לקראת סכנין: מפגשי העבר
ביום שבת מכבי תפגוש את בני סכנין וההיסטוריון של הקבוצה, יצחק הברמן, מסביר מדוע הקבוצה צריכה לבוא בשיא המוכנות לקראת המשחק מול האחרונה. ובנוסף, עוד מבט על הדרמה שהתרחשה לפני הדרבי.
01/03/2019 05:00
דרמה כפי שהתחוללה דקות לפני שריקת הפתיחה לדרבי טרם התרחשה במכבי חיפה. היו מקרים בעבר ששחקני שדה נכנסו אל בין הקורות בגלל פציעת שוער וחוסר אפשרות להיעזר בשוער מחליף, כי לא הותרו חילופים והיה גם מקרה שבו נאלצו להרכיב את השוער השלישי שלא היה אפילו בסגל השחקנים. פשוט שלפו אותו מקבוצת הנוער.
מדובר באבי רן ז"ל. בנובמבר 1981 מכבי חיפה נקלעה למצוקה. השוער הבכיר ירון בראון לא ראה עין בעין את ענייניו עם ההנהלה, שוער המשנה צדוק אברהמי הסתובב עם גבס לרגלו, זכר לזינוקיו האמיצים ב...אימוני הקבוצה שגבו ממנו מחירי פציעה רבים. ערב משחק החוץ בבלומפילד מול מכבי תל אביב, הוזנק שוער הנוער אבי רן והוא רק בן 18 ושלושה חודשים. נתן הצגה, הסתיים ב-0:0 בלתי צפוי כי מכבי רק חזרה מליגת המשנה, והשאר היסטוריה. גיל אופק רשאי להתגאות שכרגע הוא שוער בלתי מנוצח ולא ספג מעולם שער שדה במכבי, שכן השער שספג מול סכנין בשנה שעברה היה מפנדל. אם לא היה בן 33 ניתן היה לתייג אותו כשוער עם עתיד.
עכשיו הפנים קדימה, למשחק מול האחרונה בטבלה, בני סכנין. קבוצה זו ניצלה עד תום הרכב טלאים של הקבוצה כדי לנצח בשמינית גמר הגביע ולהדיח אותה ממפגש ענקים כפול מול מכבי תל אביב. במכבי חיפה, בעידן מרקו בלבול, לא יזלזלו ביריבה משלוש סיבות.
הראשונה: למרות שמכבי הבטיחה מקומה ב"פלייאוף העליון", המטרה היא להיצמד למקום השני. בראש וראשונה בגלל כרטיס אפשרי לאירופה על אף שגם מהמקום השלישי (ואולי הרביעי אופציה אם האלופה תזכה גם בפרס השני בחשיבותו). הסיבה השנייה: ניסיון לשפר את המאזן הלא מלבב, בלשון המעטה באצטדיון "סמי עופר". השלישית, מרקו בלבול שיחק מול קבוצות במקום האחרון ונכווה מהם קשות. לדוגמא בעונת 1994/95. למכבי חיפה יש קבוצה מצוינת, הרבה יותר טובה ממכבי תל אביב שהבינה שגם אם ראובן עטר עבר מירוק לאדום של הפועל חיפה, הבאתו של חיים רביבו תמלא את החסר. ה"ירוקים" לא הפסידו לאורך 45 משחקי ליגה רצופים (שיא ישראלי הנשמר עד היום ומכבי תל אביב מנסה לנפץ אותו).
לקריית אליעזר הגיעה במחזור החמישי קבוצה צנועה, מפוחדת, משקשקת מעוצמה החיפאית, מכבי עירוני אשדוד. יואל סויסה ועמיר תורג'מן הדהימו את הצופים המקומיים, סרגיי קנדאורוב אפשר לשוער האורח בוני גינזבורג להדוף פנדל, אלון חרזי צימק אבל ויטלי מינטנקו כבש בשלישית. גם שער של רוני לוי לא מנע סנסציה – הפסד ביתי 3:2.
