קשר שהגיע למכבי חיפה בגיל 23 מהפועל פתח-תקווה. החל את הקריירה הספורטיבית שלו דווקא כרכז בקבוצת כדורסל , אך בלחצם של חבריו ניסה כוחו בכדורגל, וחיש קל הצטרף לקבוצת הנערים של הפועל רמת גן. תופקד בעמדת המגן השמאלי. בהגיעו לגיל 16 ניסו להעבירו למכבי חיפה, אולם נשיא המועדון, יעקב שחר, המליץ לאנשי רמת-גן לא לטלטלו הרחק מביתו, וזאת כדי שיוכל להשלים את מבחני הבגרות שלו. ההמלצה התקבלה, אך בד בבד נכנסו לעובי הרכישה קבוצות נוספות והפועל פתח-תקווה זכתה בו אחרי ששילמה סכום נאה לנער בן גילו. הראשון שגילה את כשרונו של הנער הרזה דאז, היה זאב זלצר, מאמן העל של נבחרות הנוער שראה אותו משחק במדי נבחרת בית הספר "בליך" ברמת-גן. אחרי המשחק בירר עליו פרטים וזימן אותו לנבחרת נוער ב`. לצד נתונים גופניים לא מרשימים, בלטה אצל זנדברג הטכניקה האישית וחוכמת המשחק שלו. בין מיכאל להוריו התגלעו חילוקי דעות. הם רצו שבנם יתרכז יותר בנגינה על פסנתר, וכמו תמיד, הילד ניצח. הכדורגלן בעל שליטה מצוינת ברגל שמאל, הגיע לנבחרת הנוער, לנבחרת האולימפית ובאוגוסט 2002 ערך הופעת בכורה בנבחרת הלאומית מול ליטא ואף כבש שער בפריצה סולנית נהדרת. זנדברג הגיע למכבי חיפה פעמיים בתוך חודש אחד! באמצע חודש יולי, אחרי משא ומתן ממושך, אמור היה לעבור לשורותיה ואף יצא למחנה אימונים טרום עונתי בגרמניה. כששב לארץ, התברר שעדיין קיימים בינו לראשי מכבי חיפה חילוקי דעות לגבי מספר סעיפים בחוזהו. אלה לא גושרו ובחיפה החליטו ל"רדת" ממנו. אלא שהמילה האחרונה טרם נאמרה. זנדברג חזר לפ"ת והקשר עמו נשמר על "אש קטנה". כעבור תקופה קצרה, אחרי שחיפה הבטיחה עלייתה לצ`מפיון ליג, יושרו ההדורים בין הצדדים ובעיכוב של שבע שנים מיכאל נחת באימפריה הירוקה.