הדרבי ה-100
יש בו משהו מיוחד במפגש הירוק-אדום הראשון לעונה זו. הוא יהיה ייחודי בכך שיהיה הדרבי ה-100 מקום המדינה. היו שניים לפניו, ב-1931 בארץ ישראל המנדטורית (רק על אחד דווח ובו הפועל ניצח 0:7 בליגה מצחיקה) והיה עוד אחד ב-22 בנובמבר 1947 ובו האדומים שוב ניצחו 1:5. אלא שמשחק זה "נעלם" כעבור ארבעה מחזורים בגלל ההכנות למלחמת העצמאות. הליגה הופסקה, נמחקה ממניין המשחקים וכך החלה ספירה חדשה ואמתית רק עם שוך הקרבות הקשים.
מכאן ואילך נערכו 99 משחקים, כולם בליגת העל, ומכבי נהנית מיתרון ברור במספר הניצחונות (45 לעומת 28 של הפועל) ועוד 26 התמודדויות שהסתיימו ללא הכרעה. הפרש השערים 107-148 לזכות הירוקים שנהנים כמובן מיתרון טוטאלי במספר התארים בהם זכו (תריסר אליפויות לעומת אחת). ולאחת הזאת אחראי המאמן, אלי גוטמן (1999), כיום מעברו השני של המתרס. מאזנו של המאמן החיפאי, אחד מחמשת המאמנים החיפאים שאימן בשתי הקבוצות ( קדמו לו ג'וני הרדי , אורי ויינברג, ראובן עטר ודוד פרקש) עומד על שישה משחקי "דרבי" כמאמן הפועל ועוד צמד מפגשים כעוזר מאמן במכבי עד אמצע עונת 1992/93. אז שוחרר לצפרירים חולון.
עד שעזב הספיק להיות "שותף" לשני ניצחונות של מכבי על הפועל ששבה משהייה בליגת המשנה. בראשון מכבי ניצחה 0:3 מצמד שערים של עופר מזרחי ושער מרגלי האוקראיני איבן גצקו. את המשחק הזה מעדיפים לשכוח גיורא אנטמן, שוער הפועל המשמש כיום כמאמן שוערי מכבי ו...איתי מרדכי, עוזרו של גוטמן בהווה שספג כרטיס אדום כששיחק במדים האדומים. גם במשחק השני מכבי הביסה 0:4 (שלושער לגצקו ושער לאייל ברקוביץ) וגם הפעם אנטמן ומרדכי לא שבעו נחת. כשגוטמן הגיע להפועל, אחרי זכייה בגביע עם הפועל באר-שבע (1997) מאזנו במשחקי הדרבי השתנה. פעמיים ניצח (2:4 ו-0:1 בשני משחקים בהם מכבי ארחה), בשניים הפסיד ( 1:0 ו- 3:2) ובשני משחקים לא הושגה הכרעה ולא נכבשו שערים.
זירת המשחקים, אצטדיון סמי עופר, אינה מאירה פנים לשתי הקבוצות במשחקי הבית שלהן. מכבי עם 78 משחקי בית מתוכם ניצחה ב-35 בלבד, הפסידה 28 משחקים וסיימה 15 בתיקו. הפרש השערים שלה עומד לזכותה 82:111. לעומתה, הפועל שיחקה 74 משחקים בסמי עופר, ניצחה והפסידה בכמות שווה (27) וסיימה ב-20 ללא הכרעה. הפרש השערים שלה שלילי (97:95). היתרון המכבי מתבטא הרבה יותר ביציעים.
ואם מעניין אתכם מהן הדקות האהודות על שחקני שתי הקבוצות לדורותיהם, התשובה ודאי תפתיע: בין הדקות 81 ל-90 ( 14%) נכבשו 37 שערים ובין הדקות שמורים מספר משחקים שניתן להתענג עליהם. לרוב, טפו, טפו, המכבים היו אלה שניצחו או סיימו בתיקו בעשר הדקות האחרונות. לראשונה בדצמבר 1962. לא פחות מ-12,000 צופים הגיעו לקריית אליעזר והמתינו לדקה ה-70 עת אברהם מנצ'ל הבקיע ראשון למכבי. חלפו ארבע דקות וראובן יאנג הרשית מול יחזקאל גרשוני, שוער מכבי. בדקה ה-82 פנדל לזכות ה"ירוקים" וזכריה בן-צבי, מן הבועטים הטובים בישראל בכל הזמנים לא התרגש וקבע 1:2.
