הו-הא, מה קרה, כל המדינה השתגעה. אכן, כבר זמן רב, קרוב לשמונה שנים, מאז שבית"ר ירושלים זכתה באליפות האחרונה שלה, שתי הקבוצות לא היו צמודות בטבלה. גם פער 13 הנקודות לא מרפה את רגלי השחקנים, כי כולם עדיין מתענגים על פער זהה לפני 22 שנים, כאשר היוצרות היו הפוכות. רק השבוע שמעתי "מומחים" מנתחים את מה שקרה אז והם כל כך "מבינים" בכדורגל, שמוכנים לספר למי שרוצה לשמוע, שאם חיפה הצליחה להדביק את הפער בעידן שתי הנקודות לניצחון, אז מה הבעיה בעידן השלוש? אין שתי אמיתות: מכבי חיפה הדביקה את 13 הנקודות ( וכדאי ששלמה שרף ושות' יפסיקו לעוות את ההיסטוריה) בשנה השניה לעידן שלוש הנקודות. עובדה שאי אפשר להתווכח איתה.
אגדת שחקני הבית
ועוד אגדה רכלנית, ילידי בית"ר ירושלים ינסו לגבור על קיבוץ הגלויות במכבי חיפה. לחיפה יש בהרכב הראשון, אחרי שיניב קטן עבר לווסטהאם את ניר דוידוביץ ואריק בנאדו. בבית"ר אולי זוכרים את המשחק משנת...1984 אחרת אין להבין מדוע איש לא שם לב שבהרכב הראשון כל ה- 11 לא נולדו בבית"ר. קורנפיין, חליבה, בן-יוסף, מיטרסקי, אמסלם, אנסומבו, אלברמן, לרואה, פרננדז, אסולין אגאנסו. משנה למישהו? ודאי לא כשמדובר במשחק שעשוי להתפתח לרמה אירופית. כי בשתי הקבוצות יש את הזרים האיכותיים ביותר בליגה. אמנם, גוסטבו בוקולי "יאכל את הלב" בגלל חמשת הצהובים, אבל אולארה, דירסאו וקולאוטי מחד, ג'רום לרואה, פרננדז, אגאנסו ואנסומבו מאידך. אירופה מול דרום-אמריקה במהדורה ישראלית. כמעט שכחתי, אגדת טדי המלא. מה כל ההתלהבות ? טדי כבר היה "מפוצץ" במכסימום קיבולת לפני חמש שנים במשחק השחמט בין אלי גוטמן (בית"ר) ואברהם גרנט (חיפה) שהסתיים בריסוק אושיות הכדורגל ההתקפי ושער לרפואה היה בבחינת ביאת המשיח. מי כבר יכול למלא כיום מגרשים מחוץ לקריית אליעזר, אם לא מכבי חיפה ובית"ר ירושלים ?
היכולת הבינונית שחיפה מפגינה בחודש האחרון מעוררת התלהבות אצל כל אלה שמצפים לניצחון בית"רי ולפתיחת מאבק האליפות. גם כאשר נזכרים שהמארחים הודחו מהגביע וחיפה השלימה את המשימה הראשונה, זכייה בגביע הטוטו. כאן שוכחים הכל ומהר. אלופה גאה שמרתקת לאורך 18 מחזורים זוכה להספדים בגלל הפסד נקודות, ולא בגלל שלפתע היריבות היו טובות יותר. עניין של מזל. לא במקרה יוסי אבוקסיס, של הפועל ת"א הזכיר השבוע שהמשחק בחיפה הזכיר לו את אירופה. הבחור צדק, גם באירופה הפועל שיחקה "מבוקר" וכבשה בסיום המשחקים. בגלל כדורגל מבריק כמו של חיפה בצ'מפיונליג? חס ושלום. ניצחון על כפר סבא ותיקו מול הפועל ת"א ודאי שהיו מעמידים את חיפה עם 15 נקודות "פור" שהוא בטוח יותר, אבל גם פער בן 11 משמעותי ומעורר תקוות.
הכינו את המחשבונים
גם למשחק הזה חיפה לא תגיע כאנדרדוג. למרות הכל, עם כל ה'מהפכה הצרפתית' שהתחוללה בבית"ר, שהפכה לגורם משמעותי ומלהיב בכדורגל שלנו, בשש השנים האחרונות חיפה הגיעה לטדי ללא מורא. מדוע ללכת רחוק ? כמו ששחקני בית"ר אוהבים לשחק בקריית-אליעזר, והם היו היחידים שניצחו את חיפה אשתקד במבצרה, עד להפסד להפועל תל-אביב, כך חיפה מאוהבת בטדי. המספרים מדברים בעד עצמם. מאז שהאצטדיון היפיפה נבנה וחיפה החלה לשחק בו ( ינואר 1992), נערכו 19 מפגשים ולחיפנים עדיפות מכרעת: ניצחו ב- 9 משחקים, הפסידו ב- 5 וכמספר הזה סיימו בתיקו. עזבו אתכם מהסטטיסטיקה היבשה. התוצאות, הדרמות, המתח- זה מה שמדליק כרגע את חובבי הכדורגל שללא ספק ירתקו גם למסך הקטן מאות אלפי צופים. רק ביום ראשון האחרון קיבלנו איתות למה שיקרה בטדי. והוא הגיע מהיכל נוקיה. שתי קבוצות כדורסל מעולות העניקו לנו שואו ענק שהסתיים רק כאשר השעון סיים לנוע 40 דקות נטו.