חלפו שבועיים ולעיר הכרמל הגיעה קבוצת תחתית נוספת, בית"ר תל אביב. מרקו בלבול שהוצב לצדו של האוקראיני אולג קוזניצוב, לא הצליחו למנוע מיניב אברג'יל להבקיע פעמיים ומחברו משה אייזנברג לקבוע 0:3. אלון חזן וקנדאורוב רק המתיקו את הגלולה המרה. איזה המתיקו. כי גם בגומלין אותה בית"ר הקטנה ניצחה 0:1 (מי אם לא אברג'יל ?) ובגלל שלושת ההפסדים הללו חיפה הביטה בעיניים כלות ב"צהובים" חוגגים אליפות, והם בכלל לא חלמו עליה.
תמיד שואלים אותי מה לדעתי ההפסד הכי צורם לעין ולאוזן. לא אחטא לאמת אם אצביע על המחזור ה-29 בעונת 1998/99. מול מכבי חיפה שיחקה מכבי יפו ממרתף הליגה. לא סתם מרתף, עם המון "טחב". סחבה ניצחון בודד עם 13 שערי זכות בלבד וספיגת 70 שערים. 7 נקודות מתוך 87 אפשריות. ירדה באמצע העונה. חיפשה כבוד, מצאה אותו דווקא אצל ה"רובין הוד" של הליגה, מכבי חיפה. פנדל מוצלח של עימאד בוכרי אחרי הכשלה של עומרי אפק גרר הפתעה ענקית. ובהרכב המפסיד לא שיחקו ילדים. יניב קטן ויוסי בניון גם היו שם.
ובעונת 2003/04 כשמרקו שימש עוזרו של רוני לוי, חיפה שלהם לא הפסידה פעמיים ליורדת מכבי נתניה (4:3 ו-1:0). זאת הסיבה שהפעם חיפה תתאמץ לנצח ולהמשיך את סדרת המשחקים ללא הפסד. באמתחתה כבר רצף של 10 משחקים עם נקודות, בפעם האחרונה זה קרה בעונת 2012/13 בה משכה הצלחות לאורך 13 מחזורים רצופים.
כשמזכירים את בני סכנין ו"סמי עופר" שתי עובדות בולטות לעין. את הופעת הבכורה והניצחון הראשון שלה באצטדיון היפיפה קצרה מכבי מול בני סכנין בספטמבר 2015. חן עזרא, רובן ראיוס ושמעון אבוחצירא הפגיזו, פאפאדופולוס האורח צימק, ראיוס השלים צמד ואחמד נהייה הרשית פעם שנייה לרשת המארחת- 2:4.
מאז נפל דבר ביחסי הכוחות בין השתיים. סכנין מנעה ממכבי לנצח אותה ב"סמי עופר", סחטה שתי תוצאות תיקו וניצחה פעמיים. יותר טוב ממאזנה מול חיפה ב"דוחא". היה 0:0 אחד בספטמבר 2015 ובאותה עונה קבוצת המגזר הגיעה פעם נוספת, במסגרת הבית העליון. נגמר 3:3 מטורף . אברהם פאס, הבלם הספרדי האורח כבש שער עצמי, שלומי אזולאי (החלוץ) כבש פעמיים והפך את הקערה על פיה, גליינור פלט ואלירן עטר חוללו מהפך בתוך שתי דקות והברזילאי ז'אורז'יניו סגר את המשחק.
אצל חיפה הנורה האדומה עדיין לא הבהבה עונה לאחר מכן. בדצמבר 2016 הפסד בכורה, דווקא אחרי שהבלם שלנו דקל קינן כבש ראשון. רמזי ספורי וז'אורז'יניו המתינו לסיום כדי להפתיע עם 1:2. ובאותה עונה (16/17) בני סכנין חזרה והלמה 0:1 משער של יובל אבידור.
