מי שמבקש להריח, ולו על קצה המזלג, מה יקרה ביום ראשון באצטדיון טדי בירושלים בין שתי הקבוצות המסקרנות בכדורגל הישראלי, לא יכול היה לקבל מושג וחצי דבר ביום חמישי בתוכנית "עושים ספורט" בגלי צה"ל. אם שני המנחים, אלי ישראלי (אוהד שרוף' של הפועל ת"א) וניב רסקין ( אוהד 'שרוף' של מכבי ת"א) לא מצאו לנכון להזכיר ולו במילה אחת את המשחק הזה, סימן שהכדורגל הישראלי עלה על פסים נכונים. זו תוכנית הדגל של הספורט הישראלי, ואיך יודעים שהיא כזאת ? נשיא המועדון, יעקב שחר, תמיד נענה להתראיין בה כי גם הוא הגיע למסקנה שעבר זמנו של ה"זמן הצהוב". לא עוד רכילות בכותרות אלא כדורגל נטו.
וזה בדיוק מה שמצפה ביום ראשון (21.05, שידור ישיר בערוץ 10) לצופים במשחק ובטלוויזיה. בשקט ובשלווה נמכרו להם כל הכרטיסים ובאצטדיון יהיו כ- 20 אלף רעשנים בצבעי הצהוב- ירוק. לא רשמי, אבל אם תשאלו את אוהדי שתי הקבוצות את מי היו רוצים לראות אלופה, אם וכאשר קבוצתם אינה נוטלת במירוץ, יותר משלושה רבעים יצביעו על חיפה או ירושלים. ענין של מסורת וזו לא משתנה. בדיוק כפי שהיריבות הגדולה לא משתנה. חמש האליפויות של חיפה בעשר השנים האחרונות מול שתיים לירושלים ( נוסיף עוד אחת כי לפני כן זכתה בשלישית) מול ה"טפטופים" מתל- אביב (אחת לכל אחת, באדיבות ...מכבי חיפה) ועוד אחת מפתיעה של הקבוצה השלישית בחיפה (אחרי מכבי חיפה וקבוצת הספסל שלה...), משאירים את הזירה לשחקנים הכי טובים בארץ, גם כאשר חיפה משתרכת במקום הרביעי ועם עשר נקודות פחות.
למשחק הזה ישנה ארומה מיוחדת, הרבה בגלל שני המאמנים, רוני לוי ויצחק שום המשרים שקט סביבתי, ויותר מכך, לזכותם של השחקנים משני המחנות ייאמר שהם יודעים לכבד את היריב והמקצוע. מי שזוכר את ההשתלחויות חסרות הרסן לפני שני עשורים ופחות, מבין במה המדובר. הקבוצות הגיעו למגרש "מחוממות" מהבל פיהם של שחקנים מובילים שלא תמיד אמרו את מה שייחסו להם, ובכך הודו אחרי פרישתם משדה המשחק, והאווירה התלהטה לחינם. הפעם יחסי הכוחות בטבלה ברורים: ירושלים אלופה ומוליכה מתחילת העונה- חיפה בפיגור גדול בגלל ה"פאשלה" מול נתניה". אגב, מצב דומה קרה לפני 15 שנים בדיוק. ירושלים הוליכה את הטבלה ביתרון שלוש נקודות על חיפה (33 אחרי המחזור ה- 17 לעומת 30) ואז הגיחה מכבי נתניה לקריית אליעזר (92/93) והדהימה את החיפנים 1:3 ומאז שחקני עיר היהלומים לא ניצחו עד השבת שעברה... מחזור לאחר מכן, חיפה יצאה לטדי (23 בינואר) הפסידה 3:2 והפער שנפתח, שש נקודות, הריץ את בית"ר לאליפות, עונה אחרי שחזרה מהליגה השניה. בחיפה מקווים שהתסריט הזה נחלת העבר ותו לא.
לחיפה יש מטרה אחת גדולה: לנצח את בית"ר במבצרה, בו הפסידה רק פעם אחת לסכנין. אם עשתה זאת תשע פעמים בעבר בטדי לעומת שבעה הפסדים ושש תוצאות תיקו, מדוע לא לשחזר ? לא הולך להיות פיקניק ביום בהיר. ירושלים עדיין "חייבת" לחיפה את ההפסד בחצי גמר גביע הטוטו (בפנדלים) שמנע ממנה את ה"טראבל" המפורסם שמעולם לא נרשם בכדורגל הישראלי ומעט מאוד בעולם. מאידך, מאז פתיחת הסיבוב השני, למעט ניצחון 0:3 על בני יהודה, הירושלמים מתקשים לתפקד מול יריבותיהם וכל משחק הסתיים בניצחון דחוק של שער, הפסד לסכנין ותיקו מול קבוצות התחתית של מכבי הרצליה ומכבי תל אביב.
