לקראת נתניה: משחקי העבר
תמיד 0:0 מעלה חיוך וצהלה, במשחקים בין מכבי חיפה למכבי נתניה, כאשר אלה נערכים בעיר הכרמל. לפחות אם אתם האוהדים בני 27 שנים פלוס, לפחות. עדיף אפילו על 0:5 מוחץ...
הכיצד ? אין כאן טעות. בעונת 1990/91 במחזור הליגה האחרון, מכבי נתניה הגיעה לחיפה, נתנה למארחת להזיע כהוגן אבל גם כשלא הובקעו שערים חגיגות ה"ירוקים" הרקיעו שחקים. רבותי, "דאבל" ראשון נולד לחיפאים ששברו את תקרת הזכוכית.
לעומת הבצורת המבורכת הזאת, נרשמו עוד שלושה 0:0 בחיפה שמשמעותם נבלעת בדפי ההיסטוריה ולא הייתה להם חשיבות כלשהי. ארבעה משחקים ללא שערים מתוך 60 משחקי בית של חיפה מול מכבי נתניה, אות וסימן שגם הפעם לוח התוצאות לא יישאר מיותם.
כי לא רק שחיפה ניצחה את יריבתה ב-37 משחקי בית, גם האורחת לא טמנה רגלה בצלחת ויצאה מחיפה עם תריסר ניצחונות שהדרמטי שבהם הושג בעונת 1964/65. גיבור המשחק היה מרדכי שפיגלר, מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים, שכבש שער אחד ו"בישל" שניים נוספים בדרך ל-3:4 נתנייתי. חיפה הספיקה להשוות (1:1) וכל מה שיכלה היה לצמק בסיום מצמד של דני שמולביץ (רום). בסיום אותה עונה המפסידים צנחו לליגה א'. אחרי שנת טיול שבו לכור מחצבתם והיריבה הראשונה שניצחו בחיפה...מכבי נתניה (1:2).
הפעם התמונה שונה. לראשונה, מאבק תחתית בין שתי קבוצות שפתחו את העונה ברגל שמאל. לשתיהן ניצחון בודד, כמה מקרי, מול מ.ס. אשדוד. בפעם האחרונה שחיפה זוכרת פתיחה כזאת, לפני שלוש שנים (15/16) . היו חמש עונות נוספות עם מאזן דומה ( 73/74,12/13,, 71/72, 68/69, 54/55) אבל הייתה גם עונה גרועה יותר (51/52) שבה נרשמו לחיפה ניצחון אחד וחמישה הפסדים. לא מנחם איש.
ממוצע השערים במשחקים בין חיפה לנתניה עומד על 2.8 שערים למשחק, ממוצע נפלא המבטיח רבות. תרמו לכך מספר משחקים בחיפה שמעטים זוכרים והאחרים, המחפשים שחזור, עדיין מצפים. בעונת 1954/55 אחרי 4:4 משוגע ב"קופסא" בעיר היהלומים, נתניה נפלה על יום נהדר של המארחת שניצחה 2:6 מצמד של הזר הראשון בתולדות מכבי חיפה, הקפריסאי-יווני סאבא ג'ורג'יוס, ג'וני הרדי, משה טננבאום, זכריה בן-צבי וישעיהו הלד.
ההצגה החיפאית הבאה המתינה ארבע שנים, הפעם בקריית אליעזר החדש. אהרן אמר, הוסב לעמדת החלוץ המרכזי וכבר במחצית הראשונה הרשית שלוש פעמים בזה אחר זה. יצחק שפירא וג'וני הרדי, שהלכו לעולמם בשנה האחרונה, השלימו את החמישייה המוחצת.
עד לפתיחת עונת 1984/85. חיפה, נישאת על אדי השמפניה מעונת האליפות הראשונה, עברה לשחק בקריית חיים כדי לאפשר לשפץ את משטח הדשא בקריית אליעזר, ולא הפריע לשחקניה להלום ארבע פעמים ולהכניע את יעקב בלדב על ידי ה"טריו" המפחיד בחוד, זאהי ארמלי (צמד), משה סלקטר ורוני רוזנטל.
ואם הצגות ושערים, שלישיות ומבול על רשת נתניה, בואו ונפליג לעונת 1999/00 שבה הייתה למועדון הירוק התקפה רצחנית שהוליכה אותה רק לסגנות. את ה"צהובים" עובדה זו לא ניחמה. בדומה לשלושער שכבש אהרן אמר 40 שנים קודם לכן מול נתניה, הפעם היה יוסי בניון עם כמות זהה בתוך 25 הדקות הראשונות, אדורם קייסי, ראובן עטר סגרו חמישייה לפני ההפסקה והמולדבי סרגיי קלשצ'נקו עם צמד במחצית השנייה קבעו 0:7 היסטורי ביחסי שתי הקבוצות. בפעם השנייה ה"ירוקים" כבשו שביעייה מול נתניה, בפעם הראשונה (4:7) במשחק חוץ.
