היסטוריה לקראת האדומים מת"א

 
אם תציצו לעבר 141 משחקי הליגה בין מכבי חיפה להפועל תל אביב, מאז קום המדינה, מיד תקבלו את הרושם שהפרש השערים אינו תואם את הפער בניצחונות של כל קבוצה. ה"ירוקים" הבקיעו 188 פעמים וה"אדומים" משתרכים לא הרחק מהם עם 172 כיבושים. לעומת זאת, אם תפנו מבט למספר הניצחונות של מכבי לעומת הפועל, תראו 61 ניצחונות חיפאים מול 40 הפסדים. עוד 40 הסתיימו ללא הכרעה. מוזר, לא?

מסתבר שבמשחקים רבים של שתי הקבוצות נערכו "חפירות" והכוונה אינה דווקא למשחקים של בונקרים והגנות. לפחות מהצד של חיפה. עד היום, כאשר מכבי ארחה את הפועל תל אביב, וזה קרה 72 פעמים באצטדיונים שונים (קריית אליעזר, קריית חיים, חדרה וסמי עופר) לא פחות מ-34 משחקים הסתיימו על חודו של שער. 25 ניצחונות לחיפה, 9 לאורחים. היו עוד 7 פעמים 0:0, 10 פעמים 1:1 ו-5 משחקים ביתיים שהסתיימו בתיקו רבע שערים 2:2. יש למה לצפות. לפחות אחת, קבוצתו של מרקו בלבול תבוא במגמה התקפית.

הפעם, כדי לאותת לקבוצות שהאוהדים מגיעים לראות שערים, נתרכז במשחקי הבית של מכבי ובתוצאה 2:3 שהושגה לא פחות משבע פעמים. לראשונה בעונת 56/57. גשם שוטף לאורך כל דקות המשחק קיבל את פניהם של 1500 אוהדים אמיצים שהוציאו אפם מהבית ו"הריחו" שלישייה מוחצת של הפועל מרגלי חיים גלזר (2) ומיכאל מיכאלוב. ואם בעונה הנוכחית כולם מתרשמים מקצב ההבקעות של מכבי, לעתים שלושה שערים בתוך עשר דקות, ה-DNA  הזה התחיל כבר אז. בתוך דקה אחת הצליחו אברהם מנצ'ל בבעיטה חופשית וג'וני הרדי (בנגיחה!) לצמק וכמעט להשוות.

גם ב- 2:3 הביתי השני חיפה הייתה בצד המפסיד. עונת 69/70. אמנם, משה אדלר, חלוץ הרכש מפרדס חנה, מיהר לכובש לזכות חיפה בדקה השלישית אלא שיעקב רחמינוביץ' האורח וצמד מרגלי יהושע (שייע) פייגנבויים הפכו את התוצאה. דני רום-שמולביץ חתם את ההפסד בשער שני שכולו הפסד. אגב, פייגנבוים זה, המוכר לדור הצעיר מסדרת "גולדסטאר" בטלוויזיה, רשום כשחקן שכבש את מספר השערים הגבוה ביותר לרשת מכבי במשחקים ביניהן (13). בחיפה, יניב קטן אהב את הרשת האדומה יותר מכולם (8).

מכאן ואילך כל תוצאות ה-2:3 נטו לכיוון חיפה, שלא רצתה להפסיד בבית. בעונת 1984/85, אחרי האליפות הראשונה, חיפה נאלצה להעתיק את משחקי הבית שלה לקריית חיים, עקב שיפוצים בקריית אליעזר. תמיד המשחקים מול הפועל גרמו למספר צופים רב להגיע. היריבות נוצרה באמצע שנות ה-60 כאשר מכבי נזקקה לנקודות הצלה במאבקה נגד הירידה. ה"אדומים" הגיעו לקריית אליעזר, ללא סנטימנטים וניצחו 1:2 שלא השאיר את אוהדי חיפה אדישים. מאז, הקרבה בכל משחק.

ריפעת טורק עם בעיטה מרחוק בדקה השנייה פתח במצוות ההבקעה, זאהי ארמלי הספיק להשוות עד למחצית. ואז הגיע הרגע של רוני רוזנטל, אחד הרגעים בקלטת המשחקים שלו שכיכבה בדרך לאירופה עד שנחת בליברפול הגדולה והיה מגדולי הגורמים לזכייה באליפות האחרונה שלהם (1990). השנה ודאי יזמינו אותו כאורח כבוד בנשף האליפות אחרי שלושים שנים. פריצה פנטסטית תוך שהוא נותן לכדור לחלוף בין רגליו ולעקוף מגן אורח, הביאה לשער יתרון של משה סלקטר, אברהם אבוקרט העלה ל-1:3 ולקראת סיום שער מרגלי האורח יעקב אקהויז, שוב ממרחק. הסתיים 2:3, אבל למאמן החיפאי, שלמה שרף, בער לרוץ ליהוד ולנסות לשכנעם להעביר לחיפה את השוער אריה חביב. כמעט והצליח. רק התעקשותה של ההנהלה החיפאית מנעה את האירוע - אבי רן ז"ל נשאר השוער הראשון והשאר היסטוריה.

