image/jpeg

האלופה מתחילה את "מסע פברואר" באם המושבות מול מכבי המתאוששת

חדשות
האלופה מתחילה את "מסע פברואר" באם המושבות מול מכבי המתאוששת
לא סינדרום, לא לחץ, לא פחד- עובדה שבחודשי פברואר לדורותיהם, מאז קום המדינה, התוצאות של מכבי חיפה פחות טובות מאשר בשאר חודשי השנה. הרוטציה שאלישע לוי מנהיג עשויה לסייע. צילום: ראובן כהן
29/01/2010 19:25



מצטערים, דלתות מועדון מכבי חיפה נעולות ומסוגרות בפני רוחות מלחמה. תבואו בפעם אחרת, אולי המזל ישחק יותר. זה המסר הסופי שהועבר השבוע מראשי מכבי חיפה, מאמנה ושחקניה בעקבות הסערה בכוס מים שעוררה הבאתו של בוקארי סאדאת הגנאי. ברור שהיה כאן ניסיון לפגוע בתדמית המועדון הכי מסודר בארץ, תמיד על ידי אותם יחצ"נים שנגדו, אך כמו שאמר מוחמד גדיר בראיון בסוף השבוע באחד המקומונים: "אני לא סופר את העיתונאים ממטר". והוא רק בן 19. וזה המסר היחיד שכדאי לקחת מ"ביקור סאדאת". אלישע לוי וחניכיו, במעטה טפלון, המשיכו במלאכתם וגם הם יודעים שניסו, ונכשלו, להסיט את השחקנים מקו המחשבה העיקרי: המשך הדהירה לעבר קו הסיום.



גם הדי המשחק החשוב נגד הפועל תל אביב התפוגגו כאדי שמפניה וכמעט איש לא נעצר לנתח מה קרה ומדוע שתי הקבוצות לא ידעו להפיק את המיטב מהופעתם. עדיף לאמץ את מה שיניב קטן אמר למחרת המשחק: "ישנם גם משחקים כאלה". כעת מתחיל המבחן האמיתי, עוד מבחן, של מכבי חיפה לה מצפה חודש לא פחות קל משהורגלה אליו. תוצאות השבת האחרונה ובעיקר זו של הפועל תל אביב מול קבוצת הנוער של מכבי נתניה (מאיפה לדעתכם צמח השוער דניאל ליפשיץ?) מלמדות שביום שני מצפה לה מכבי פתח תקווה, קבוצה שמתאוששת ובארבעת המחזורים האחרונים צברה את אותן 10 נקודות שחיפה ליקטה (כולל 0:0 דומה מול הפועל תל אביב). מי שזוכר, בהופעה האחרונה מול מכבי פתח תקווה במגרשה, חיפה נוצחה 2:0 ומהמשחק הזה יצאו קולות צהלה, הרבה בגלל שמאמנה לשעבר, רוני לוי, ניצח את קבוצתו לשעבר. איפה רוני לוי היום ואיפה אלישע לוי ? והדברים נאמרים כאשר המאמן שהביא לחיפה שלוש אליפויות רצופות, עושה כעת צעדים ראשונים כמאמן אלופת רומניה. בכלל, שמתם לב שחיפה אינה רק מקפצה לשחקנים בדרך לאירופה ? אברהם גרנט הגיע לצ'לסי, יצחק שום לפאנאתינייקוס ועוד כמה מועדונים, רוני לוי ברומניה ולא בגלל "הצלחותיו" עם מכבי פ"ת. אלישע צריך להתכונן ?