תמונה פחות או יותר דומה (עם אותו שופט, מנחם אשכנזי) התרחשה ביוני 1964 והפעם מהפך אדום. אשר סויסה המכבי כבש ראשון (65), אורי ויינברג השווה כעבור עשר דקות ובדקה ה-83 ראובן יאנג הביא ניצחון להפועל.
סויסה ויאנג היו גם גיבורי הדרבי ב-1965 כשמכבי שוועה לנקודות הצלה. סויסה, חלוץ חיזוק שהגיע למכבי מהפועל צפת שוב הבקיע ראשון ולראובן יאנג עם שער (82) לא אפשר למכבי לצבור ניצחון.
נישאר סמוך לשריקת הסיום וכאן, בדרבי ה-38 מכבי נהנתה מהמזל. זירת המאבק העירוני, אצטדיון קריית חיים ובו בלם הפועל, דב עצמון נגח לרשת מכבי במחצית הראשונה. יתרונו החזיק מעמד עד לדקה ה-88 וכאן שלמה בנאדו, אביו של אריק, בעט לרשת האדומה והכניע את יואל שוהם המצוין. אגב, שוהם זה הפך לשחקן הישראלי הראשון שזכה לציון 10 במשחק ליגה. ונגד מי ? ניחשתם נכון, מכבי חיפה. הוא ניצב בשער הפועל תל אביב בבלומפילד ולבד ניצח את מכבי שהפסידה 3:0 משלוש בעיטות לשערה. עשרות ההתקפות הנגדיות נבלמו אצל שוהם ששאף להגיע מספר פעמים למכבי ומסיבות פוליטיות לא בא. אביו, מקס, דווקא כן שיחק במכבי חיפה בשנות הארבעים ואף כבש את שער הכבוד בגמר הגביע ב-1942.
ואיך אפשר בלי הדרבי הנוסטלגי שלראשונה הפגיש את אייל ברקוביץ וראובן עטר זה מול זה. מאי 1995. באצטדיון החיפאי 16,000 צופים. עופר שטרית מעלה את מכבי על לוח התוצאות (20) ועטר, לראשונה מול קבוצת נעוריו מאזן בבעיטת עונשין (22). שטרית החזיר את היתרון ואז הצמד המבריק של הכדורגל הישראלי בשנות התשעים התעורר בדקות הסיום. ברקוביץ (86) ביסס את הניצחון אולם השופט חיים ליפקוביץ העניק פנדל שני להפועל, דקה מאוחר יותר, ועטר השלים צמד מול מכבי שלא הזיק לניצחונה 2:3.
עוד אחד מהם, במאי 1996 כאשר האוהדים כבר השלימו שלא יראו שערים בקריית אליעזר ואז בתוך שתי דקות הגיחו אלון חרזי (88) ואלון חזן (90) וצבעו את הדרבי בירוק.
דרבי שהוכרע בדקות הסיום, וגוטמן היה בצד המפסיד? בנובמבר 1999. מי היה מאמין שכך יתפתח דרבי אחרי 0:0 במחצית הראשונה. יוסי בניון הבקיע, רפי כהן הכפיל ואז שלוש דקות של שכרון חושים בקרב שחקני היריבה. עמיר תורג'מן (כיום מאמן סכנין) צימק בפנדל (70) וחברו, הקרואטי גוראן מילנקו הוסיף וכבר 2:2. ואז באה פריצת סולו של בניון ש"גרר" מאחוריו את בלם הפועל רן בן-שמעון לאורך ארבעים מטרים שרדף אחריו בחוסר אונים ומקרוב הרשית מול דודו אוואט 2:3 סוחף רגשות.
שלא לדבר על המשחק הסוער ביותר שנערך אי פעם. פברואר 2002, ג'ובני רוסו ממכבי (הוא ונג'ואן גרייב זכו עם שתי הקבוצות באליפויות), קבע 0:1 שנמחק שלוש דקות לסיום מרגלי יואב זיו (עוד שחקן שנולד בירוק ושיחק גם באדום) ואז הגיעה הדקה ה-90. מגן הפועל, ישראל כהן הכשיל את רוסו, השופט ערן פרוסט הורה על הנקודה הלבנה ואחרי דקות של סערת רוחות ואליד בדיר דייק וניצח את המשחק למכבי 1:2.