גם הפועל תל אביב ידעה פעם לכבוש שערים בזמן קצר. כך בעונת 04/05 כשמכבי חיפה רצה לתואר. ביסקוט אמבולה כבש פעמיים במחצית השנייה, בתוך שלוש דקות, אבל שעריו היו רק שערי כבוד נוכח צמד שעריו של הארגנטינאי רוברטו קולאוטי והברזילאי גוסטבו בוקולי שהעלו את חיפה ליתרון 0:3.
שנתיים לאחר מכן (06/07), שוב חיפה כובשת שלישייה מוחצת במחצית אחת, הראשונה, מצמד של יניב קטן בפרק זמן של שבע דקות, אלון חרזי פתח וכבש את הראשון. יוסי אבוקסיס הורחק לפני המחצית בגלל כניסה גסה בחבייאר דירסאו ולא הפריע לאוגבונה וואליד בדיר בדקת הסיום לרכך הפסד כבד יותר.

מחזור הסיום בעונת 12/13 גרר התרגשות גדולה בקרב אוהדי מכבי חיפה. ולא בגלל המשחק בין הירוק לאדום. השתיים לא היו גורם במאבק האליפות בשלב הזה, תשומת הלב הוקדשה לשוער הנפלא ניר דוידוביץ שפרש ממשחק פעיל. למרות חשיבותו המועטה של המפגש, כ-13 אלף אוהדים חיפאים הגיעו כדי להריע לשוערם האגדי במשחקו האחרון. במגרש ראו את רמזי ספורי קובע 0:1 לת"א, אלון תורג'מן משווה במחצית השנייה אבל ואליד בדיר, עוד שחקן עבר שהיה שותף למספר רגעי התרגשות במכבי, לא התחשב בשי שהגיש לו הנשיא יעקב שחר (גם בדיר פרש במשחק זה) והחזיר להפועל את היתרון. שוב, חיפה לא ויתרה וכמו בהווה, השלימה שלישייה במחצית השנייה. יניב קטן איזן ודניאל הייבר נגח את שער הניצחון - 2:3 למכבי.

את הפעם האחרונה גם הצעירים שבאוהדים זוכרים היטב. אשתקד ב"סמי עופר". מחצית ראשונה מטורפת עם חמישה שערים - לא השאירה כלום למחצית השנייה. מוחמד עוואד פתח, ניקיטה רוקאביצה הכפיל, אדי גוטליב צימק, עוואד וספורי צהלו בתוך דקה וה-2:3 נותר עד לסיום.

קבלו את גם את הדובדבן שבמשחקי הבית של חיפה נגד היריבה באדום. במשחק זה, בעונת 95/96 בה חיפה "השתוללה" עם מנות שערים מכובדות ואיש לא ידע מה תלד הדקה הבאה, נכבש מספר השערים הגבוה ביותר במשחקים בין שתי הקבוצות בכלל ובעיר הכרמל בפרט. סרגיי קנדאורוב ניצל פנדל שנשרק לזכות חיפה בדקת הפתיחה, שגיב אליהו ואלון אופיר לא התרגשו, כבשו פעמיים ותל אביב הוליכה 1:2. חיים רביבו, שנרכש שנה קודם לכן מהפועל, אחרי שראובן עטר החליט לעבור את הכביש ולשחק בהפועל חיפה, לא נתקף ברגשות אשמה כאשר הקפיץ כדור מעל ידיו המושטות של השוער הענק ירוסלב באקו. האורחת לא התייאשה, סרגיי פוגודין ניצל הגנה רעועה והחזיר את היתרון ואז רביבו השווה וממש על סף הבאזר עופר שטרית עם שער אדיר חולל את המהפך האמיתי וחיפה יצאה עם 3:4 מלהיב.

חיפה, שלא הפסידה בבית לתל אביב מאז 2011/12 (4:1 - ההפסד הגבוה ביותר לזכות האורחים) תחפש להמשיך בשרשרת הצלחותיה מול ה"אדומים" ולסגור עשרה משחקים ללא הפסד. השיא הוא תריסר משחקים ללא הפסד בין השנים 1997 ל-2006.