אלון חזן, גיבור גביע זו עונה שנייה ברציפות, בשיכרון חושים, הדביק נשיקה נלהבת ל? מצחו של שופט הגמר יצחק בן-יצחק. הדגלים הירוקים שהתנופפו ביציע, עשו שחור בעיניים למכבי תל אביב המסיימת את העונה כסגנית בליגה וגם בגביע. ההבדל הקטן, אבל הכל כך גדול, בין תהילה לכישלון. גיורא שפיגל, בחליפה הדורה, כבר מתחיל לתכנן את הקרב על ה"ירושה" של פארמה בגביע אירופה למחזיקות. כמה כואב היה אמש להיות אברהם גרנט - עונה שלישית בגמר, וכלום. כמה כואב היה להיות ניר קלינגר - גמר חמישי, וכלום. כמה כואב היה להיות אוהד מכבי ת"א, ולראות מה נשאר מהקבוצה ששרפה אשתקד את המגרשים, והידרדרה בחודשיים האחרונים. רק החלטה מפתיעה של אופ"א, מה שלא נראהבשלב הזה, תשאיר אותה על מפת אירופה גם בעונה הבאה. גיורא שפיגל צוטט כאומר, שגם הכגביע לא יציל את העונה למכבי חיפה. אז נכון שהעונה היתה כישלון גדול מבחינת הירוקים - אבל בינינו, גרנט, לא היית מתחלף עם האיש שאיתו עבדת פעם בהפועל פ"ת ? כמו שאומרים, טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ. אבל גם גיורא יודע, שדברים כאלה אי-אפשר לתכנן. הם פשוט קורים. חיפה , שצלעה בדרך מעל למשוכות הראשונות של מכבי הרצליה וצפרירים, הפריימריז, ניצחה בקרבות הצמרת של הגביע. בחצי הגמר שלחה החוצה את האדומים מתל אביב, אמש השלימה את המבצע מול קבוצה ששילמה את מחיר ההיחלשות העקבית. לא שחיפה היתה גדולה. היא פשוט שיחקה בצורה מאוזנת יותר, בלי הבדל משמעותי בין עשרה מהשחקנים - פרט לחריג האחד, איבן גצקו. מה לעשות, הטיסה מאודסה עוד לא נחתה בחיפה. הירוקים היו קרובים אחד לשני, איפשרו למכדררים אופציות מסירה. ומכבי ת"א ? חוץ מרבע השעה הראשונה, שבה איציק זוהר חתך קדימה והזכיר את איציק הגדול מהתקופה הטובה, מכבי נראתה קבוצה עייפה הנמצאת עמוק בתנומת הקיץ. מצטער, אבי כהן, אבל אמש היית בבלק-אאוט, והציון שקיבלת, ניתן עם הרבה רחמים. שיחקת לידיו (לרגליו? ) של אייל ברקוביץ שברח ממך במרכז השדה. כשהועברת לתפקיד המגן - חש אייל לאיזור שלך, כמי שמבין : מכאן תפתח הטובה לחיפה. על פעולות תקיפה טובות שלך, כמו בגמרים במדי בית"ר ירושלים, לא היה מה לדבר. מצטער, אברהם גרנט, אבל היית חייב להתעלם מרגשות ולראות נכוחה את מה שמתרחש. אבי כהן, במשחק כזה, וגם אבי נמני, שרק אמש חזר לשחק ועדיין לא היה נמני האמיתי, היו צריכים להיות מוחלפים, ובשלבי פתיחת המחצית השניה. מאיר מליקה היה צריך להיכנס קודם לכן, ועמית לוי לא היה צריך לצאת. חוץ מזה , הרי ראית בעצמך שאלי דריקס לא מקבל חצי-כדור בהתקפה כחלוץ חוד יחיד, ואיש לא הפעיל אותו. הכל נראה שקוף. כמו זכוכית.

מה לא נכתב ומה לא נאמר על הצמד עטר - ברקוביץ . אין כל ביטחון שבקיץ הם לא ייפרדו, כל אחד לדרכו, אבל אמש, ביחד, הם עשו כמה דברים יפהפיים , בחסות הקישור והגנה של מכבי תל אביב. אייל בישל, ראובן הבקיע, ומה שמנע ממנו ציון גבוה עוד יותר היה אקט הסיום המכוער של בעיטת הכדור ליציע , כדי לבזבז זמן. פתאום גילה גיורא בלם אחורי מהיר, אלון חרזי, שאחרי טעות אחת בהתחלה הפך להיות בעל הבית, ניקה בלי בעיות את הרחבה של צ`אנוב, ששיחק בבטחון ונחישות כמו בתקופה בה יזם את הפגישה המאולתרת עם גרנט , בקרית-אליעזר, ואמר לו : " אל תוותר על אובארוב, הוא שוער גדול, ואתה תהנה ממנו כאשר יסיים את התקופה הקשה ". התקופה הקשה אתמול, היתה של התקפת מכבי ת"א. איציק זוהר בעט כדור אדיר בדקה ה- 3 לקורה, והכל נראה מבטיח מבחינת ת"א. אלא שבחלוף 20-10 דקות היא חזרה להיות מכבי ת"א שהפסידה למכבי נתניה בשבת. מתברר שאי-אפשר לעשות מהפך כל כך גדול בשלושה ימים. אובארוב עצר שני כדורים חזקים של עטר (31,25) וגם פתיחת המחצית השניה היתה של חיפה. ניר קלינגר בפעולת יחיד, אופייני לאמש במכבי ת"א, חטף כדור מהגנת חיפה בדקה ה- 60 , חלף על פני צ`אנוב והחמיץ את השער הריק. זווית יותר קשה מזו שהיתה לרוני רוזנטל באיצטדיון לבסקי בשבוע שעבר, אבל אפשר וצריך היה להבקיע. ואז הגיעה הדקה ה- 77 . אייל ברקוביץ נזכר שבחיפה סוגרים ב- 10, והוא החליט לסגור עניין. פרץ באגף של אבי כהן, העביר ימינה לראובן עטר. אובארוב הדף למשקוף - ופנימה. גם הכדור המסוכן של זוהר (80), אחר כך הנסיון הנואש של אובארוב להצטרף להתקפה בקרן ( קלינגר נגח החוצה , 88), לא הציל את הערב העגום של מכבי ת"א. חזן (בעונה שעברה ניצח את מכבי ת"א במדי הפועל פתח תקווה) שוב שיחק בצד המנצח. בשנה שעברה עם הרצוג, אמש כבר עם הנשיא וייצמן. ( "ידיעות אחרונות" ) הרכב מכבי תל אביב : אלכסנדר אובארוב, עמית לוי (הוחלף ע"י מאיר מליקה בדקה 69), אלכסנדר פולוקארוב, גדי ברומר, אמיר שלח, נועם שוהם, איציק זוהר, אבי כהן, ניר קלינגר, אבי נמני (הוחלף ע"י ניר סביליה בדקה 85), אלי דריקס.

היסטוריה

היסטוריה