והיה עוד 0:4 עם רוני לוי בעונת 2003/04, עונתו הראשונה בקבוצה בוגרת (קיבל את המושכות אחרי שאימן את קבוצת הנוער). ואליד בדיר, ג'ובני רוסו, שי בירוק ושער עצמי של אורי אוזן (שני האחרונים התגוררו בנתניה, כמו מאמן חיפה) כבשו.
רוני לוי ומאמנה הנוכחי של מכבי נתניה, סלובודאן דראפיץ' היו בהרכב נתניה באותו 0:0 בלתי נשכח ושניהם "עברו" לייצג את מכבי הירוקה. בשעה שלוי הוביל לשתי אליפויות עם עוזרו, מרקו בלבול, דראפיץ' הצטרף באליפות השלישית הרצופה ומאזנו מסתכם בתשעה משחקים מתוכם קבוצתו לשעבר ניצחה בחמישה, הפסידה בשלושה ורק תוצאת תיקו אחד (0:0), אחד מהארבעה.
לא פחות מ-16 שחקנים ששיחקו בשתי הקבוצות כבשו משני עברי המתרס. דקל קינן (2), יהושע גל, שי הולצמן (לזכות שתי הקבוצות), משה גלאם (גם לזכות חיפה וגם נגדה), אבישי ז'אנו (כמו השניים הקודמים), דלה ימפולסקי ועומרי בן-הרוש שימחו את חיפה. מנגד נתניה שמחה בזכות איתי שכטר (3), ערן לוי (3), רוני לוי (2), איציק זוהר (2), לירון וילנר (2), אלן מסודי (2), אורי אוזן (הבקיע גם שער עצמי לזכות חיפה), פיראס מוגרבי וחן עזרא.
ההיסטוריון של הקבוצה, יצחק הברמן, מביא את סיפורם של המפגשים בין מכבי למכבי נתניה. מתי האוהדים שמחו ב-0:0? והאם צפוי לנו משחק רווי שערים בשני? כל הפרטים בכתבה.
21/10/2018 05:00
תמיד 0:0 מעלה חיוך וצהלה, במשחקים בין מכבי חיפה למכבי נתניה, כאשר אלה נערכים בעיר הכרמל. לפחות אם אתם האוהדים בני 27 שנים פלוס, לפחות. עדיף אפילו על 0:5 מוחץ...
הכיצד ? אין כאן טעות. בעונת 1990/91 במחזור הליגה האחרון, מכבי נתניה הגיעה לחיפה, נתנה למארחת להזיע כהוגן אבל גם כשלא הובקעו שערים חגיגות ה"ירוקים" הרקיעו שחקים. רבותי, "דאבל" ראשון נולד לחיפאים ששברו את תקרת הזכוכית.
לעומת הבצורת המבורכת הזאת, נרשמו עוד שלושה 0:0 בחיפה שמשמעותם נבלעת בדפי ההיסטוריה ולא הייתה להם חשיבות כלשהי. ארבעה משחקים ללא שערים מתוך 60 משחקי בית של חיפה מול מכבי נתניה, אות וסימן שגם הפעם לוח התוצאות לא יישאר מיותם.
כי לא רק שחיפה ניצחה את יריבתה ב-37 משחקי בית, גם האורחת לא טמנה רגלה בצלחת ויצאה מחיפה עם תריסר ניצחונות שהדרמטי שבהם הושג בעונת 1964/65. גיבור המשחק היה מרדכי שפיגלר, מגדולי שחקני ישראל בכל הזמנים, שכבש שער אחד ו"בישל" שניים נוספים בדרך ל-3:4 נתנייתי. חיפה הספיקה להשוות (1:1) וכל מה שיכלה היה לצמק בסיום מצמד של דני שמולביץ (רום). בסיום אותה עונה המפסידים צנחו לליגה א'. אחרי שנת טיול שבו לכור מחצבתם והיריבה הראשונה שניצחו בחיפה...מכבי נתניה (1:2).