אל דאגה, אלישע יתכונן ויכין כפי שהוא עשה עד היום. ולא בגלל התיקו של הפועל ת"א בשבת. חיפה כבר מזמן לא מסתכלת לאחור ולא בגלל יוהרה. מה יש לה לראות כאשר מקדימה הנוף יותר מעניין. כמו לטפס על הר גבוה- ככל שמגיעים גבוה יותר, ההנאה גדולה יותר. הבאתם של בוקארי סאדאת ומוחמד כלביאת מנצרת-עילית הכניסה אותם לנישה בה מאמן חיפה ביקש לא לגעת: מרקם חברתי. עם מעט עזרה של החברים בקבוצה, גם הם ישתלבו במהירות. אפילו ה"בדיחה" שזכתה לכותרות על עימות חזיתי בין ארבייטמן לגדיר, הצחיקה את השחקנים. לא נורא אם פה ושם משתלבים באימונים הקשים גם כותרות פאתטיות שכאלה. הרבה יותר זול מכרטיס למופע של ישראל קטורזה. מאמן חיפה לא היה כאן בינואר 2007 כאשר הגיעה לקריית אליעזר קבוצה מפוחדת (הרבה יותר מהפועל תל אביב), מכבי הרצליה שהדהימה והלמה בחיפה 0:4. ניצחון ענק לקבוצה שמעולם לא ניצחה כאן בליגה- ניצחון גם למאמנה פרדי דוד שאין לו סנסציות רבות ברקורד שלו. מאמן פתח תקווה מפנטז קרוב לוודאי על שחזור המשחק ההוא. לא 0:4 אבל גם 0:1 מול הגנת הברזל של חיפה יספיק לו. זו ספגה שמונה שערים בלבד ואין לה שום כוונה להתבטל בפני שום קבוצה. את המשחק הטאקטי ביום שני מול הפועל תל אביב חיפה לא מפגינה פעמים רבות. אפשר לקטלג אותו כ"חזיון נדיר".



מכבי פ"ת התחזקה מאד ותוצאותיה אינן מקריות. חיפה יכולה לסמוך, מעבר להגנה האיתנה וההתקפה הפוריה, גם על מאזנה מול מארחתה במשחקים שנערכו באם המושבות. וחלוקת ההצלחות במגרש זה מלמדת על המהפך שחיפה חוללה. מיום הקמת האצטדיון ועד 1987- קרוב לעשרים שנים, חיפה ניצחה את פ"ת בביתה רק פעם אחת (1:3 ב- 1984). מאז ועד היום הוסיפה למאזנה תריסר ניצחונות לעומת שלושה הפסדים והרי לכם מאזן חוץ מרשים: 13 ניצחונות, 8 הפסדים ושבע תוצאות תיקו. הפרש השערים לזכות חיפה (22:35) מלמד אף הוא על יתרון חיפני על אף שרבים מהמשחקים הוכרעו על חודו של שער. בסך הכל שתי הקבוצות פגשו זו את זו 106 פעמים, חיפה ניצחה ב-44 מהם, הפסידה ב-29 ועוד 33 סיימה ללא הכרעה. ברור שהפרש השערים נוטה בבירור לחיפה- 113:161.



ללא ספק, פתח תקווה שאבה ביטחון רב מהחודש האחרון. לרשותה הגנה מאד מנוסה עם יבריץ' בשער, אבי יחיאל ומורד מגמאדוב וקובי גנון בהגנה. לחיפנים הצעירים בהרבה, חוויות גדולות יותר, גם בגלל שכולם בעלי תארים והופעות בליגת האלופות אך זהירות לא תזיק. ושמדברים על זהירות, עם כל ההדחקה שההיסטוריה אינה חוזרת והברק אינו מכה פעמיים באותו מקום, החיפנים יצטרכו לשים לב לכל המשחקים הנערכים בחודש פברואר. כל מאמני הכושר בעבר לא יכלו להסביר את התופעה המדהימה שדווקא בחודש השני של השנה, המספרים של ה"ירוקים" בליגה שונים מאשר בשאר החודשים. מדוע ללכת רחוק ? אשתקד, עם אלישע לוי, חיפה סיימה את פברואר עם שני הפסדים רצופים למכבי נתניה (2:0) וקריית שמונה (1:0), תיקו חוץ עם מכבי ת"א (1:1) ורק ניצחון ביתי מול היורדת הכח עמידר ר"ג (0:2). שנה קודם לכן (07/08) שלושה הפסדים ( נתניה, בית"ר ירושלים והפועל תל אביב) וניצחון ביתי מול בני יהודה (0:1). וכך אפשר לעבור עונה אחרי עונה ולחפש בנרות "פברואר של הצלחות".