גם בדרבי ה-87 מכבי "גנבה" נקודה. במרץ 2012 הצליח יובל אבידור מהפועל לכבוש (75) ובהפועל כבר ראו בעיני רוחם את שלוש הנקודות ביד. אלא שבהתקפה האחרונה הצליח דניאל צ'סארץ להשוות, שערו היחיד בישראל.
בהפועל חיפשו דרמה לזכותם בדקות הסיום והתאכזבו פעם נוספת בפברואר 2014. בדרבי האחרון בקריית אליעזר. אלון תורג'מן שיבקיע עבורם כעבור שלוש שנים, הצליח לכבוש שער ניצחון (83) ולשלוח אדומים מאוכזבים לביתם.
אחרון אחרון חביב, דרמה גדולה בהרבה מהמשחק שנערך בינואר 1961. לפני 57 שנים הופעה נפלאה של מכבי שירדה למחצית ביתרון 0:3. רוב אוהדי הפועל נטשו את היציעים והפסידו חוויה אדירה. קבוצתם הצליחה להשוות ל- 3:3 ולא הייתה רחוקה ממהפך מטורף.
תסריט פנטסטי בדקות הסיום בדרבי ב-7 בדצמבר 2015, השלישי בסמי עופר. לעיני 17 אלף צופים תומר סויסה , חלוץ הפועל, המם את הגנת מכבי עם צמד שערים ברבע השעה הראשונה. מהרכב הפועל נותר כיום רק דור מלול. בסמוך לסיום המחצית הראשונה הצליחו אלירן עטר ואיסמעיל ריאן לאזן ל-2:2 ועד הדקה ה-88 לא נראתה מנצחת באופק. משום מקום צצו דקל קינן (88) וגליינור פלט (90) והכריעו את הדרבי- 2:4. גם מהרכב מכבי נשאר רק שחקן אחד שעשוי לשחק גם הפעם, נטע לביא.
ההיסטוריון של המועדון, יצחק הברמן, עם מספר סיפורים ונתונים פיקנטיים ממשחקי הדרבי בעבר, כשהמשחק בשבת יהיה המפגש ה-100 בין הקבוצות מקום המדינה.
29/11/2018 05:00
יש בו משהו מיוחד במפגש הירוק-אדום הראשון לעונה זו. הוא יהיה ייחודי בכך שיהיה הדרבי ה-100 מקום המדינה. היו שניים לפניו, ב-1931 בארץ ישראל המנדטורית (רק על אחד דווח ובו הפועל ניצח 0:7 בליגה מצחיקה) והיה עוד אחד ב-22 בנובמבר 1947 ובו האדומים שוב ניצחו 1:5. אלא שמשחק זה "נעלם" כעבור ארבעה מחזורים בגלל ההכנות למלחמת העצמאות. הליגה הופסקה, נמחקה ממניין המשחקים וכך החלה ספירה חדשה ואמתית רק עם שוך הקרבות הקשים.
מכאן ואילך נערכו 99 משחקים, כולם בליגת העל, ומכבי נהנית מיתרון ברור במספר הניצחונות (45 לעומת 28 של הפועל) ועוד 26 התמודדויות שהסתיימו ללא הכרעה. הפרש השערים 107-148 לזכות הירוקים שנהנים כמובן מיתרון טוטאלי במספר התארים בהם זכו (תריסר אליפויות לעומת אחת). ולאחת הזאת אחראי המאמן, אלי גוטמן (1999), כיום מעברו השני של המתרס. מאזנו של המאמן החיפאי, אחד מחמשת המאמנים החיפאים שאימן בשתי הקבוצות ( קדמו לו ג'וני הרדי , אורי ויינברג, ראובן עטר ודוד פרקש) עומד על שישה משחקי "דרבי" כמאמן הפועל ועוד צמד מפגשים כעוזר מאמן במכבי עד אמצע עונת 1992/93. אז שוחרר לצפרירים חולון.