את המאזן השלילי במבצרה חיפה תיקנה אשתקד כשניצחה 0:2 משעריהם של עמרי בן-הרוש ועומר דמארי. הנה לכם שישה משחקי בית נגד סכנין, שני ניצחונות, צמד הפסדים ופעמיים תוצאות תיקו. הפרש השערים 8:10 שהוא ממוצע של 3 שערים למשחק. אחרי הדרבי המאופס, נשמע כמו גשם זלעפות.
בסך הכול השתיים נפגשו עד היום 42 פעמים בליגת העל וחיפה נהנית מיתרון של 20 ניצחונות לעומת 11 הפסדים וכמות דומה של משחקים ללא הכרעה. הפרש השערים 41-55 לזכות חיפה.
בסיכום: זהירות, זהירות, זהירות.
מדובר באבי רן ז"ל. בנובמבר 1981 מכבי חיפה נקלעה למצוקה. השוער הבכיר ירון בראון לא ראה עין בעין את ענייניו עם ההנהלה, שוער המשנה צדוק אברהמי הסתובב עם גבס לרגלו, זכר לזינוקיו האמיצים ב...אימוני הקבוצה שגבו ממנו מחירי פציעה רבים. ערב משחק החוץ בבלומפילד מול מכבי תל אביב, הוזנק שוער הנוער אבי רן והוא רק בן 18 ושלושה חודשים. נתן הצגה, הסתיים ב-0:0 בלתי צפוי כי מכבי רק חזרה מליגת המשנה, והשאר היסטוריה. גיל אופק רשאי להתגאות שכרגע הוא שוער בלתי מנוצח ולא ספג מעולם שער שדה במכבי, שכן השער שספג מול סכנין בשנה שעברה היה מפנדל. אם לא היה בן 33 ניתן היה לתייג אותו כשוער עם עתיד.
עכשיו הפנים קדימה, למשחק מול האחרונה בטבלה, בני סכנין. קבוצה זו ניצלה עד תום הרכב טלאים של הקבוצה כדי לנצח בשמינית גמר הגביע ולהדיח אותה ממפגש ענקים כפול מול מכבי תל אביב. במכבי חיפה, בעידן מרקו בלבול, לא יזלזלו ביריבה משלוש סיבות.
הראשונה: למרות שמכבי הבטיחה מקומה ב"פלייאוף העליון", המטרה היא להיצמד למקום השני. בראש וראשונה בגלל כרטיס אפשרי לאירופה על אף שגם מהמקום השלישי (ואולי הרביעי אופציה אם האלופה תזכה גם בפרס השני בחשיבותו). הסיבה השנייה: ניסיון לשפר את המאזן הלא מלבב, בלשון המעטה באצטדיון "סמי עופר". השלישית, מרקו בלבול שיחק מול קבוצות במקום האחרון ונכווה מהם קשות. לדוגמא בעונת 1994/95. למכבי חיפה יש קבוצה מצוינת, הרבה יותר טובה ממכבי תל אביב שהבינה שגם אם ראובן עטר עבר מירוק לאדום של הפועל חיפה, הבאתו של חיים רביבו תמלא את החסר. ה"ירוקים" לא הפסידו לאורך 45 משחקי ליגה רצופים (שיא ישראלי הנשמר עד היום ומכבי תל אביב מנסה לנפץ אותו).
לקריית אליעזר הגיעה במחזור החמישי קבוצה צנועה, מפוחדת, משקשקת מעוצמה החיפאית, מכבי עירוני אשדוד. יואל סויסה ועמיר תורג'מן הדהימו את הצופים המקומיים, סרגיי קנדאורוב אפשר לשוער האורח בוני גינזבורג להדוף פנדל, אלון חרזי צימק אבל ויטלי מינטנקו כבש בשלישית. גם שער של רוני לוי לא מנע סנסציה – הפסד ביתי 3:2.