מאידך, גם חיפה אינה בשיא כושרה ואובדן חמש הנקודות בשני המנחזורים האחרונים מלמד על כך. יש לה סיבות מקילות, כמו היעדרם של דקל קינן ופטר מסיללה מחוליית העורף שנחלשה והפכה חדירה יותר, בעיקר מול מכבי נתניה מחדשת ה"בונקר". מסיללה חזר והולך להיות מאצ'- אפ פנטסטי על קו שמאל, בין אלבארס, המגן הימני המצוין של בית"ר למסיללה הפנטסטי. רק שלא ינטרלו זה את זה... עדיין אסור לקשור כתרים לראשו של החלוץ הדרום- אפריקני, טמבינקוסי פאנטיני שלמעט הופעה בהפסד למכבי הרצליה בגביע הטוטו, לא ראינו אותו "בשידור חי". אם המאמן רוני לוי יבחר לפתוח עימו, תהיה זו הפעם הראשונה העונה, מאז שרוברטו קולאוטי נמכר למינשנגלדבאך, שכל השחקנים יופיעו בעמדות הטבעיות שלהם, בעיקר רנאטו שלפתע מצא עצמו "מלך השערים" בקבוצה !
הרבה נוסטלגיה תתרוצץ על המגרש. בנאדו, עידן טל, יואב זיו ומיכאל זנדברג בבית"ר, ואלה היו שותפים לאליפויות בחיפה ובירושלים. מצד שני, אלון חרזי בן ה- 37 שזכה אף הוא לתארים בשני המועדונים. כל משחק שחרזי מופיע הוא תעודת הצטיינות למגן הותיק. בואו ניקח את ההופעה הראשונה שלו במדי מכבי חיפה, אי שם בינואר 93'. חיפה הפסידה 3:2 בטדי, ראובן עטר כבש לזכותה, אלי אוחנה הבקיע את אחד השערים לזכות בית"ר, אלון חזן ממכבי הוחלף על ידי יניב כהן. עטר, אוחנה וחזן מאמנים היום בליגת העל, יניב כהן משמש כמנהל מחלקת הנוער במכבי חיפה וחרזי עדיין משחק , והרבה. צל"ש לזקן השבט שמכיר את טדי הכי טוב מכולם. אולי בנאדו, עונה רביעית בבית"ר (שתיים כמושאל מחיפה) מכיר טוב יותר.
דרמות ומהפכים
כאמור, מלבד ההפסד לבית"ר בעונה שעברה (4:1) באדיבותו של השופט משה בוחבוט שהרחיק את חבייאר אנדרסון ופסק על פנדל מההפטרה, המון דרמות התחוללו בין שתי הקבוצות ולא מעט מהפכים בתוצאה. יצחק שום, מאמן בית"ר בהווה, שמעולם לא זכה באליפות או בגביע כמאמן בארץ, לעומת רוני לוי לו כבר שלוש אליפויות ושני גביעי טוטו, ודאי זוכר את הדרמה הכי גדולה. חיפה שלו איבדה גובה בעונת 2002/03 והגיעה לטדי המאיים. איציק זוהר, זה שיפרש עבורכם את המשחק בערוץ 10, קבע 0:1 ודוד אמסלם העלה ל- 0:2. חיפה הקטינה ל- 1:2 מרגלי ג'ובני רוסו (גם הוא שיחק בשתי הקבוצות) והמחליף רפי כהן הצליח לחולל מהפך ולהוליך את חיפה ל- 2:3. בדקה ה- 85 הלם בחיפה ושימו לב לשמות. מאור מליקסון הגביה לעברו של שלומי ארבייטמן שנגח את ה- 3:3 (מה הפלא ששוחררו ?...) ורפי כהן נעץ מסמר אחרון ברשת הירושלמית 3:4 שאפשרה לחיפה להמשיך במרוץ האליפות ולהפסיד אותה בסיום בהפרש שערים. מי שעבר את המשחק ההוא ולא קיבל התקף לב בגלל המהפך- ודאי שחי גם היום.
רוני לוי היה במהפך מסוג אחר. שימש כעוזר מאמן לאלי כהן (2000) ובמחזור ה- 31 חיפה הגיעה לטדי כדי לנסות ולהעפיל למקום הראשון בו 'ישבה' הפועל תל אביב. אלון חרזי נפצע בתחילת המשחק, יז'י בז'צק העלה את חיפה ליתרון אבל שלושער מרגלי אלון מזרחי קבע 1:3 לירושלים שמחקה לחיפה את הצ'אנס להגיע לפסגה. ארבע פעמים נקבעה התוצאה 2:3 בטדי- שלוש לזכות חיפה. באחרונה שבהן משחק ענק. יוסי בניון קבע 0:1 ומוטי אוחיון איזן. יעקובו איגביני החזיר את חיפה לחיים ודוד אמסלם השווה בשנית. ואז הגיע הרגע של אדורם קייסי ששלח בעיטה חופשית מסובבת פנימה- 2:3 לחיפה בדרך לאליפות. איפה היום בניון ואיגביני ? החליפו את חיפה בעיר החיפושיות, ליברפול, כל אחד מצד אחר של המתרס. בסך הכל נערכו עד היום 83 משחקי ליגה בין שתי הקבוצות, שניים במסגרת הליגה השנייה. חיפה ניצחה ב- 32 מהם, בית"ר ב- 28 ועוד 23 הסתיימו בתיקו. בהפרש השערים יתרון מוחץ לחיפה 103-133. המאזן בטדי מלמד שנכבשו 59 שערים ב- 22 מפגשים, ממוצע של 2.7 למשחק וכמעט ברור שלא יסתיים ב- 0:0 , תוצאה רעה לשתי הקבוצות ולקהל הרב.