מצאתי. את אחד הניצחונות המפוארים בתולדותיה, אותו 0:5 מוחץ על מכבי תל אביב באחד מ"משחקי העונה" של 1993/94 חיפה השיגה ב- 26 בפברואר 1994. את פברואר 1984, בעונת האליפות הראשונה ה"ירוקים" סיימו עם ארבעה ניצחונות רצופים מול הכח (0:1), בית"ר תל אביב (0:2), מכבי תל אביב (2:3) והפועל באר שבע (0:2). יש אור בקצה המנהרה. מאז קום המדינה, בפברואר חיפה ניצחה ב- 62 משחקים בלבד (לעומת 101 בינואר עם פחות או יותר אותה כמות משחקים), הפסידה ב- 58 ו- 67 סיימה בתיקו. זה החודש שבו חיפה הפסידה במשחקי הליגה הכי הרבה מאשר בכל חודש אחר, היחיד עם מספר תוצאות התיקו הגדול ביותר שגם עולה על מספר הניצחונות. וגם הפרש השערים מצומק- 204:213 לזכות חיפה. איך אוכלים את זה ?



בעבר, ההנחה של הצוותים המקצועיים הייתה שמא התחלת האימונים המוקדמת (יוני) פוגעת במשהו, אולי החבר'ה עייפים. השנה, כך לפחות נראה על פי הנחישות של השחקנים, שהם מבקשים לשנות את הסטטיסטיקה. הרוטציה שאלישע לוי הנהיג, הפציעות המרובות, מנוחת ה"לוחמים" והרצון שלו לשלב כמה שיותר שחקנים, אינם מאפשרים לשחקנים לקחת פסק זמן. ולו לדקה. שיטת הקיזוז אינה פוגעת בחיפה בשלב זה, כי מטרתה המיידית היא לסיים את 30 המחזורים במקום הראשון ולזכות בארוח "משחק העונה" האמיתי. לחישובים האחרים אין לפי שעה מקום בכדי שמישהו בחיפה יעז להוריד את הרגל מהדוושה. באופק ממתינות 33 נקודות ומשחקי חוץ ממוקשים כמו מול מכבי פ"ת, בית"ר בטדי ועוד. שחקני האלופה אינם זקוקים לציונות בכדי לדעת שכל מחזור ללא ניצחון עלול להגביר את הדחיפות מאחור. כמו שאלישע אמר לפני שבוע: "גם מכבי תל אביב בעסק". כרגע, הפועל תל אביב מתאמצת לנצח או לסיים בתיקו בכל משחק, ובסיומו מתיישבת ל"התפלל". קשה לרדוף אחרי קבוצה לאורך זמן, בפרט אם הקבוצה משובחת כמכבי חיפה. מתברר שחיפה ממשיכה להביא למשחקיה את הקצב האירופי המקשה על יריבותיה לעמוד בעומס אלא אם הן נוקטות בטאקטיקה כפי שעשו מכבי והפועל תל אביב, היחידות שסחטו נקודות מהמוליכה (מדהים, לא ?)



מאד מעניין יהיה לצפות במשחקה של מכבי חיפה מול מכבי פתח תקווה. האם יהיה המשך להצלחת המקומיים ? האם חיפה תשוב למסלול הניצחונות כפי שעשתה בפעם הקודמת אחרי ההפסד למכבי תל אביב ? האם שערה של חיפה יישאר נעול כפי שהיה ב- 805 הדקות האחרונות ?

השותפים שלנו
VOLVO
ADIDAS.CO.IL
עמרם אברהםhertzauto centervariety
image cover