הקלישאה החבוטה ביותר בכדורגל הישראלי תגיע בשבת אחר הצהריים (17.00) לפאתי העיר באר-שבע ולא תיתקל בשערים נעולים: האם הדרך לאליפות אכן עוברת בבירת הנגב ? צחוק בצד, העובדות אכן מוכיחות שכך הדברים כשמדובר במכבי חיפה. בתשע מתוך תריסר העונות בהן זכתה בצלחת האליפות, לא הפסידה ל"שועלי הנגב", לא בחוץ וגם לא בבית, בקריית-אליעזר. בעונת 83/84 תיקו 2:2 בוסרמיל, שתי תוצאות תיקו באותו מקום גם ב-84/85 וב-88/89 (פעמיים 0:0), שני ניצחונות חוץ בבאר-שבע בעונת הדאבל (1:2 ו-1:3), תיקו 2:2 וניצחון 0:2 בעונת האליפות ללא הפסד (93/94), ניצחון 1:2 בעונת 01/02 ושוב תיקו 2:2 בעונת 03/04. תיקו 1:1 וניצחון 0:1 בעונת 04/05 ושוב תיקו 1:1 אשתקד עם ההרחקה המיותרת של אייל גולסה שלא מנעה הנפת הצלחת בסיום העונה.
מי שבונה על אליפות "אוטומטית" בעקבות הצלחות בבאר-שבע, מוטב שיירגע כי בעונת הקיזוז הראשונה, חיפה ניצחה בדרום 1:3 ולא זכתה באליפות הנכספת. מהצד השני, למרות עדיפותה הברורה של חיפה בכל משבצת אפשרית במגרש, גם לאנשי באר-שבע יכולה להיות סיבה לאופטימיות. הם יכולים להתריס שחיפה מתקשה לנצח מול קבוצות שערב משחקן מולה החליפו מאמנים. גם הם צודקים. גנק הופיעה עם עוזר מאמן וניצחה 1:2, כך גם שאלקה הגרמנית שגברה על חיפה 1:3 ורק מול מוטי איווניר של מכבי תל-אביב חיפה הצליחה לסיים בתיקו. מבלי להתחשב ברמת המשחק שהציגה וההחטאות הגדולות. ובבאר-שבע, כנו בגנק ושאלקה יתייצב מאמן חדש-ישן, גיא לוי... בכל מצב, למרות שהמשחק נדחק לשולי המחזור (אוי, השעה...), מעניין יהיה לצפות אם מכבי חיפה תמשיך את המומנטום שנקטע בגלל פגרת הנבחרת, מהמשחקים מול רמת-השרון, שאלקה ומכבי תל-אביב. מאידך, באר-שבע שאבה עידוד רב מניצחונה על הקבוצה החלשה בליגה עד כה, הפועל חיפה והשאירה אותה לאנחות כקבוצה היחידה שלא ניצחה העונה בליגת העל.
לכאורה, לשתי הקבוצות ניתנו שבועיים לטיפול והכנה לקראת ההמשך אולם רק אחת מהן תנשום לרווחה שהפגרה לא פגע בה. בשעה שבאר-שבע תחפש להפתיע ולתפוס כותרות, חיוביות לשם שינוי, בקרב שחקני האלופה קיימת דריכות כי כמה מפתיע, בשבעת המחזורים הראשונים מכבי חיפה טרם ניצחה בשני משחקים רצופים !! אחרי ניצחון הבכורה בנתניה, הגיע התיקו הביתי המפתיע מול הפועל פתח-תקווה ואחריו ההפסד באשדוד. ניצחון על ראשון לציון קדם להפסד שני לסכנין ואחר כך ניצחון על רמת השרון ותיקו חוץ בבלומפילד. אם חיפה חפצה לשמור על הכתר, חובתה להתחיל לנצח ברציפות ולתקן במהירות את מאזן משחקי החוץ שלה שהפך ל"קלף" בעידן אלישע לוי. בשלוש העונות הקודמות חיפה שיחקה מחוץ לביתה 50 משחקי ליגה מתוכם ניצחה ב-33, 10 סיימה בתיקו ורק ב-7 הפסידה. השנה רק ניצחון אחד, צמד הפסדים ותיקו והפרש שערים מעורר דאגה- 5:5 כאשר ארבעה מהם נכבשו במשחק אחד ב"קופסא".
שלא לדבר על מאזן הספיגה הנפלא שחיפה הציגה עד העונה. בעונה הראשונה עם אלישע רק 10 שערי חובה בחוץ, לפני שנתיים 8 בלבד (!) ואשתקד 13, כמות 'טובה' וראויה לאלופה. השנה כבר 5 כדורים שכנו ברשתה ולשוער שיתייצב בין הקורות תהייה מחויבות כפולה. גם לחלוצי חיפה ש"מפגיזים" בבית ( 10 מתוך 15 השערים) תהיה משימה לא פשוטה. אם ולדימיר דבאלישווילי יורכב, שער שיכבוש יציב אותו בשורה אחת עם מיטב הכובשים מבין שתי הקבוצות במפגשים ביניהן: ראובן עטר וסרגיי קנדאורוב (חיפה), יצחק גוזלן ואברהם נומה (ב"ש) עם 5 שערים כאשר לגיאורגי שער פחות. חיפה לא הפסידה בבירת הנגב מאז 2002 (2:0) והפסד זה גרם בעקיפין לאובדן האליפות למכבי תל-אביב בהפרש שערים. באותה עונה, גם בחצי גמר הגביע באר-שבע הדהימה והפתיעה בניצחון חלק 0:3. המגרש בבאר-שבע אינו קל לשום קבוצה, על אחת כמה וכמה אחרי ניצחון בכורה והחלפת מאמן. לחיפה 10 ניצחונות בבאר-שבע, 12 הפסדים ו-9 תוצאות תיקו. האם תתחיל את הדרך לפסגה במגרש הדרומי ביותר בליגת העל ?
