירן עטר ורועי קהת.
