השחקנים שלא שבו מהקרב, המשחק שאירחו בכפר בלום אחרי מלחמת יום הכיפורים, הדאבל ההיסטורי במלחמת המפרץ, המשחק באנפילד כשיורים טילים על הכרמל והיום בו הכל נעצר ב-7/10. היסטוריון המועדון, יצחק הברמן, לוקח אותנו למסע בזמן
מלחמות וכדורגל אף פעם לא הלכו יחד. בתולדות מכבי חיפה, יש לא מעט מקרים בהם קרבות על קיומה של המדינה קטעו את מאבקי הליגה. "וכתתו חרבותם למזמרות" הפכה לסיסמא מחוץ לקווי המגרש.
נלחמים על ארצי ישראל
את טעמו המר של הכדורגל בעת מלחמה נאלצה מכבי חיפה לטעום כבר ב-1942 עת היישוב היהודי התגייס לקראת אפשרות שהגרמנים עלולים להגיע. במסע חסר תקדים החיפאים, אז בתלבושת כחול-לבן, הגיעו לגמר הגביע מול בית"ר תל אביב בדרך עקלקלה. וכאן החלה הבעיה. חיפה, אז בליגת המשנה, נותרה ללא שחקניה הקבועים שגויסו ושרתו ברחבי הארץ, ולעומתם שחקני בית"ר שוחררו על ידי הועד הלאומי בטענה שהם מדריכי נוער.
בחיפה זעמו והועלתה הצעה להופיע עם שחקני הנוער, צעד שנדחה בתקיפות על ידי היו"ר דאז, דוד אבני, שעל שמו קרויים מגרשי מחלקת הנוער ב"קצף". בסופו של דבר חיפה אספה שחקנים מקבוצות אחרות, אז לא הייתה מגבלה, מה שלא הועיל לה לרדת מובסת 12:1, התוצאה הגבוהה ביותר בתולדות משחקי הגביע בכדורגל ה(ארץ) ישראלי. שיא התמימות החיפאית התבטא בבקשתו של שחקן בית"רי, לוניה דבורין (אביו של השדר דני דבורין), ששירת בראש הנקרה, להצטרף לאוטובוס של שחקני חיפה ונענה. אפילו כבש מולה ואחרי המשחק חזר עם המובסים כאשר ישב על הספסל האחורי ולא נעים היה לו להביט בעיניהם. מישהו מתאר לעצמו מצב דומה כיום?
48'
כל זה היה כאין וכאפס לעומת האובדן הגדול שהקבוצה חוותה במלחמת העצמאות. עד שהצליחה להעפיל לראשונה בתולדותיה לליגה הראשונה ולשחק בארבעה משחקים רשמיים, הכדורגל פינה את הזירה לכשנתיים (1947-49). אחרי ניצחון בכורה על מכבי ראשון לציון 2:4 והפסדים לנורדיה תל אביב 3:0, הפועל חיפה 5:1 והפועל רמת גן 4:1 ועד לתאריך 4 ביוני 1949 (הפסד חוץ 3:2 למכבי נתניה) שחקני הקבוצה נלחמו בחזיתות השונות וחלקם, לצערנו, לא שב משדה הקרב.
שלמה פוליקמן (על שמו נקראה קבוצת הנוער הראשונה מכבי "שלמה" חיפה), אהרון רוזנפלד שנהרג בבתי הזיקוק, הרי אדלמן, חיים גולדמן, ישראל וולהנדלר, מרדכ עדס ושחקן נוער בשם טננבאום ששימש כטייס במטוס "פרימוס", שילמו בחייהם.
קדש וששת הימים
מלחמת סיני ("מבצע קדש") שארכה שמונה ימים בלבד (29.10.56-5.11.56) דחתה את משחקי הליגה לחודש דצמבר ומיד עם פתיחת העונה מכבי חיפה גברה על יריבתה העירונית הפועל 0:1 משער של ישעיהו הלד.
