יקיר נפל בדרום לבנון
מדי שנה שחקנים עולים לקבריהם של אוהדי הקבוצה, אשר נפלו במערכות ישראל. השנה, בגלל המצב פרויקט "גיבור של העולם ילד" מעלה שוב את סיפוריהם של החללים משנים קודמות. רז מאיר עלה לקברו של יקיר שושי ז"ל
07/05/2019 05:00
בן שולמית ודוד. נולד ביוני 1973 בקרית חיים. אח בכור לליאת וגלעד. יקיר למד בבית-הספר היסודי "גורדון", המשיך לימודיו בבית-הספר התיכון "קרית חיים" וסיים בבית-הספר התיכון "אורט ביאליק", במגמה הביולוגית- גיאוגרפית. היה נער חכם וסקרן, רחב אופקים שהרבה לקרוא, להתעניין ולהכיר נושאים רבים ומגוונים. יקיר היה פעיל נלהב בתנועת "הנוער העובד והלומד", בילדותו כחניך ובנעוריו כמדריך. בפעילות זו השקיע את מירב זמנו. אהב את נופי הארץ והרבה לצאת לטיולים ולמסעות במסגרת התנועה. נער מלא שמחת חיים וחוש הומור, מעשי שובבות וקונדס, פתוח ולבבי, שידע ואהב להקשיב לאחרים, להקדיש מזמנו הפנוי ולהעניק מחום לבו למשפחתו ולחבריו הרבים.
יקיר עבר בהצלחה את המבדקים והמבחנים למסלול צוות אוויר ואת הגיבוש לקורס טיס ועד למועד פתיחת הקורס, שהה עם חבריו בקיבוץ יפתח, במסגרת גרעין נח"ל מוצנח. חבריו לגרעין מספרים, כי היה ידוע במעשי הקונדס שלו ברחבי הקיבוץ ותופעות כמו דגים במיחם התה, או צפרדעים במזכירות, היו למעשים שבשגרה. לאחר זמן קצר החל בקורס הטיס וכשנשר מן הקורס, שב לחיק הגרעין. יקיר יצא לטירונות קרבית במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח, עבר קורסים רבים ביניהם קורס מ"כים חי"ר, בסיומו קיבל דרגת סמל ונשלח להדרכת טירונים.
לדברי מפקדיו, השכיל יקיר לשלב בין פיקוד על חייליו, לבין קשרי חברות עמם. פקודיו תיארו אותו כ"מפקד מיוחד במינו", שהחדיר בהם מוטיבציה עצומה לתרום מעצמם לצה"ל ולבצע כל מטלה באופן הטוב ביותר. יקיר התקדם בתפקידיו וקיבל דרגת סמל ראשון.
כחצי שנה לפני תום שירותו הצבאי, עלה יקיר עם פלוגתו לדרום לבנון. לאחר שנכנס עם הפלוגה למוצב עישייה, התקשר להוריו וסיפר: "... הכל בסדר. מאוד יפה בלבנון ומסביב הכל פורח". היתה זו שיחתם האחרונה. למחרת בבוקר, ביום ט' בניסן תשנ"ד (21.3.1994), יצא כוח משותף של הנח"ל וגבעתי לסיור להכרת הגזרה המזרחית. בשעות הצהריים המוקדמות, בעת שצעדו על הר השאמיס, נתקלו במחבלים. ממטח האש הראשון נהרג יקיר. יקיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי "חוף הכרמל" בחיפה. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. ביום שבת, 48 שעות לפני שמארב החיזבאללה ירה בו- יקיר היה במשחק העונה בקריית אליעזר בין מכבי למכבי ת"א. הוא עמד ביציע כהרגלו, דחף את הקבוצה ולמחרת הוא ידע שהוא עולה ללבנון, ביום שני הוא נפל.
אביו, דודי שושי, סיפר על אהדתו של יקיר למכבי: "יקיר ינק את האהבה למכבי בגיל צעיר, הוא היה אוהד מושבע של הקבוצה ולא פספס אף משחק. דודו, רפי שושי, שיחק במכבי, הוא היה ירוק בנשמה ורגע לפני שהוא עלה ללבנון הוא דאג לא פספס את המשחק מול מכבי ת"א, האהבה שלו למכבי הייתה עצומה".
.jpeg)
יקיר עבר בהצלחה את המבדקים והמבחנים למסלול צוות אוויר ואת הגיבוש לקורס טיס ועד למועד פתיחת הקורס, שהה עם חבריו בקיבוץ יפתח, במסגרת גרעין נח"ל מוצנח. חבריו לגרעין מספרים, כי היה ידוע במעשי הקונדס שלו ברחבי הקיבוץ ותופעות כמו דגים במיחם התה, או צפרדעים במזכירות, היו למעשים שבשגרה. לאחר זמן קצר החל בקורס הטיס וכשנשר מן הקורס, שב לחיק הגרעין. יקיר יצא לטירונות קרבית במסגרת גדוד 50 של הנח"ל המוצנח, עבר קורסים רבים ביניהם קורס מ"כים חי"ר, בסיומו קיבל דרגת סמל ונשלח להדרכת טירונים.
לדברי מפקדיו, השכיל יקיר לשלב בין פיקוד על חייליו, לבין קשרי חברות עמם. פקודיו תיארו אותו כ"מפקד מיוחד במינו", שהחדיר בהם מוטיבציה עצומה לתרום מעצמם לצה"ל ולבצע כל מטלה באופן הטוב ביותר. יקיר התקדם בתפקידיו וקיבל דרגת סמל ראשון.
כחצי שנה לפני תום שירותו הצבאי, עלה יקיר עם פלוגתו לדרום לבנון. לאחר שנכנס עם הפלוגה למוצב עישייה, התקשר להוריו וסיפר: "... הכל בסדר. מאוד יפה בלבנון ומסביב הכל פורח". היתה זו שיחתם האחרונה. למחרת בבוקר, ביום ט' בניסן תשנ"ד (21.3.1994), יצא כוח משותף של הנח"ל וגבעתי לסיור להכרת הגזרה המזרחית. בשעות הצהריים המוקדמות, בעת שצעדו על הר השאמיס, נתקלו במחבלים. ממטח האש הראשון נהרג יקיר. יקיר הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי "חוף הכרמל" בחיפה. בן עשרים ואחת היה בנופלו. הותיר אחריו הורים, אחות ואח. ביום שבת, 48 שעות לפני שמארב החיזבאללה ירה בו- יקיר היה במשחק העונה בקריית אליעזר בין מכבי למכבי ת"א. הוא עמד ביציע כהרגלו, דחף את הקבוצה ולמחרת הוא ידע שהוא עולה ללבנון, ביום שני הוא נפל.
אביו, דודי שושי, סיפר על אהדתו של יקיר למכבי: "יקיר ינק את האהבה למכבי בגיל צעיר, הוא היה אוהד מושבע של הקבוצה ולא פספס אף משחק. דודו, רפי שושי, שיחק במכבי, הוא היה ירוק בנשמה ורגע לפני שהוא עלה ללבנון הוא דאג לא פספס את המשחק מול מכבי ת"א, האהבה שלו למכבי הייתה עצומה".