אם מתוך תשעה עשר משחקים, חזינו ארבע פעמים בתוצאה 2:3 (שלוש פעמים לזכות חיפה) מה מצפה לנו ? אם ראינו לפני שלוש שנים את אחד השיאים בתולדות מכבי חיפה שפיגרה 2:0 במחצית וניצחה 3:4 בסיום, כשרפי כהן (שלושער!!) מפגין תכלית סיום מדהימה במחצית אחת, יש למה לצפות. לחיפה היו "פאלטות" מעטות בטדי. כמו ב- 2000 כאשר רוני לוי שימש כעוזרו של אלי כהן, מאמן שלא השכיל לנצל את החומר הפנטסטי שהיה לו ואיבד אליפות מיותרת להפועל תל-אביב המשעממת. חיפה הוליכה כבר 0:1 משער של יז'י בז'צ'ק אלא שאז התעורר אלון מזרחי, חיפה נחלשה מאוד ואפשרה לו להגיב בשלושער שמנע מחיפה לשוב לפסגה. או התבוסה הכי גדולה שחיפה נחלה בטדי- 4:0 והכל בגלל ששחקניה לא הצליחו להתגבר על עייפותם ועל אטימות מצד ועדת הליגה והגביע שאילצה אותם לשחק פחות מ- 72 שעות אחרי ניצחונה המפואר על מנצ'סטר יונייטד (0:3) בקפריסין.
גם הפעם כל הלחץ על מכבי חיפה. רק ממנה מבקשים להוכיח וכל הזמן, ולכולם. על בית"ר מדברים כל הזמן כדבר הבא, בשעה שחיפה מתמודדת בשלוש חזיתות, ובאחת (גביע הטוטו) ה'אש' כבר שככה. ברור שאם חיפה הייתה מגיעה אחרי שני ניצחונות בית, הכל היה נראה אחרת. גם מול כפר-סבא והפועל ת"א גילתה עדיפות מכרעת שלא באה לכלל ביטוי על לוח התוצאות. שחקניה גם לא מגיעים כשחרב מונחת על צווארם שמא יתרונם יצטמצם עוד יותר. לא שמעתם משום איש מקצוע בחיפה, לא לפני חודשיים ולא אחר כך, שהליגה סגורה וכל המשחקים הם לפרוטוקול בלבד. אין מושג כזה בקבוצה של ווינרים שיודעת מה מצפים ממנה. ומצפים לכדורגל טוב יותר. והוא יגיע לא בהאשמות סרק שנבנות מחוץ למועדון. המאמן רוני לוי לא בא בטענות לאיש, אלף בגלל סגנונו ובית, כי הוא דוגל בעבודה וברצינות, כיאה למועדון שהכניס רגל באירופה, הרבה מעבר לשפיץ של הנעל. בחיפה לא מתייחסים בכלל להצהרות המגיעות מהשפלה. אז מה אם המנג'ר לואיס פרננדז הצהיר ש"אם אפסיד 3:0 אפרוש מכדורגל". ומה יקרה אם חיפה תנצח "רק" 0:1 ושחקניה יודעים שיהיה קשה להשיג גם את זה .
לא עושים במכנסיים
בשנים האחרונות נעלם מהנוף החיפני "חומר הדלק" שאוחסן אצלה בכמויות אדירות בשנות השמונים. היהירות והשחצנות שחדרו למועדון בעד פתח צר, מכיוון כפר סבא, וסחטו כותרות שפגעו במועדון בשלב מאוחר יותר, פינו מקומם לצניעות וחוסר יוהרה. אוהדי בית"ר הידועים בקנאותם לקבוצתם, לא יעמדו כך סתם וימחאו כף לקבוצה יריבה שיוצאת מטדי בראש מורם עם מלוא הנקודות. לחיפה זה קרה יותר משלוש פעמים. הירושלמים יודעים שמכבי חיפה היא הקבוצה היחידה שמראש מגיעה לשחק כדורגל נטו, לא תסגור משחק ותנסה להשיג הכרעה בגלל עדיפותה. הם מצידם מתכננים לתת "פייט" ולא רק למען היוקרה. חיפה שתגיע הפעם לטדי, שונה במשהו מחיפה שניצחה שם בספטמבר 0:1 ולו בגלל היעדרם של יניב קטן וגוסטבו בוקולי, הצמד שסיחרר את האגפים. בכל מקרה, זאת הולכת להיות ההצגה הכי טובה בליגה. אין אפשרות שההר יוליד עכבר. יותר מדי שחקנים מצוינים ירוצו על המגרש וגם להם ישנה מחויבות. כדאי להתחיל את הספירה לאחור.