גם המלחמה השלישית, מלחמת ששת הימים, כשמה כן היא, נמשכה פחות משבוע. הצליחה לקטוע את ה"עונה הכפולה" (1966/68) שמטרתה הייתה להקטין את האלימות, לשלב שחקנים צעירים ולהקטין את הוצאות הקבוצה על שכר. הליגה נקטעה במחזור ה-27 אחרי שחיפה שבה עם תיקו 1:1 מול הפועל רמת גן וחודשה רק ב-26 באוגוסט עם ניצחון 0:1 על שמשון תל אביב משערו של אהרון אמר שהסכים להישאר, יחד עם אשר עלמני, לחנוך את השחקנים הצעירים הרבים.
כדי למלא את החלל בכדורגל, ארגנה מכבי חיפה מפגש פיקנטי בין שחקני ההווה (1967) לנבחרת נוצצת של שחקני העבר (1957) שהסתיים כצפוי בניצחון הצעירים 3:8. למנצחם כבשו אהרון גרשגורן (2), "דידי" ששון, דני שמולביץ-רום, חיים אלקיים, דוד גוזלן, חסן בוסטוני ויצחק שטרית. לוותיקים שלמה לוי, משה חביבי וזכריה בן-צבי. התוצאה הפכה לחלק המשני, אלפי הצופים הגיעו כדי לצפות בשחקנים שרובם לא הצליח לראות והיו שם כל השמנא והסלתא. משחק נוסף נערך ב"פגרה" ובו נבחרת מכבי ישראל ניצחה את מכבי חיפה 2:5. מול צמד שעריו של דני שמולביץ-רום, כבשו לכוכבים מרדכי שפיגלר (צמד), יהודה שהרבני, רחמים טלבי וגיורא שפיגל.

יום הכיפורים
"מלחמת ההתשה" על גדות תעלת סואץ בשנים 1967-1970 לא גרמה להפסקת המשחקים אבל המלחמה הקשה מכולן, באוקטובר 1973 גבתה מחיר כבד. ישראל הופתעה, ביכתה על מותם של 2600 מטובי בניה ולאיש לא היה ראש לכדורגל. בין ה-6-25 באוקטובר רבים משחקני הליגה השתתפו במערכה.
מכבי חיפה התפללה לשלומו של שוערה, בנימין (בומה) ויינברג, שנפגע בסיני ונאלץ לקפוץ באומץ מהטנק שנפגע. הבלם הבינלאומי ישעיהו שווגר "נעדר" וחששו לגורלו עד שהופיע והזים את השמועות. שחקני מכבי חיפה אחרים לא הופיעו לאימונים, רק למשחקים. זכור מכולם היה ה"דרבי" בו לא ניתנו סיכויים רבים למכבי, שניפצה את התחזיות והביסה את יריבתה העירונית 1:4.
הליגה חודשה, כאשר על מכבי חיפה הושת עונש רדיוס על חלקם של אוהדיה בהתנהגות בלתי ספורטיבית בעונה הקודמת. ההנהלה החיפאית הגתה רעיון שהתקבל, שמשחק הבית שלה מול הפועל כפר סבא ייערך למרגלות רמת הגולן, במגרש צר המידות של הפועל כפר בלום, אותו הכירה מהופעותיה עת שיחקה בליגה א'.
למעלה מ-3000 חיילים-אוהדים התקבצו וניצבו על קווי המגרש חסר הגדרות. השופט יוסף פינקלשטיין ושחקני שתי הקבוצות התחככו בצופים, שצפו בניצחון האורחים 2:3. אלה נהנו מיום משוגע של השוער לשעבר, ישראל פוגל שהפך לחלוץ וכבש שלושער. חיים חזמוס ויגאל גרובר ממכבי לא הצליחו למנוע את ההפסד.