עד שעזב הספיק להיות "שותף" לשני ניצחונות של מכבי על הפועל ששבה משהייה בליגת המשנה. בראשון מכבי ניצחה 0:3 מצמד שערים של עופר מזרחי ושער מרגלי האוקראיני איבן גצקו. את המשחק הזה מעדיפים לשכוח גיורא אנטמן, שוער הפועל המשמש כיום כמאמן שוערי מכבי ו...איתי מרדכי, עוזרו של גוטמן בהווה שספג כרטיס אדום כששיחק במדים האדומים. גם במשחק השני מכבי הביסה 0:4 (שלושער לגצקו ושער לאייל ברקוביץ) וגם הפעם אנטמן ומרדכי לא שבעו נחת. כשגוטמן הגיע להפועל, אחרי זכייה בגביע עם הפועל באר-שבע (1997) מאזנו במשחקי הדרבי השתנה. פעמיים ניצח (2:4 ו-0:1 בשני משחקים בהם מכבי ארחה), בשניים הפסיד ( 1:0 ו- 3:2) ובשני משחקים לא הושגה הכרעה ולא נכבשו שערים.
זירת המשחקים, אצטדיון סמי עופר, אינה מאירה פנים לשתי הקבוצות במשחקי הבית שלהן. מכבי עם 78 משחקי בית מתוכם ניצחה ב-35 בלבד, הפסידה 28 משחקים וסיימה 15 בתיקו. הפרש השערים שלה עומד לזכותה 82:111. לעומתה, הפועל שיחקה 74 משחקים בסמי עופר, ניצחה והפסידה בכמות שווה (27) וסיימה ב-20 ללא הכרעה. הפרש השערים שלה שלילי (97:95). היתרון המכבי מתבטא הרבה יותר ביציעים.
ואם מעניין אתכם מהן הדקות האהודות על שחקני שתי הקבוצות לדורותיהם, התשובה ודאי תפתיע: בין הדקות 81 ל-90 ( 14%) נכבשו 37 שערים ובין הדקות שמורים מספר משחקים שניתן להתענג עליהם. לרוב, טפו, טפו, המכבים היו אלה שניצחו או סיימו בתיקו בעשר הדקות האחרונות. לראשונה בדצמבר 1962. לא פחות מ-12,000 צופים הגיעו לקריית אליעזר והמתינו לדקה ה-70 עת אברהם מנצ'ל הבקיע ראשון למכבי. חלפו ארבע דקות וראובן יאנג הרשית מול יחזקאל גרשוני, שוער מכבי. בדקה ה-82 פנדל לזכות ה"ירוקים" וזכריה בן-צבי, מן הבועטים הטובים בישראל בכל הזמנים לא התרגש וקבע 1:2.
תמונה פחות או יותר דומה (עם אותו שופט, מנחם אשכנזי) התרחשה ביוני 1964 והפעם מהפך אדום. אשר סויסה המכבי כבש ראשון (65), אורי ויינברג השווה כעבור עשר דקות ובדקה ה-83 ראובן יאנג הביא ניצחון להפועל.
סויסה ויאנג היו גם גיבורי הדרבי ב-1965 כשמכבי שוועה לנקודות הצלה. סויסה, חלוץ חיזוק שהגיע למכבי מהפועל צפת שוב הבקיע ראשון ולראובן יאנג עם שער (82) לא אפשר למכבי לצבור ניצחון.
נישאר סמוך לשריקת הסיום וכאן, בדרבי ה-38 מכבי נהנתה מהמזל. זירת המאבק העירוני, אצטדיון קריית חיים ובו בלם הפועל, דב עצמון נגח לרשת מכבי במחצית הראשונה. יתרונו החזיק מעמד עד לדקה ה-88 וכאן שלמה בנאדו, אביו של אריק, בעט לרשת האדומה והכניע את יואל שוהם המצוין. אגב, שוהם זה הפך לשחקן הישראלי הראשון שזכה לציון 10 במשחק ליגה. ונגד מי ? ניחשתם נכון, מכבי חיפה. הוא ניצב בשער הפועל תל אביב בבלומפילד ולבד ניצח את מכבי שהפסידה 3:0 משלוש בעיטות לשערה. עשרות ההתקפות הנגדיות נבלמו אצל שוהם ששאף להגיע מספר פעמים למכבי ומסיבות פוליטיות לא בא. אביו, מקס, דווקא כן שיחק במכבי חיפה בשנות הארבעים ואף כבש את שער הכבוד בגמר הגביע ב-1942.