חלפו שבועיים ולעיר הכרמל הגיעה קבוצת תחתית נוספת, בית"ר תל אביב. מרקו בלבול שהוצב לצדו של האוקראיני אולג קוזניצוב, לא הצליחו למנוע מיניב אברג'יל להבקיע פעמיים ומחברו משה אייזנברג לקבוע 0:3. אלון חזן וקנדאורוב רק המתיקו את הגלולה המרה. איזה המתיקו. כי גם בגומלין אותה בית"ר הקטנה ניצחה 0:1 (מי אם לא אברג'יל ?) ובגלל שלושת ההפסדים הללו חיפה הביטה בעיניים כלות ב"צהובים" חוגגים אליפות, והם בכלל לא חלמו עליה.
תמיד שואלים אותי מה לדעתי ההפסד הכי צורם לעין ולאוזן. לא אחטא לאמת אם אצביע על המחזור ה-29 בעונת 1998/99. מול מכבי חיפה שיחקה מכבי יפו ממרתף הליגה. לא סתם מרתף, עם המון "טחב". סחבה ניצחון בודד עם 13 שערי זכות בלבד וספיגת 70 שערים. 7 נקודות מתוך 87 אפשריות. ירדה באמצע העונה. חיפשה כבוד, מצאה אותו דווקא אצל ה"רובין הוד" של הליגה, מכבי חיפה. פנדל מוצלח של עימאד בוכרי אחרי הכשלה של עומרי אפק גרר הפתעה ענקית. ובהרכב המפסיד לא שיחקו ילדים. יניב קטן ויוסי בניון גם היו שם.
ובעונת 2003/04 כשמרקו שימש עוזרו של רוני לוי, חיפה שלהם לא הפסידה פעמיים ליורדת מכבי נתניה (4:3 ו-1:0). זאת הסיבה שהפעם חיפה תתאמץ לנצח ולהמשיך את סדרת המשחקים ללא הפסד. באמתחתה כבר רצף של 10 משחקים עם נקודות, בפעם האחרונה זה קרה בעונת 2012/13 בה משכה הצלחות לאורך 13 מחזורים רצופים.
כשמזכירים את בני סכנין ו"סמי עופר" שתי עובדות בולטות לעין. את הופעת הבכורה והניצחון הראשון שלה באצטדיון היפיפה קצרה מכבי מול בני סכנין בספטמבר 2015. חן עזרא, רובן ראיוס ושמעון אבוחצירא הפגיזו, פאפאדופולוס האורח צימק, ראיוס השלים צמד ואחמד נהייה הרשית פעם שנייה לרשת המארחת- 2:4.
אצל חיפה הנורה האדומה עדיין לא הבהבה עונה לאחר מכן. בדצמבר 2016 הפסד בכורה, דווקא אחרי שהבלם שלנו דקל קינן כבש ראשון. רמזי ספורי וז'אורז'יניו המתינו לסיום כדי להפתיע עם 1:2. ובאותה עונה (16/17) בני סכנין חזרה והלמה 0:1 משער של יובל אבידור.
את המאזן השלילי במבצרה חיפה תיקנה אשתקד כשניצחה 0:2 משעריהם של עמרי בן-הרוש ועומר דמארי. הנה לכם שישה משחקי בית נגד סכנין, שני ניצחונות, צמד הפסדים ופעמיים תוצאות תיקו. הפרש השערים 8:10 שהוא ממוצע של 3 שערים למשחק. אחרי הדרבי המאופס, נשמע כמו גשם זלעפות.
בסך הכול השתיים נפגשו עד היום 42 פעמים בליגת העל וחיפה נהנית מיתרון של 20 ניצחונות לעומת 11 הפסדים וכמות דומה של משחקים ללא הכרעה. הפרש השערים 41-55 לזכות חיפה.
בסיכום: זהירות, זהירות, זהירות.