לבנון הראשונה
נמשכה כשלושה חודשים וחצי, פרצה אחרי סיום עונת 1981/82 וגם היא לא הצליחה למנוע מאוהדי מכבי חיפה לשוב ליציעים ארבעה ימים לפני שהוכרזה הפסקת האש. בניגוד לנעשה היום, אז קריית אליעזר נחשב לבטוח והירוקים אירחו בו את הפועל תל אביב שניצחה כאן 1:2 משעריהם של דב רמלר ושבתאי לוי. גם שער הכבוד החיפאי נכבש מרגלי מאיר אריה האורח.

מהחדר האטום לדאבל
השנה היא 1991. טילי סקאד עיראקיים התעופפו בשמי ישראל והליגה הושבתה לחודשיים. בלחץ הקבוצות הוחלט לקיים את משחקי הגביע וגביע הטוטו באזורים שנחשבו לבטוחים.
מכבי חיפה נאלצה לחפש מגרשים חילופיים, הבלם הרוסי הבינלאומי ולדמיר בסונוב ביקש לעזוב ונענה וכך חיפה התייצבה לחצי גמר גביע הטוטו מול בית"ר תל אביב שנערך בבאר שבע לעיני 300 צופים. בסיום 0:0 וניצחון בית"רי בפנדלים 3:5. אנקדוטה שלא הייתה מתרחשת כיום: "קול ישראל" ששידר את המשחק, קטע את השידור בדיוק ברגע שהקבוצות ניגשו לבעיטות ההכרעה. ולא שהיה איזה אירוע חריג שאילץ הפסקת שידור.
מכבי חיפה ומכבי שעריים נכנסו כעבור שבוע למעגל משחקי הגביע במשחק שנערך בעפולה. שערים מרגלי אייל ברקוביץ, איתי מרדכי ואלון חרזי רוממו במקצת את מצב הרוח הלאומי בעיר הכרמל. בסיומה של אותה עונה, הירוקים מהכרמל חגגו דאבל היסטורי.
צפו בפרק על עונת הדאבל ומלחמת המפרץ מתוך הסרט - "מכבי חיפה - מאה שנים ראשונות"
לבנון השנייה
ותשקוט הארץ 14 שנים, עד למלחמת לבנון השנייה (12 ביולי עד 14 באוגוסט 2006). שחקני מכבי חיפה נאלצו להדרים ולהתאמן לקראת מוקדמות ליגת האלופות בוולפסון, לאחר שהפועל תל אביב, הציעה את מגרשה לרוני לוי וחבורתו.
מכבי הוגרלה לצמד משחקים מול ליברפול הגדולה בצ'מפיונס. המשחק הראשון באנפילד הסתיים ב-2:1 לאדומים, אחרי שמכבי הוליכה משער של גוסטבו בוקולי. את הגומלין אירחו הירוקים בקייב, באצטדיון ע"ש לובנובסקי.
מעט ישראלים הגיעו, רוב 25 אלף הצופים היו אוקראינים שראו את האדומים נאבקים בניסיון החיפאי להדיחם. פיטר קראוץ הוליך את ליברפול ליתרון, רוברטו קולאוטי איזן ועד לסיום חיפה לחצה ולחצה ולא הצליחה לכבוש שער נוסף שהיה מוביל להארכה ואולי צפונה ממנה.

חרבות ברזל
חמישה מחזורים לפתיחת העונה ושני משחקים בתוך הליגה האירופית, הגיעה השבעה באוקטובר ונפתחה מלחמת חרבות ברזל.
תחילה חזרה מכבי לשחק באירופה כשאירחה בקפריסין א ויאריאל. הירוקים עלו ליתרון משער של עבדולאי סק, שריף כיוף עצר פעמיים פנדל אך הירוקים, שלא התאמנו בצורה סדירה קרוב לחודש ימים, נפלו מהרגליים לקראת הסיום והפסידו 2:1 לצהובים מהלה-ליגה.
ביגה המשחקים חודשו כעבור חודש בניצחון 0:4 על מ.ס. אשדוד מצמדי שערים מרגלי דין דוד ופרנזי פיירו.
























