ב-8 במאי 1962, בעת שנשיא המדינה, יצחק בן-צבי העניק את גביע המדינה לקפטן הקבוצה, אברהם מנצ'ל, ניצב בשורת המנצחים הקיצוני-מגן ישעיהו הלד ומחה דמעות.
ב-31 בדצמבר 2021, שעות ספורות לפני כניסת השנה האזרחית החדשה, אוהדי הקבוצה מוחים דמעה אחרי שנודע דבר פטירתו של "שייע" הלד, מאחרוני המוהיקנים של הקבוצה היפה של שנות ה-50 וה-60.
הלד עלה מהונגריה, שם שיחק בקבוצת הנוער של המועדון המפואר מ.ט.ק. ברגע שרגליו דרכו על אדמת המולדת, הובא על ידי "סקאוטים" באותה תקופה למכבי תל אביב. בתום תקופה קצרה, אחרי משחק בעיר הכרמל מול מכבי, ההנהלה המקומית עשתה מאמץ גדול לשכנעו לעבור לחיפה. והוא נענה לאתגר ושיחק בקבוצה הבוגרת לאורך 13 עונות.
בתחילה תופקד כמגן שמאלי, במטרה לייצב את ההגנה הרעועה של הקבוצה. ב-1955 בהגיעו של המאמן-שחקן אלי פוקס, שונה תפקידו והלד הפך לקיצוני שמאלי שהפיל חתיתו על הגנות היריבות. מהירותו הסילונית (גמא 100 מ' ב-11.2 שניות) הפכה לשם דבר ומומחיותו בסחיטת בעיטות עונשין מהנקודה הלבנה לא נעלמה מעיני השופטים שנפלו בפח ושרקו לפנדלים.
מדובר היה בשחקן ערמומי מאין כמוהו ולא בכדי הבקיע 60 שערים במשחקי הליגה של חיפה ועוד 14 ב-34 משחקי גביע המדינה. במאזנו של הלד כיבוש שתי רביעיות, אחת במשחק גביע מול הפועל נס ציונה (1:9) ושנייה ב"דרבי סולחה" ב-1957 בו הפועל הוליך והלד הפעיל מבערים בדרך לניצחון 1:6. כמו כן כבש שלוש פעמים שלושה שערים, פעמיים לרשת מכבי יפו ונגד בית"ר ירושלים.
ב-1964 קרא את המפה והחליט לפרוש ממכבי חיפה בגלל גילו המתקדם ולעבור לבית"ר חיפה. הספיק לשחק מול מכבי בעונת 65/66 עת שיחקה מול בית"ר בליגה א'. בתום תקופה קצרה תלה את נעליו ונהנה לראות את בנו, ראובן, ממשיך את דרכו, זוכה בתואר "מלך השערים" בנוער ועולה לשחק במדי הקבוצה הבוגרת, עמה אף זכה באליפות הראשונה.
יהי זכרו ברוך!
הקבוצה היפה. הלד עומד שני מימין. צילום: מימל, האתר הרשמי
עם נבחרת חיפה, הלד כורע שלישי מימין. צילום: מימל, האתר הרשמי