ואיך אפשר בלי הדרבי הנוסטלגי שלראשונה הפגיש את אייל ברקוביץ וראובן עטר זה מול זה. מאי 1995. באצטדיון החיפאי 16,000 צופים. עופר שטרית מעלה את מכבי על לוח התוצאות (20) ועטר, לראשונה מול קבוצת נעוריו מאזן בבעיטת עונשין (22). שטרית החזיר את היתרון ואז הצמד המבריק של הכדורגל הישראלי בשנות התשעים התעורר בדקות הסיום. ברקוביץ (86) ביסס את הניצחון אולם השופט חיים ליפקוביץ העניק פנדל שני להפועל, דקה מאוחר יותר, ועטר השלים צמד מול מכבי שלא הזיק לניצחונה 2:3.
עוד אחד מהם, במאי 1996 כאשר האוהדים כבר השלימו שלא יראו שערים בקריית אליעזר ואז בתוך שתי דקות הגיחו אלון חרזי (88) ואלון חזן (90) וצבעו את הדרבי בירוק.
דרבי שהוכרע בדקות הסיום, וגוטמן היה בצד המפסיד? בנובמבר 1999. מי היה מאמין שכך יתפתח דרבי אחרי 0:0 במחצית הראשונה. יוסי בניון הבקיע, רפי כהן הכפיל ואז שלוש דקות של שכרון חושים בקרב שחקני היריבה. עמיר תורג'מן (כיום מאמן סכנין) צימק בפנדל (70) וחברו, הקרואטי גוראן מילנקו הוסיף וכבר 2:2. ואז באה פריצת סולו של בניון ש"גרר" מאחוריו את בלם הפועל רן בן-שמעון לאורך ארבעים מטרים שרדף אחריו בחוסר אונים ומקרוב הרשית מול דודו אוואט 2:3 סוחף רגשות.
שלא לדבר על המשחק הסוער ביותר שנערך אי פעם. פברואר 2002, ג'ובני רוסו ממכבי (הוא ונג'ואן גרייב זכו עם שתי הקבוצות באליפויות), קבע 0:1 שנמחק שלוש דקות לסיום מרגלי יואב זיו (עוד שחקן שנולד בירוק ושיחק גם באדום) ואז הגיעה הדקה ה-90. מגן הפועל, ישראל כהן הכשיל את רוסו, השופט ערן פרוסט הורה על הנקודה הלבנה ואחרי דקות של סערת רוחות ואליד בדיר דייק וניצח את המשחק למכבי 1:2.
גם בדרבי ה-87 מכבי "גנבה" נקודה. במרץ 2012 הצליח יובל אבידור מהפועל לכבוש (75) ובהפועל כבר ראו בעיני רוחם את שלוש הנקודות ביד. אלא שבהתקפה האחרונה הצליח דניאל צ'סארץ להשוות, שערו היחיד בישראל.
בהפועל חיפשו דרמה לזכותם בדקות הסיום והתאכזבו פעם נוספת בפברואר 2014. בדרבי האחרון בקריית אליעזר. אלון תורג'מן שיבקיע עבורם כעבור שלוש שנים, הצליח לכבוש שער ניצחון (83) ולשלוח אדומים מאוכזבים לביתם.
אחרון אחרון חביב, דרמה גדולה בהרבה מהמשחק שנערך בינואר 1961. לפני 57 שנים הופעה נפלאה של מכבי שירדה למחצית ביתרון 0:3. רוב אוהדי הפועל נטשו את היציעים והפסידו חוויה אדירה. קבוצתם הצליחה להשוות ל- 3:3 ולא הייתה רחוקה ממהפך מטורף.
תסריט פנטסטי בדקות הסיום בדרבי ב-7 בדצמבר 2015, השלישי בסמי עופר. לעיני 17 אלף צופים תומר סויסה , חלוץ הפועל, המם את הגנת מכבי עם צמד שערים ברבע השעה הראשונה. מהרכב הפועל נותר כיום רק דור מלול. בסמוך לסיום המחצית הראשונה הצליחו אלירן עטר ואיסמעיל ריאן לאזן ל-2:2 ועד הדקה ה-88 לא נראתה מנצחת באופק. משום מקום צצו דקל קינן (88) וגליינור פלט (90) והכריעו את הדרבי- 2:4. גם מהרכב מכבי נשאר רק שחקן אחד שעשוי לשחק גם הפעם, נטע לביא.