הפעם התמונה שונה. לראשונה, מאבק תחתית בין שתי קבוצות שפתחו את העונה ברגל שמאל. לשתיהן ניצחון בודד, כמה מקרי, מול מ.ס. אשדוד. בפעם האחרונה שחיפה זוכרת פתיחה כזאת, לפני שלוש שנים (15/16) . היו חמש עונות נוספות עם מאזן דומה ( 73/74,12/13,, 71/72, 68/69, 54/55) אבל הייתה גם עונה גרועה יותר (51/52) שבה נרשמו לחיפה ניצחון אחד וחמישה הפסדים. לא מנחם איש.
ממוצע השערים במשחקים בין חיפה לנתניה עומד על 2.8 שערים למשחק, ממוצע נפלא המבטיח רבות. תרמו לכך מספר משחקים בחיפה שמעטים זוכרים והאחרים, המחפשים שחזור, עדיין מצפים. בעונת 1954/55 אחרי 4:4 משוגע ב"קופסא" בעיר היהלומים, נתניה נפלה על יום נהדר של המארחת שניצחה 2:6 מצמד של הזר הראשון בתולדות מכבי חיפה, הקפריסאי-יווני סאבא ג'ורג'יוס, ג'וני הרדי, משה טננבאום, זכריה בן-צבי וישעיהו הלד.
ההצגה החיפאית הבאה המתינה ארבע שנים, הפעם בקריית אליעזר החדש. אהרן אמר, הוסב לעמדת החלוץ המרכזי וכבר במחצית הראשונה הרשית שלוש פעמים בזה אחר זה. יצחק שפירא וג'וני הרדי, שהלכו לעולמם בשנה האחרונה, השלימו את החמישייה המוחצת.
עד לפתיחת עונת 1984/85. חיפה, נישאת על אדי השמפניה מעונת האליפות הראשונה, עברה לשחק בקריית חיים כדי לאפשר לשפץ את משטח הדשא בקריית אליעזר, ולא הפריע לשחקניה להלום ארבע פעמים ולהכניע את יעקב בלדב על ידי ה"טריו" המפחיד בחוד, זאהי ארמלי (צמד), משה סלקטר ורוני רוזנטל.
ואם הצגות ושערים, שלישיות ומבול על רשת נתניה, בואו ונפליג לעונת 1999/00 שבה הייתה למועדון הירוק התקפה רצחנית שהוליכה אותה רק לסגנות. את ה"צהובים" עובדה זו לא ניחמה. בדומה לשלושער שכבש אהרן אמר 40 שנים קודם לכן מול נתניה, הפעם היה יוסי בניון עם כמות זהה בתוך 25 הדקות הראשונות, אדורם קייסי, ראובן עטר סגרו חמישייה לפני ההפסקה והמולדבי סרגיי קלשצ'נקו עם צמד במחצית השנייה קבעו 0:7 היסטורי ביחסי שתי הקבוצות. בפעם השנייה ה"ירוקים" כבשו שביעייה מול נתניה, בפעם הראשונה (4:7) במשחק חוץ.
והיה עוד 0:4 עם רוני לוי בעונת 2003/04, עונתו הראשונה בקבוצה בוגרת (קיבל את המושכות אחרי שאימן את קבוצת הנוער). ואליד בדיר, ג'ובני רוסו, שי בירוק ושער עצמי של אורי אוזן (שני האחרונים התגוררו בנתניה, כמו מאמן חיפה) כבשו.
רוני לוי ומאמנה הנוכחי של מכבי נתניה, סלובודאן דראפיץ' היו בהרכב נתניה באותו 0:0 בלתי נשכח ושניהם "עברו" לייצג את מכבי הירוקה. בשעה שלוי הוביל לשתי אליפויות עם עוזרו, מרקו בלבול, דראפיץ' הצטרף באליפות השלישית הרצופה ומאזנו מסתכם בתשעה משחקים מתוכם קבוצתו לשעבר ניצחה בחמישה, הפסידה בשלושה ורק תוצאת תיקו אחד (0:0), אחד מהארבעה.
לא פחות מ-16 שחקנים ששיחקו בשתי הקבוצות כבשו משני עברי המתרס. דקל קינן (2), יהושע גל, שי הולצמן (לזכות שתי הקבוצות), משה גלאם (גם לזכות חיפה וגם נגדה), אבישי ז'אנו (כמו השניים הקודמים), דלה ימפולסקי ועומרי בן-הרוש שימחו את חיפה. מנגד נתניה שמחה בזכות איתי שכטר (3), ערן לוי (3), רוני לוי (2), איציק זוהר (2), לירון וילנר (2), אלן מסודי (2), אורי אוזן (הבקיע גם שער עצמי לזכות חיפה), פיראס מוגרבי וחן עזרא.
